הסיפור של גולדן סטייט -בנייתה של שושלת – חלק 7 – מסומן

"אתם בונים משהו שאני רוצה להיות חלק ממנו." כך נפתחה הפגישה של הווריורס עם אנדריי איגודלה ב-1.7.13. מאיירס בא לפגישה מוכן למכור את הווריורס לאיגודלה, אבל גילה שאיגודלה כבר קנה. מאוחר יותר מאיירס יקרא לרגע הזה "רגע מכונן".

לחלק הראשון
לחלק השני
לחלק השלישי
לחלק הרביעי
לחלק החמישי
לחלק השישי

דראפט לא מרשים

הווריורס הגיעו לדראפט 2013 בלי בחירת סיבוב ראשון, שעברה ליוטה (הבחירה ה-21 – גורג'י ז'אנג נבחר), ועשו קצת בלאגן. בתחילה קנו את הבחירה ה-26 ממיניסוטה ובחרו את אנדרה רוברסון. אותו הם שלחו לאוקלהומה סיטי, בתמורה לבחירה ה-29, ובחרו את ארצ'י גודווין. אותו הם מכרו לפיניקס בשביל הבחירה ה-30 ובחרו את נמניה נדוביץ'. נדוביץ' חימם את הספסל של הווריורס לפני שחזר לאירופה. בין לבין נבחר רודי גובר (בחירה 27). לא ברור אם הווריורס הרוויחו מהבלאגן כסף, או ששילמו יותר משקיבלו, אבל הבלאגן נגמר בלי יותר מדי השפעה על העתיד של הווריורס.

Embed from Getty Images

כסא בשולחן של הגדולים

ב-1.7 התחיל השוק החופשי. בכל שנותיו כסוכן, מאיירס ידע שהווריורס טובים לדבר אחד – להעלות את המחיר של השחקנים אותם הוא מייצג. אף אחד לא רצה לבוא לשחק שם, ארגון כושל, מנוהל רע, אולם ישן. שחקני מקס לא הקדישו לווריורס זמן, שחקני בינייים השתמשו בווריורס כדי להעלות את המחיר, או כדי לחתום על חוזה מופרז בעליל. בעלים חדש, הנהלה חדשה, פלייאוף מוצלח, כל זה משנה הכל. עכשיו יש מי שרוצה לבוא. איגודלה רצה לבוא בגלל 2 סיבות עיקריות:

1. סטף קרי – איגודלה התייחס לקיץ 2010 אז שיחק בנבחרת ארה"ב ביחד עם סטף "שלושתינו תמיד היינו ביחד" (השלישי שהוא מתייחס אליו זה קווין דוראנט). איגודלה יתגלה בהמשך כמעריץ מספר אחד של סטף. בנאום קבלת ה-FMVP ב-2015 הוא יגיד שכשהוא יגדל הוא רוצה להיות סטף קרי.

2. עמק הסיליקון – איגודלה רצה לנצל את הקירבה לעמק הסיליקון בשביל לעשות השקעות ליום שאחרי. איגודלה אמר שעוד בימיו בפילדלפיה חשב על מעבר לאיזור. הסיליקון ואלי תמיד היה ליד אוקלנד, כמו שהוליווד תמיד הייתה בלוס אנג'לס. אלא שעד איגודלה, אף אחד בווריורס לא השתמש בו כמוקד משיכה.

לייקוב התרשם מאוד מאיגודלה בפגישה וחשב שיש לו את האופי המתאים לקבוצה שרצו לבנות. אבל עדיין היו 2 מכשולים שצריך לפתור בדרך.

מכשול מספר 1 – דוויט הווארד

המכשול הראשון היה שהווריורס רצו את מי שבאותו קיץ היה השחקן מספר 1 בשוק – דווייט הווארד. הווארד שיחק עונה אחת בלייקרס, לפני שסיים חוזה. בגיל 27, למרות בעיות גב ובעיות אישיות, הוא נחשב לשחקן מספר 1 בשוק החופשי, ונפגש עם כל המחזרות.

