האם כרמלו אנתוני שיחק את משחקו האחרון בנ.ב.א?

2 נקודות, 1 מ-11 השדה ב-20 דקות. זה היה היבול הצנוע של כרמלו אנתוני בפעם האחרונה ששיחק משחק נ.ב.א, אי שם בתחילת נובמבר. כמעט שלושה חודשים אחרי, והקריירה של אנתוני, שלהזכירכם היה אולסטאר רק לפני שנתיים ואת עונת 2016-17 סיים עם 22.4 נקודות למשחק, ממשיכה בצניחה החופשית שלה.

בפחות משנה וחצי, אנתוני נשלח בטרייד שלוש פעמים ונחתך עוד פעמיים. החלק האחרון (לעכשיו) בסאגה שלו היא השיחרור מהשיקגו בולס, שלא השתמשו באנתוני פעם אחת במהלך השהות הקצרה שלו עם הקבוצה.

שוב שחקן חופשי, בפעם השנייה באותה עונה. יש קופצים על המציאה? הלוס אנג'לס לייקרס נמצאים בדיווחים באופן קבוע, יותר בגלל החברות של לברון ג'יימס עם אנתוני ופחות בגלל איזשהו צורך מקצועי. גם יש שמועות על מיאמי. בכל מקרה, עד שיחלוף לו הטרייד דדליין, קשה להאמין שמישהו ירים טלפון לסוכן של אנתוני ויגאל אותו מהאבטלה.

אולי גם הצלצול הזה לא יגיע. אנתוני הוא דינוזאור בנ.ב.א. שחקן שהזמן חלף על פניו. שקיבל כמה הזדמנויות להשתנות וסירב, או פשוט לא הצליח. קשה להאמין עד כמה לא מזמן אנתוני גיחך בפני השאלה "האם עדיף שהוא יעלה מהספסל."

בליגה שבה יעילות והתמחות הפכו להיות מילות המפתח, סקורר "אולד סקול" כמו אנתוני איבד את זכות הקיום. כשהחסרונות לא מצליחים להתחבא מאחורי היתרונות ההולכים והמתמעטים, קשה להאמין שיש קבוצה כלשהי שתרצה לקחת אותו, במיוחד קבוצה עם שאיפות פלייאוף ומעבר. רק הבלאגן התקשורתי מעצם הנוכחות שלו לא בהכרח שווה את זה.

לאנתוני אין פה מישהו או משהו להאשים. זה לא ביש מזל, או סתם הצטרפות של מקרים שיצרו סיטואציה בה הוא כמעט פרסונה נון גראטה בליגה. בצומת הדרכים העיקרית שבו היה צריך לבחור כסף או נבחרת, הוא בחר כסף. לא שזה רע, וזה כלל בתוכו גם שיקולים משפחתיים ואישיים. אבל כששחקן מדבר על לרצות אליפות או להתמודד עליה ובסוף בוחר את ההיפך, קשה לחוש איזו סימפטיה מיוחדת, או לתייג אותו כאחד כזה שהנאמנות שלו עלתה לו בהצלחה.

שנות פרישה בליגה הזו בד"כ לא באות בהפתעה לשחקנים, גדולים או פחות. בד"כ התפקיד יותר קטן, הציפיות יותר קטנות, אבל השחקן יודע מה מגיע בסוף, בין אם הוא בוחר להפוך את העונה האחרונה לסיבוב פרידה מגלומני, או סתם לרכב אל השקיעה בלי טררם. אבל לפעמים הפרישה נכפית עליך, במהירות ובאכזריות.

וככה זה בא לאנתוני. בלי אזהרה, לפחות לא כזו שהוא הטריח את עצמו להקשיב לה. יום אחד, אחרי תצוגת הנפל שלו עם יוסטון בהפסד לאוקלהומה סיטי, משחק שהוגדר ע"י חלק ממבקריו כתרומה הגדולה ביותר שלו לת'אנדר, השבתה, שממנה הוא עדיין לא שב, ואולי גם לא ישוב.

אז שחקן שכנראה יגיע להיכל התהילה וקלע בממוצע דו ספרתי במעט המשחקים השנה, לא מסוגל להיות חלק מ-450 מקומות הסגל של קבוצות נ.ב.א? את חוסר ההתאמה ביוסטון אפשר היה לראות מקילומטרים, והמשך הדעיכה במעמדו של אנתוני לא הפתיע אף אחד ואחת. אבל המצב הנוכחי? אולי בעוד כמה שנים, לא עכשיו. לא ככה.