החוקים

עכשיו כשאנחנו סוף סוף יודעים מי הן הקבוצות שיישחקו בסופרבול של ליגת הפוטבול האמריקאית, ולפני שאנחנו נכנסים לסטטיסטיקה, לסיפורים ולהימורים, בואו רגע נדבר על מזה בכלל המשחק הזה, מה עושים בו ואיך הכל התחיל.

ליגת הפוטבול האמריקאית, היא שילוב של שתי ליגות שונות שהתחברו להן יחד לשתי חטיבות בסוף שנות ה-60. חטיבת ה-AFC וחטיבת ה-NFC. חשוב להדגיש שמדובר בשתי ליגות נפרדות ולא בחלוקה של מזרח ומערב כמו שאר ענפי הספורט האמריקאים. לעומת זאת, כל ליגה מתחלקת בתוכה לקבוצות מהמזרח וקבוצות מהמערב. לכל חטיבה ארבע בתים כשבכל בית ארבע קבוצות והראשונה בכל בית, פלוס שתי הקבוצות הכי טובות אחריהן, עולות לפלייאוף. מקומות 1 ו-2 חופשיות בסיבוב הראשון של הפלייאוף, כאשר מקום 3 משחקת נגד מקום 6 ו-4 נגד 5. המנצחות ממשיכות לשחק נגד הראשונות שהיו בחופש כאשר המנצחות של שני המשחקים האלה משחקות בגמר החטיבה. משם כמובן המנצחת של כל חטיבה עולה לסופרבול. בהמשך למה שכתבתי מקודם לגבי מזרח ומערב וחלוקת החטיבות, אין ניגוד גאוגרפי לסופרבול. לדוגמא, יכול להיווצר מצב ששתי הקבוצות של ניו יורק ייפגשו בסופרבול מכיוון שכל אחת מהן מייצגת חטיבה שונה. עוד דוגמא, למדינת קליפורניה יש 4 קבוצות פעילות, שתיים בכל חטיבה.

השנה הליגה חוגגת את הסופרבול ה-50 שלה כאשר המשחק ייערך בסנטה-קלרה קליפורניה באיצטדיון של הסן-פרנסיסקו 49ers.

אוקיי, אבל מה עושים סרגיו?

לכל קבוצה יש 53 שחקנים בסגל והיא מתחלקת להגנה והתקפה. בכל רגע נתון יש לכל קבוצה 11 שחקנים על המגרש שיכולים להתחלף עצמאית ובכמות בלתי מוגבלת בין מהלך למהלך. אורך המשחק הוא 60 דקות שמחולקות ל-4 רבעים. השעון נעצר במהלך עברות, יציאה מתחומי המגרש או נקודות, אבל ממשיך לרוץ בשאר המקרים (בערך).

מטרת המשחק, בצורה הכי בסיסית שלו, היא להגיע אל האנדזון של היריבה. כל קבוצה בתורה מקבלת 4 ניסיונות לעבור 10 יארד. אם וכאשר הקבוצה עברה לפחות 10 יארד, כמות הניסיונות מתאפסת והספירה מתחילה מחדש, עוד 4 ניסיונות לעוד 10 יארד מאותה נקודה שבה נגמר המהלך הקודם (כאמור, 10 יארד או יותר). הקבוצה יכולה לעבור זאת בריצה או במסירה.

אחרי טאצ׳דאון, קבוצת ההתקפה מקבלת בעיטת בונוס לעוד נקודה ויכולה להחליף את הבעיטה בניסיון נוסף ל"טאצ׳דאון" שייתן 2 נקודות הפעם (ראו המהלך האחרון של ניו-אינגלנד נגד דנבר).

במקרה שקבוצת ההתקפה לא מצליחה לעבור 10 יארד אחרי 4 ניסיונות, הכדור עובר ליריבה מאותו המקום. לאור הסיכון שבדבר, לרוב, הניסיון הרביעי שמור להרחקת הכדור בבעיטה או, אם הקבוצה קרובה מספיק, אז לבעיטת שער-שדה של 3 נקודות.

למרות שהמשחק נראה כמו 22 שחקנים שרק מרביצים אחד לשני, יש עדיין עברות במשחק הזה: עברות פיזיות בין השחקנים (לדוגמא אסור לתפוס במסכה של היריב, או אסור לגעת בתופס בזמן שהכדור באוויר לכיוונו), או עבירות מערך שחקנים (יותר מ-11 שחקנים בכל רגע נתון, שחקנים שלא מצהירים על עצמם כתופסים או כאלה שזזים לפני שהסנטר מוסר את הכדור אחורה לקווטרבק).

במקרה של עבירה, השופטים זורקים מין מגבת צהובה לכיוון האירוע ורק לאחר שנגמר המהלך, השופט המרכזי מכריז מה הייתה העבירה ומה עונשה.

לסיכום

כמובן שכל מה שכתוב כאן הוא רק נגיעה קטנה בספר החוקים ויש פה רק קווים כלליים שיעזרו בצפיית המשחק. גם כך כשצופים בסופרבול רוב תשומת הלב הולכת לכיוון השואו המדהים לפני, אחרי ובמהלך המשחק ולרוב הצופים המשחק עצמו הוא רק מה שקורה בין לבין…

תהנו!