השיקול של הווריורס היה מעבר למקצועי. הם אמנם רצו סנטר ברמה של הווארד, בגלל הבעיות של בוגוט להשאר על המגרש, אבל מעבר לזה הם רצו לתת הצהרה. הווריורס רצו לנצח את הפרי אייג'נסי בגדול. אחרי שהווארד סיים את הפגישות שלו, הוא צמצם את המועמדות לזכות בשירותיו ל-3: לייקרס, ווריורס ורוקטס. בסופו של דבר הוא בחר ברוקטס ואמר שהווריורס היו במקום השני הקרוב מבחינתו. זה נשמע כמו מס שפתיים, אבל זה אכן היה עדות שהמותג התחזק, לפחות בקרב השחקנים. בדיעבד אפשר רק לומר תודה לאל.

מכשול מספר 2 – איפה הכסף?

גולדן סטייט חזרה לאופציה של איגודלה שחיכה בסבלנות להחלטה של הווארד. איגודלה רצה לבוא לשחק בגולדן סטייט, אבל לא בכל מחיר. הוא לא סחט מהווריורס שכר מוגזם, אבל בהחלט רצה שהווריורס ישלמו לו את מה שהוא שווה. איגודלה החזיק בהצעה מדאלאס על 52 מליון דולר ל-4 עונות, ומדנבר, קבוצת הבית על 60 מליון דולר ל-5 עונות.

המצב בדנבר היה מסובך אחרי שג'ורג' קארל זכה בפרס מאמן העונה ופוטר. גם מאסאי יוג'ירי זכה בפרס מנג'ר השנה וברח לטורונטו. דנבר הלכה לבניה, איגודלה לא רצה להשאר שם למרות שזה היה יותר כסף. גולדן סטייט הצליחה לסכם עם איגודלה על 48 ל-4 עונות, פחות מההצעה של דאלאס. עוד עדות לערך של הקבוצה בעיני השחקנים. איגודלה היה השחקן השלישי בטיבו באותו קיץ אחרי הווארד וכריס פול שסגר במהירות בקליפרס.

הבעיה של הווריורס הייתה שהם התחילו את הקיץ מעל הגג, וקרוב מאוד למס המותרות. הבעיה הייתה עם החוזים של ביידרינס, ג'פרסון וברנדון ראש שהרוויחו 24 מליון דולר ביחד. הנחמה הייתה שזו השנה האחרונה שלהם בחוזה, מה שהפך את המסחר בחוזים שלהם לאפשרי. מאיירס יצא לעבודה ושלח את השלושה ליוטה שפרקה את הקבוצה והיה לה הרבה כסף לספוג חוזים. זה עלה לווריורס מחיר יקר של 2 בחירות סיבוב ראשון ו-2 בחירות סיבוב שני. אחרי שההתחייבות הקודמת ליוטה ירדה, הם יכלו לעשות את זה.

גולדן סטייט יכלה עכשיו להחתים את איגודלה ישירות, אבל במידה והייתה עושה זאת, לא הייתה יכולה לעשות פעולות נוספות בשוק החופשי, למעט החתמת שחקנים על שכר מינימום. חוקי השכר מאפשרים לקבוצות מעל הגג חריגות שהן יכולות להשתמש בהן כדי להחתים שחקנים, אולם במידה וקבוצה משתמשת בקאפ ספייס, החריגות האלו נלקחות (הסבר טכני – כל קבוצה מקבלת את חריגת המיד לוול, אלא שהחריגה הזו תופסת מקום מתחת לגג. בפועל הרעיון הוא לתת אופצית חיזוק לקבוצות מעל הגג, ולא להעלות את הגג. לכן עבור קבוצות שנמצאות מתחת לגג החריגה תופסת מקום מתחת לגג. כדי להשתמש במקום הפנוי קבוצות צריכות קודם לותר על החריגה). וכדי לאפשר לעצמם להמשיך להתחזק הם צירפו את דנבר לטרייד וקיבלו את איגודלה מהם בהחתם והעבר (S&T).

