// מאת רונן מרטין
שמינית גמר ווימבלדון 2001 – השחקן הגדול בכל הזמנים בזמנו, פיט סמפראס, עולה למגרש המרכזי מול צעיר בן 19 משוויץ, רוז'ה (כך רשמו אז בארץ) פדרר.
השוויצרי מנצח את המערכה הראשונה בשובר שוויון. זה היה נראה כמו מכה קלה בכנף והמלך הבלתי מעורער של הטורניר יתאושש ויעלה לשלב הבא. נסעתי לירושלים לביקור, לא מעודכן במה שקורה בהמשך (עדיין עידן הטלפונים "הטיפשים"). במקרה הדלקתי את הטלויזיה וראיתי שנכנסים למערכה חמישית – שם כבר היה בלתי אפשרי להוריד את העיניים מהמסך. מחבטה לחבטה הרגשתי שזה משחק היסטורי, חילופי דורות. "הילד" נתן שם הצגה – תענוג לצפייה. "לא משנה מה תהיה התוצאה, מעכשיו אני עוקב אחרי כל משחק שלו". ברבע הגמר הוא הודח ע"י הנמן הבריטי, אבל כל עולם הטניס ידע – סופרסטאר חדש נולד לענף.
בתור פדרריסט מושבע המון מחשבות צפו לי בראש בראשון בלילה שלאחר גמר ווימבלדון 2019 לפני השינה – המסקנה היתה להתנתק טוטאלית מספורט בשנה הקרובה. אולי פשוט זה לא שווה את זה. אלא שבבוקר קיבלתי מייל מקבוצתי אוניון ברלין ובו הודעה שמכירת הכרטיסים למשחק הפתיחה ההיסטורי בבונדסליגה תחל בסוף החודש – ההחלטה להתנתק בוטלה.
אבל מעבר לכאב הרגעי שהעיב על טורניר טוב מאוד של רוג'ר, אנסה להסביר מדוע גמר ווימבלדון 2019 לא היה עוד גמר ווימבלדון ולמה המשחקון ה-16 במערכה החמישית השפיע לא רק על היסטוריית הטניס, אלא על הספורט כולו.
בואו נחזור אחורה ובדמיון מודרך נחשוב שבנקודה החמישית במשחקון, כשהוא אוחז בשתי נקודות אליפות, רוג'ר חובט את ה'פור הנד' בצורה מדוייקת יותר, מנצח את המשחק וזוכה בגביע. עם 21 תארי גראנד סלאם, כשבגיל 38 הוא מנצח בהפרש של יומיים את שני יריביו הגדולים, ומעל הכל מראה ווינריות מטורפת, חוזר מפיגור מערכה פעמיים, משבירה קריטית של נולה במשחקון השישי, מי בכלל היה יכול לטעון נגדו בדיון על הגדול בהיסטוריה של הטניס? ולמה רק בטניס? בספורט כולו הוא היה פייבוריט רציני לתואר הגדול בכל הזמנים.
ניקח להשוואה ארבעה ספורטאים אחרים בהיכל התהילה – מייקל ג'ורדן, מוחמד עלי, יוסיין בולט ומייקל פלפס. המשותף לכולם הוא שנזכור שניים-שלושה רגעים בקריירה שלהם בהם הוכיחו שליטה, עליונות ובעיקר ווינריות. לפדרר היתה הזדמנות פז, אולי בלתי חוזרת, שנזכור את הטורניר והגמר במיוחד, באופן שווה אולי לכל הקריירה עד עכשיו.
אלא ש"הקוף" שהיה אמור להוריד (יותר מדי הפסדים במשחקים צמודים/כאלו שכבר היו בשליטתו המוחלטת) הפך לגורילה של ממש – בהשוואה עולם הכדורגל לא הצלחתי למצוא מקבילה לשמיטת 40:15 בהגשות שלך למשחק (פנדל כל אחד יכול להחמיץ), אז הלכתי לכדורסל. אמרתי לעצמי, זה כמו ששחקן יעמוד על הקו שנייה לסיום כשקבוצתו בפיגור נקודה, ויחמיץ את שתי הקליעות, אבל היה נראה לי עדין מדי. יותר לכיוון שניגש לקו עם שלוש קליעות, מינוס נקודה, ובקושי נגע בחישוק.
רוג'ר שיחק כ"כ גרוע ארבע נק' הגשה קריטיות ברצף, פלוס השמטת נקודות שבירה בהמשך, שבצער רב מאד כרגע, לדעתי, הוא יוצא מהמקום של חמשת הספורטאים הגדולים בהיסטוריה. הגדול בטניסאים? רק ימים יגידו…
