// מאת גיא שמחה
אחת הקבוצות האהודות בספרד ומהגדולות שבהן, פותחת עונה עם אחד הסגלים החלשים בשנים האחרונות. כשה"כוכב" הגדול נאני כל הזמן נפצע ומאמנים באו והלכו, במועדון מקווים שהעונה תהיה שונה.
ולנסיה היא אחת ממכונות השחקנים הגדולות בעולם, שבדרך כלל מביאה שחקנים מקבוצות קטנות (לדוגמה דויד וייה מחיחון) ומוכרת אותם במחיר גבוה בהרבה. יוצאי ולנסיה בשנים האחרונות: מוסטאפי, גומש, מתייה, אלקאסר, אלבה, איסקו ואיך אפשר בלי שלישיית הפלא של הקבוצה, דויד וייה, חואן מאטה ודויד סילבה.
העונה הגיע מאמן מנוסה ומוכר בלה ליגה, מרסלינו, שהדריך את ויאריאל עד שסכסוך עם השחקנים סיים את דרכו אשתקד. רכש גדול לא היה בקיץ, כאשר שלושה שחקנים בלבד הגיעו. גבריאל מארסנל, נטו מיובנטוס, שאמור להחליף בשער את אלבס וקשר נבחרת סרביה הצעירה מקסימוביץ' מאסטנה הקזחית. הקבוצה המעיטה בעזיבות, כשהבולטת מכולן היא של מומחה הפנדלים דייגו אלבס.
את ההתקפה יוביל סימונה זאזה, באגפים נוכל ליהנות מהדריבל של נאני ופביאן אוריינה ובקישור אולי נראה את פארחו נותן שער מדהים בבעיטה חופשית, כמו שהוא יודע. בעמדות המגנים נראה את גאיה ומונטויה (קאנסלו ככל הנראה יעזוב) ובעמדות הבלמים את גבריאל וגראיי (שגם הוא מכוון לעזוב).
הציפיות ירדו משמעותית בשנים האחרונות, בעיקר בגלל הרכש הדל של הקבוצה. מעונה מדהימה ב-2015, שהובילה את הקבוצה לליגת האלופות אחרי מספר שנות בצורת, לעונת נפילה, שכללה חילופי מאמנים. מנונו, שפוטר אחרי שהקבוצה נתקעה במקום התשיעי ועד הפרידה משלושה שחקני מפתח; פאקו אלקאסר, אנדרה גומש ושחורדאן מוסטאפי, שעזבו תמורת סכומים גבוהים.
בתור אוהד, כל עונה אני רואה את עצמנו במקום הרביעי. אבל העונה, עם הגרלה שמביאה את אתלטיקו וריאל בחמשת המשחקים הראשונים, אני לא רואה אותנו מסיימים במקום השישי אפילו. עם כדורגל נכון וניצחונות נגד הקבוצות הקטנות, אני רואה אותנו מסיימים במקום השמיני לפחות, במטרה שהעונה תהיה התחלה חדשה למועדון.
אמונט ולנסיה!