זה אומר שהם שמרו על חריגת המיד לוול. הם השתמשו בה כדי להביא את מאריסי ספייטס המבטיח. בנוסף הגיע ג'רמיין אוניל הותיק. הווריורס איבדו את ג'ארט ג'ק וקארל לאנדרי שהיו חלק חשוב מהריצה בעונה הקודמת.

הדבר האחרון שהווריורס עשו בסגל השחקנים היה להחתים את בוגוט על הארכת חוזה. האוסטרלי נכנס לעונה אחרונה בחוזה שלו, והווריורס החתימו אותו על חוזה ל-3 עונות נוספות בסך 36 מליון דולר. צעד מסוכן. בוגוט שיחק בשנה וחצי בווריורס 32 משחקים בלבד. לכולם היה ברור מה הוא שווה לווריורס על הפרקט, השאלה היחידה הייתה האם הוא יכול להשאר שם. גולדן סטייט לקחו סיכון גדול עם חוזה גבוה לשחקן שמרבה להחמיץ משחקים, שנה לפני תום החוזה שלו. אני מתקשה להחליט אם זה היה צעד טוב או רע. בזמנו זה נראה לי בעיקר לא ברור. גם בדיעבד קשה להגיד.

הקרסוליים של קרי

אחרי שבקיצים שקדמו לנוכחי קרי בילה בעיקר בשיקום הקרסוליים שלו, הוא הגיע הפעם לקיץ בריא. אחרי הניתוח ב-2012 קרי אמנם נקע את הקרסול במשחקי ההכנה, אבל החזיק מעמד 78 משחקים. בפלייאוף הוא נקע דווקא את קרסול שמאל פעמיים. זה עדיין לא היה מספיק טוב. כאן נכנס לתמונה קיקי ליילס.

ליילס הגיע לווריורס בקיץ 2013 עם תואר של מנהל ביצועי שחקנים. לפני שהגיע לווריורס הוא היה מאמן כושר וכח במינסוטה טימברוולבס. המומחיות שלו היא מניעת פציעות. ליילס הגיע לווריורס עם תאוריה – הבעיה של קרי היא לא הקרסוליים, הבעיה של קרי היא הכוח ברגליים ובמרכז הגוף. החולשה של הרגליים גורמת לעומס אדיר על הקרסוליים שקורסים פעם אחר פעם. קרי קנה את זה והתחיל להתאמן, כמו שרק הוא יודע. יוגה, תרגילי כח מתפרץ ודד ליפטים (תרגיל שבו מרימים משקל מסוג של סקווט לעמידה זקופה). בתחילת הדרך קרי הרים 200 פאונד. שנתיים מאוחר יותר קרי היה שני בווריורס רק לפסטוס אזילי כשהוא מרים כמעט 400 פאונד. צריך להזכיר לכם שהוא הבחור הכי קטן בקבוצה?

בשפת התוצאות – הפעם הבאה שבא קרי נקע את הקרסול הייתה ב-2016, אחרי 2 עונות וחצי. עם תוצאות אי אפשר להתווכח. גם עם לברון ג'יימס שקרא לווריורס "הקבוצה הכי בריאה שראיתי בהיסטוריה של ה-NBA". הקרדיט הולך לליילס, כיום מנהל בכיר לביצועי שחקנים באטלנטה (כשטרוויס שלנק מונה לג'נרל מנג'ר באטלנטה הוא לקח איתו המון אנשים מהווריורס).

מה קורה למעלה?

