לאחרונה מונה ראובן עטר, אגדת כדורגל ישראלית, למאמן הפועל עפולה מהלאומית. מי שזוכר את הימים היפים של עטר כמאמן, אמור להיות מופתע מהמהלך.

רק לפני חמש שנים, עטר חתם בקול תרועה רמה כמאמן החדש של מכבי חיפה. עטר שגדל וכיכב במועדון כשחקן, היה חלומם הרטוב של האוהדים הירוקים. בכל פעם שהתנדנד הכיסא של אלישע לוי שאימן את חיפה בזמנו, החלו בקהל לקרוא בשמו של ראובן עטר. עטר הגיע למכבי חיפה אחרי שנים מוצלחות כמאמן מכבי נתניה, אותה הפך לקבוצת צמרת לכל דבר ועניין. בנוסף לכך הוא גם הספיק לקחת גביע עם בית"ר ירושלים. רבים ציפו שיהיה "אלכס פרגוסון" של מכבי חיפה ויישאר במועדון שנים רבות. בעידן בו יש פחות ופחות ספורטאים שמזוהים עם המועדון, מה יכול להיות מרגש יותר משחקן בית ואגדה מקומית שחוזר כמאמן ומביא הישגים?

הסיפור כזכור נגמר באופן מהיר וטראגי. אחרי שהקבוצה לא הצליחה לספק תוצאות טובות, פוטר עטר מהמועדון במחזור ה-9 בלבד. החלום שעטר הגשים הפך מהר מאוד לסיוט, סיוט שעד היום הוא לא התעורר ממנו. נדמה שעדיין קשה לו לקבל את זה שהמשרה אליה השתוקק, חמקה לו כה מהר מבין ידיו. האיש שמבחינתו אימון מכבי חיפה היה שווה ערך לזכייה של מדען או סופר בפרס נובל, ראה את החלום מתנפץ לו לנגד עיניו. ממאמן מצליח שרצה לכבוש פסגות, הוא הפך לשורד. הבטחון העצמי שלו ירד פלאים ומכאן גם הצעות העבודה שלקח מאז הכישלון במכבי חיפה. הוא החל לאמן קבוצות כמו הפועל חיפה והאקסית מכבי נתניה, כאשר קיבל אותן במצב רע. עטר בעיקר סתם את החור עבור אותן קבוצות והפך למאמן מזדמן על המדף שמגיע להשלים פרנסה כשקוראים לו.

כעת אחרי שגם קבוצות מליגת העל הפסיקו להשתמש בשירותיו, ירד עטר לקבוצה ללא שאיפות בליגה הלאומית. האם יש כאן מחשבה לעתיד או ששוב עטר מתפשר? הבחירה בהפועל עפולה, שככל הנראה לא צפויה לעלות לליגת העל בשנים הקרובות, מעידה על כך שעטר ממשיך לנוע בחוסר בטחון בעולם הכדורגל וטרם הצליח להתאושש מהמכה שספג במכבי חיפה. אם בתחילת דרכו עטר היה נראה כיורש של מאמנים גדולים כמו דרור קשטן ואברם גרנט, במציאות העכשווית הוא מסתמן כעוד שחקן עבר שלא מצליח כמאמן.

ניתן לומר שהגורל של עטר ומכבי חיפה דומה למדי. גם מכבי חיפה כמו עטר, לא הצליחה להתאושש ולחזור לצמרת הכדורגל הישראלי מאז הפרידה. ממש כמו ברומן של שייקספיר "רומיאו ויוליה", נדמה שהשניים חווים קשר עמוק ונמצאים על סף מוות (ספורטיבי) משותף. האם גם כאן, כמו ברומיאו ויוליה, הסיפור יסתיים בטרגדיה?