לאחר קבלת הפנים המרגשת והשמחה בחימנסיה לה פלטה הארגנטינאית, יצטרך דייגו מראדונה להיכנס לחדר ההלבשה המאתגר ביותר בסופרליגה. הימים בהם פסגת שאיפותיו של מראדונה הייתה לזכות עם הנבחרת במונדיאל תמו והחליפו אותם ימים בהם נשאלות שאלות קשות במיוחד – האם מראדונה עודנו מאמן לגיטימי? והאם הוא יצליח להציל את חימנסיה מירידת ליגה?
דייגו זה דייגו ולא משנה כמה שנים עברו מאז ש"אל דיוס" הצליח למלא את האצטדיונים הגדולים בעולם, בארגנטינה נדמה שהוא יצליח לעשות זאת גם בגיל מאה. אוהדי חימנסיה לה פלטה, שקבוצתם התחילה את העונה בצורה נוראית עם ארבעה הפסדים ותיקו, קיבלו משב רוח מרענן במפרשים כשהתבשרו שהם עומדים לקחת חלק במסע חייו המיתולוגי של הגדול מכולם.
בפן המנטלי אפשר לומר שמדובר בהחתמת השנה בדרום אמריקה, בטח ובטח בגזרת המאמנים – קשה לתאר מה עובר בגופו של הארגנטינאי הממוצע כאשר הוא שומע את השם "דייגו ארמנדו מראדונה". דייגו הוא האגדה, המיתוס, בן האלוהים שכל אוהד, שחקן או קבוצה בארגנטינה רוצים לקחת חלק בסיפור שלו. עוד לפני האימון הראשון שלו בקבוצה הצליח מראדונה לעשות את מה שאף מאמן אחר לא יצליח לעשות מעולם – להשכיח את חרפתה של פתיחת העונה מבלי לעשות דבר. מבחינתם של אוהדי ושחקני גימנסיה העונה מתחילה במחזור השישי. עצם שמו ונוכחותו של מראדונה עשו כבר חצי מלאכה.
אך בפן המקצועי לא הכל וורוד באצטדיון על שם חואן כרמלו סריז'ו. אנשי תקשורת רבים בארגנטינה לא מאמינים שמראדונה, בעל האופי הפרובלמטי, יכול להחזיק קבוצת כדורגל בימים אלו וניבאו שהוא עומד להיות האיש שיהיה אחראי לכך שספינתה של חימנסיה תשקע לליגת המשנה ואף תפשוט רגל ותימחה מעל פני האדמה.
מראדונה רק חיזק את טענותיהם של מבקריו ונביאי הפורענות לאחר שלא הגיע לאימון הבכורה שלו בחימנסיה, על אף שהתחייב לקחת את משרתו ברצינות ולא לפספס אף אחד מאימוני הקבוצה. מצד שני, כולנו יודעים שמראדונה הוא קופסת הפתעות ומי שנעדר מאימון הבוקר, מודיע בצהריים שהוא ממנה את סבסטיאן מנדז לעוזרו. מנדז הוא בדיוק האיש שמראדונה היה צריך לו לעזר – יש לו רזומה מרשים לאחר שאימן שמונה קבוצות בליגות הבכירות ביבשת, הוא נחשב למאמן מאד צעיר שיכול לגשר בין דייגו, האדם שכבר ראה הכל, לבין הסגל הצעיר והלא כל כך מנוסה של הקבוצה. מנדז הוא האיש המושלם למשימת השיקום של חימנסיה – מספיק מנוסה כדי להחזיק את הקבוצה גם לבדו, מספיק צעיר כדי ליצור תקשורת טובה ויחסי אמון עם הסגל.
האם מראדונה הוא הפתרון המנטלי עבור חימנסיה? ללא ספק, האם הוא גם הפתרון המקצועי של הקבוצה? לא בטוח. כך או כך יחכה למראדונה סגל מאד צעיר, שאפתן ורעב להצלחה, אך יחד עם זאת לא מספיק חזק ומנוסה כדי לתרגם את הפוטנציאל העצום שבו לנקודות.
חימנסיה ספגה אבדות קשות מאד בקיץ האחרון לאחר שנאלצה להיפרד משלושה שחקנים שבלטו מאד בעונה אשתקד – ג'יאנלוקה סימאונה, בנו של צ'ולו, שהיה אמור להפוך לכישרון ענק בחימנסיה, הושאל זמנית לאיביזה מהליגה השלישית בספרד, ז'אן הורטאדו מונצואלה, שהיה לאחד מכוכבי העונה החולפת, נמכר לבוקה ג'וניורס וסנטיאגו סילבה, החלוץ הוותיק, עבר לארחנטינוס. ממכת העזיבה של השניים האחרונים, שהיו לחלוציה הבכירים של הקבוצה, מתקשה חימנסיה להתאושש עד היום וחסרונם ניכר.
בין האופוריה המטורפת של האוהדים והתקשורת לבין החשש המוצדק לגבי מצבו המנטלי והפיזי של מראדונה, נמצא מועדון שעצם קיומו תלוי כרגע בדייגו. כי רק ככה זה יכול לעבוד אצל מי שמייצג יותר מכל את המנטליות של הכדורגל הארגנטינאי – הכל חייב להיות גרנדיוזי, דרמטי ומכריע. למות או לכבוש את הליגה. סכנת ההדחה של חימנסיה ממשית מתמיד ומצבה הכלכלי לא יכול להבטיח כרגע שתוך שנים מספר היא תצליח לשוב אל הסופרליגה. דייגו מראדונה, האיש שתמיד ידו הייתה על העליונה, ייאלץ להיכנס לעת עתה לנעלי האנדרדוג.
במוצאי שבת תארח חימנסיה את יריבתו האישית הגדולה ביותר של מראדונה, ריבר פלייט אלופת דרום אמריקה המכהנת. מראדונה, שתמיד ידע איך להפעיל את הקסם האישי שלו גם מול היריבות הגדולות ביותר, יצטרך ללמוד מהר מאד איך הוא עושה את זה גם על הקווים עם האמצעים הדלים שברשותו, במה שתהיה ככל הנראה ההזדמנות האחרונה שלו כמאמן כדורגל.