אחד השינויים העיקריים בקיץ היה שויוק ראנדיב קנה את הקינגס. ראנדיב היה חלק מקבוצת הבעלות, וכעת מכר את חלקו למארק דייויס (זה שדחף את לאורי בגמר האחרון). דייויס קנה את החלק של ראנדיב לפי הערכת שווי של 800 מליון דולר. מחיר הקבוצה עלה ב-78% מאז הקניה, שבזמנו נראתה כמו אובר פיי (היום זה בכלל כסף קטן). בנוסף הקבוצה מכרה 14.5 אלף מנויים, הרבה יותר משנים קודמות. לייקוב וגובר עלו על הדרך הנכונה.

סמי גלפנד עבר לעבוד אצל הקבוצה הבכירה במשרה מלאה בתפקיד של מתאם אנליטיקס. הוא זה שהיה צריך לקשר בין צוות האימון לחנונים שהריצו ניתוחים על המספרים שהמערכת פלטה. כאן אנחנו מגיעים לנקודה הכי מעניינת באותו קיץ, ובעונה כולה – מארק ג'קסון.

על המוקד

כבר בקיץ הווריורס מיהרו להרים את אופציית החוזה על מארק ג'קסון לעונת 14-15. ג'קסון מוערך מאוד על ידי השחקנים, האוהדים והתקשורת, הביא את הקבוצה לפלייאוף אחרי המון שנים ואף עבר סיבוב. מקצועית לאף אחד לא היו תלונות אליו, אבל היו המון בעיות אחרות. 2 הגדולות הן מיני שערוריות שג'קסון היה מעורב בהן. ג'קסון היה נוצרי אדוק והקים כנסיה בדרום קליפורניה בה הוא שימש ככומר (PASTOR). זה כמובן לא הסתדר עם השערוריה שבה לג'קסון היה רומן עם חשפנית. היא סחטה ממנו מאות אלפי דולרים לפני שלג'קסון נמאס ופנה לעזרת הנהלת הווריורס. הם פנו ל-FBI, מה שגרם לחשיפת הפרשה. ג'קסון לא יוצא ממנה טוב (בלשון המעטה).

Embed from Getty Images

מה שכן הסתדר עם היותו כומר זה הומופוביה. ב-2013 ג'ייסון קולינס יצא מהארון ויחד איתו הוציא לא מעט הומופובים (טים הארדאווי וגם מארק ג'קסון). ג'קסון אמר את הדברים האלה "כנוצרי יש לי אמונה מה נכון ומה לא. עם כל זאת, אני מכיר את ג'ייסון קולינס, אני מכיר את המשפחה שלו, ואני מתפלל למענם בזמן זה". ההערה הזאת לא התקבלה יפה בקבוצה שמייצגת עיר שמתגאה בפתיחות שלה, בקבוצה שהמנכ"ל שלה הוא הומו מוצהר. וולץ צוטט מאוחר יותר שדיבר עם ג'קסון אחרי ההערה ההיא והם הגיעו לעמק השווה.

אבל הפרשיות האלו הם עדיין דברים קטנים לעומת הבעיה העיקרית שהייתה ללייקוב ולווריורס עם מארק ג'קסון – ג'קסון לא עבד טוב עם אחרים ולא השתמש בכלים שהארגון נתן לו.

נתחיל עם מחלקת האנליטיקס. זה מה שהיה לג'קסון לומר על סטטיסטיקות מתקדמות ואנליטיקס כשהתחיל לעבוד בווריורס: "יש לי אמונה רבה בסטטיסטיקות מתקדמות. אין לי אמונה שלמה בזה, בגלל שאתה יכול להסתכל במשחק ולראות שלשחקן יש 30 נקודות, 9 ריבאונדים, וחמישה אסיסטים ולומר 'עבודה מצויינת'. אני, עם הנסיון שלי, יכול להסתכל בדף הסטטיסטיקה, לראות את המשחק ולומר 'הוא שיחק נורא', ואני יכול להסביר בדיוק למה. יש יתרון לסטטיסטיקות, אבל סטטיסטיקות משקרות, בניגוד לאמונה הרווחת. אני מאמין, כשאני מסתכל על המשחק, שחקן יכול שיהיו לו חמישה ריבאונדים ו-3 חסימות ואתה תגיד שהוא גרם לזה לעבוד ברבע הראשון. אני אגיד שהיו יכולים להיות לו 10 ריבאונדים ו-7 חסימות, אם הוא היה משחק ביותר תשוקה, יותר אנרגיה. אני סומך על העיניים שלי יותר".

צריך לזכור שהציטוט הנ"ל הוא מ-2011, אז היו מעט שהבינו סטטיסטיקות מתקדמות, ועדיין יש לא מעט לפרק בציטוט הזה. לג'קסון אין ממש מושג מה זה סטטיסטיקות מתקדמות. כל הדוגמאות שלו מתייחסות לסטטיסטיקות הרגילות, שרוב אוהדי הכדורסל היום מבינים שהם לא מספרים את כל הסיפור.

סטטיסטיקות מתקדמות יספרו לג'קסון בדיוק את הדברים שהוא רואה – איזה אחוז ריבאונד הוריד שחקן מתוך הכדורים שנפלו באיזור שלו (או במילים אחרות שיכלו להיות לו 10 ריבאונדים אם היה מתאמץ או סוגר נכון לריבאונד), וכמה זריקות הוא שינה, שזה הרבה יותר חשוב מכמה חסימות היו לו. הציטוט הזה בא לבטא את האישיות של ג'קסון, אחד שסומך רק על עצמו, רק על מה שהוא מבין. בארגון כמו הווריורס, בארגון כמו זה שלייקוב ראה בעיני רוחו זה ייצר המון בעיות.

לייקוב נתן לג'קסון יד חופשית להרכיב את צוות האימון שלו. בעונת 12-13 היו שמועות על בעיות מאחורי הקלעים בצוות האימון. ג'קסון לא אהב את ההייפ שקיבל מייק מלון, העוזר הראשי שלו. הוא לא אהב את הקרדיט שמלון קיבל על השיפור ההגנתי של הווריורס. באותו קיץ מלון עזב עם ראנדיב לאמן את סקרמנטו (כיום מאמן דנבר), ולג'קסון היו 2 מקומות פנויים בצוות. הוא הביא את לינדזי האנטר ואת בראיין סקלבריני, שניהם שחקנים לשעבר. סקלבריני, הידוע בתור הוייט ממבה, היה לקוח של בוב מאיירס, והכיר את לייקוב מתקופתם המשותפת בסלטיקס. זה היה פיצוץ שמחכה לקרות.

עונת 13-14

אנדריי איגודלה נכנס ישירות לחמישיה על חשבונו של האריסון בארנס שירד לספסל. בארנס קלע באחוזים נוראיים (39.9%) אבל עכשיו שנאלץ להוביל את הספסל זה היה הרבה יותר קשה מאשר לשחק לצד הכוכבים הגדולים. גולדן סטייט פתחו את העונה במאזן 8 – 3, לפני שאיגודלה נפצע והחסיר 12 משחקים. הווריורס הפסידו ב-7 מהם. היה לא מעט מתח בין איגודלה והקבוצה לגבי הפציעה, ואיגודלה צוטט כשהוא אומר שהוא והקבוצה באותו פרק, אבל לא באותו עמוד. כשהוא חזר העניינים הסתדרו ובאמצע העונה הווריורס עמדו על מאזן 25 – 14. העונה הקודמת לא הייתה מזל. גולדן סטייט עדיין לא הייתה קונטנדרית, אבל יכלה לנצח כל קבוצה בכל לילה.

בפברואר ג'קסון שוב הסתבך, הפעם עם בוגוט. בוגוט סבל מדלקת בכתף, וטען שנפצע במשחק נגד יוטה. ג'קסון אמר שהשחקן לא היה כנה עם התקשורת. "לפי מה שאני יודע זה לא היה על המגרש. זה לא היה באימון, זה לא היה במשחק. אני לא לגמרי בטוח. אולי זה היה בשינה". בוגוט זעם. בזמן שקרי ואיגודלה הדתיים הסתדרו מצויין עם הסגנון של ג'קסון, בוגוט, חילוני אדוק, פחות הסתדר איתו. ההערה הזו לא עזרה ליחסים.

באמצע פברואר לברון ג'יימס ומיאמי הגיעו לאוקלנד ונצחו מבאזר ביטר מדהים של המלך על איגודלה. קצת לפני זה לייקוב התראיין לעיתון בסן חוזה, ולא נשמע הכי מרוצה מהמאמן שלו. הווריורס היו חזק במירוץ הפלייאוף, וקרי נבחר למשחק האולסטאר, אבל לייקוב לא היה מרוצה. הקבוצה לא הצליחה כמו שהוא ציפה. המטרה הייתה להיות ברביעיה הראשונה והווריורס פיגרו קצת מאחורה. הטענות של לייקוב היו בעיקר להפסדים לא הכרחיים באורקל ארינה. כשנשאל ישירות על ג'קסון לייקוב ענה "אני חושב שהמאמן שלנו עשה עבודה טובה. היו לנו כמה נצחונות גדולים. הרבה נצחונות בחוץ, וזה בדרך כלל סימן לקבוצה מאומנת. אבל יש דברים קטנים שמפריעים. חוסר המוכנות לחלק ממשחקי הבית, זו דאגה עבורי."

בסוף מרץ הגיע הפיצוץ הצפוי עם סקלבריני. ג'קסון הגלה את סקלבריני לסנטה קרוז ווריורס. ההנהלה הפצירה בג'קסון לשקול מחדש, אבל נתנה לו להפעיל את שיקול הדעת שלו. כל מה שג'קסון היה מוכן לומר בנושא זה שלשניים היו הבדלים פילוסופיים. לא עברו שבועיים ודרן ארמן, עוזר מאמן שאחראי על ההגנה, ומי שעבד המון עם דריימונד גרין, פוטר. ארמן הקליט בסתר שיחות בין חברי צוות האימון. מכיוון שבקליפורניה דרושה הסכמה של כל הצדדים להקלטה, מדובר בעבירה על החוק והווריורס נאלצו לפטר אותו. ארמן חשד שג'קסון מלכלכך עליו מאחורי גבו, ולכן הקליט בסתר. עוד משהו שהתאים יותר לימים של קוהאן מלהנהלה החדשה.

בוגוט שובר את הלב ואת הצלע

הווריורס סיימו את העונה עם 51 נצחונות. שיפור של 4 נצחונות מהעונה הקודמת. הקבוצה סיימה רק במקום ה-12 בדירוג ההתקפי, אבל מקום רביעי מדהים בדירוג ההגנתי. רק 2 עונות קודם לכן הם היו מקום 27. הם נהנו מבריאות מצויינת של השחקנים כשכל אחד משחקני החמישיה משחק לפחות 67 משחקים. קרי הסתפק ב-261 שלשות, פחות מהשיא שקבע עונה לפני כן, אבל ביחד עם ה-223 של תומפסון היה מדובר בשיא לצמד שחקנים מאותה קבוצה באותה עונה. למרות השיפור הם שוב סיימו במקום השישי במערב, ועמדו לפגוש את הקליפרס.

2 משחקים לסיום העונה, בוגוט חטף מרפק בצלעות ושבר צלע. הוא סיים את העונה. מכה קשה, בעיקר לאור הגודל של היריבה ודיאנדרה ג'ורדן. לווריורס היה עומק בעמדת הסנטר עם ג'רמיין אוניל, ספייטס, אזילי ואפילו גרין, אבל זה לא נראה מספיק.

במשחק הראשון הווריורס הפתיעו את הקליפרס בלוס אנג'לס עם נצחון 109 – 105. קרי היה בינוני עם 14 נקודות על 16 זריקות, 7 אסיסטים ו-7 איבודים. קליי היה מצויין עם 22-7-5, ודייויד לי עם 20-13 ניצח בקרב האישי את גריפין (16 נקודות, 3 ריבאונדים ו-6 עבירות). ההפתעה הגיעה מהספסל של ג'קסון בדמותו של דריימונד גרין. גרין שיחק 22 דקות והווריורס היו בפלוס 17 בדקות שלו על המגרש. הוא זכה לכבוד לשבור שיוויון 105 24 שניות לסיום עם 2 קליעות עונשין שהובילו לנצחון. הווריורס גם נצחו בקרב הריבאונד 48 -42 מה שהסביר את הנצחון.

המשחק השני היה חד צדדי לחלוטין ונגמר 40 הפרש לקליפרס.

במשחק השלישי הקליפרס הובילו ב-18 הפרש ברבע השלישי. מארק ג'קסון העלה חמישיה לא רגילה עם קרי-קליי-איגודלה-בארנס וגרין בסנטר. המשחק הזה היה מסיבת היציאה לאור של חמישיית המוות. גרין קלע 9 נקודות בריצת 13- 3 שהחזירה את הקבוצה למשחק. הקליפרס עדיין שמרו על מרחק ביטחון, אבל 2 שלשות של קרי בדקה האחרונה הביאו את הווריורס למרחק 2 נקודות בלבד. קרי החטיא שלשה 4 שניות לסיום והווריורס הפסידו.

אחרי משחק 3 TMZ פרסמו את הקלטת הגזענית של דונלד סטרלינג והפרשה הזו השתלטה על הסדרה. התקשורת עברה להתעסק בלעדית בזה (ESPN הוציאו הקיץ 30 על 30 על הפרשה). עדיין היה כדורסל.

מארק ג'קסון ראה כי טוב, ובמשחק 4 העלה את דריימונד גרין בחמישיה ונתן לו 40 דקות. הווריורס קלעו 39 נקודות ברבע הראשון, פתחו יתרון 15, ושייטו לנצחון.

שחקני הקליפרס היו מוטרדים, אבל עדיין מספיק טובים כדי לנצח במשחק החמישי 113 – 103 עם 25-18 ו-4 חסימות של דיאנדרה ג'ורדן. חמישיית המוות קיבלה דקות משמעותיות ברבע הרביעי, אבל זה לא הועיל.

משחק 6 היה מותחן. דריימונד גרין עם המשחק הכי טוב שלו בקריירה הצעירה: 14 נקודות, 14 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו-5 חטיפות. הווריורס הגיעו לדקות האחרונות ביתרון 7, אבל הקליפרס צמצמו ל-2 בלבד. גולדן סטייט הצליחה לשמור על יתרון קטן, ושלשה של בארנס צמצמה את היתרון לנקודה בלבד. קרי הלך לקו 0.4 שניות לסיום והביא את המשחק. הולכים למשחק 7. הווריורס לא נצחו משחק 7 בחוץ מאז 1948.

קרי היה מצויין עם 33 נקודות במשחק 7. גרין שכח את מעמדו וסיים עם 24 (5 מ-8 לשלוש!) ו-2:22 לסיום הווריורס הובילו 109 – 108. כאן יתרון הגודל של הקליפרס סגר עניין, וגרין של 2014 עדיין לא היה מספיק טוב בשביל לעצור את זה. הקליפרס הלכו פעם אחר פעם לגריפין וג'ורדן שלא החטיאו, והקליפרס מסיימים את הסדרה עם נצחון 126 – 121.

אם 2013 הוציאה את קרי וקליי לעולם, 2014 הוציאה את גרין לעולם. השחקן ששיחק רק 21.9 דקות למשחק, קפץ בסדרה נגד הקליפרס ל-32 נקודות ותרם בממוצע 11.9 נקודות, 8.3 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים, 1.7 חטיפות ו-1.7 חסימות. שבעה משחקים הם לא מדגם מייצג, אבל מי שראה את גרין בסדרה, לא יכל שלא להתרשם.

וחזרה לג'קסון

למרות העונה הטובה, ולמרות ההופעה החצי מרשימה בפלייאוף, לכולם היה ברור שחרב הפיטורים עדיין מאיימת על ראשו של ג'קסון. אחרי משחק 7 ג'קסון אמר שהוא בטוח ב-100% שהוא יהיה בסדר, גם אם הוא יהפוך לכומר במשרה מלאה. להנהלה היה הרבה מה לשקול. ג'רי ווסט, יועץ בכיר לקבוצה, לא הורשה להיות באימונים. לג'קסון לא הייתה שום מערכת יחסים עם קירק לייקוב, ולא הרשה לו לדבר עם העוזרים שלו. סמי גלפנד לא הורשה אפילו לקחת ריבאונד בחימום עבור שחקנים. מה הטעם להשקיע כל כך הרבה כסף באנליטיקס, אם מאמן הקבוצה לא מוכן לדבר עם המחלקה? כמובן היה גם את הסיפור עם סקלבריני וארמן. "ג'קסון עשה עבודה נהדרת, ואני תמיד אחמיא לו" אמר ג'ו לייקוב להנהלה של הווריורס, "אבל אתה לא יכול ש-200 אנשים בארגון לא יאהבו אותך".

בשישי במאי ג'קסון פוטר ביחד עם כל צוות האימון. עבור לייקוב זו הייתה החלטה עסקית, למרות שגם הבן שלו סבל מהבעיות עם ג'קסון. אנחנו תמיד מפטרים את הCEO מאוחר מדי, אמר לייקוב, משווה את זה לעיסוקיו כמנהל קרן השקעות. ג'קסון התארח בתוכנית של דן פטריק ואמר שהוא פוטר כיוון שלא נכנע לדרישתו של לייקוב לפקח על צוות האימון, וביקר במפורש את הארגון על שהתערב בסמכויות שלו. מאוחר יותר לייקוב הודה שהבעיות סביב ג'קסון וצוות האימון שלו היו נקודת שבירה בינו ובין ג'קסון. "יד חופשית. קח את הארנק שלי. תעשה מה שצריך בשביל להשיג את העוזרים הכי טובים בעולם. נקודה. סוף סיפור. התשובה שלו: 'ובכן, יש לי את הצוות הכי טוב'. לא, אין לך". באותו ראיון אצל דן פטריק, ג'קסון גם העלה את רף הציפיות מהמאמן הבא: "זו קבוצה עם פוטנציאל אליפות. זו קבוצה שמוכנה".

האוהדים היו המומים מהפיטורים. ג'קסון היה המאמן הכי מצליח של הווריורס ב-20 השנים האחרונות. התקשורת המקומית קטלה את לייקוב. היא ראתה את הפיטורים כמונעים מאגו ובעיות אישיות. הפחד היה שהארגון שוב ילך אחורה. ביקורת אחת בלטה במיוחד. ברוס ג'נקינס מהכרוניקל כתב על הפיטורים: "לדחות את כל ההצלחה, בגלל אישיות של בן אדם, זה הימור גדול מאוד. אני לא קונה את הדעה שעם מאמן חדש, אותם ווריורס יגיעו לגמר ה-NBA בשנה הבאה. טעות מוחלטת. אפס סיכוי שזה יקרה."

Embed from Getty Images

לחלק הראשון
לחלק השני
לחלק השלישי
לחלק הרביעי
לחלק החמישי
לחלק השישי

אהבתם את הטורים? רוצים לקבל אותם ארוזים בספר עם תוספות? קנו ותהנו