// מאת אבי גולדשטיין
בקיץ האחרון מוריניו דחף לרכש מאוד ספציפי שרצה לקבל, בלם וורלדקלאס. היו מגוון אופציות ברשימה שלו – חלקם יותר טובים, אחרים פחות – אבל המטרה הייתה ברורה, חיזוק קו ההגנה האחורי בו ראה המאמן נקודת חולשה.
אז אילו שחקנים קיימים למוריניו בסגל שהוא הרגיש את הצורך העז הזה לשדרג אותם?
נתמקד לרגע בבלמים. כרגע בסגל של היונייטד ישנם 5 בלמים, סמולינג וג'ונס (הנמצאים בקבוצה עוד מימי סר אלכס פרגוסון), רוחו (שהגיע תחת הדרכתו של ואן חאל), ולינדלוף ובאיי (שהגיעו כשחקני רכש צעירים של מוריניו עצמו לקבוצה). למרות היכולת ההגנתית הטובה אשתקד (שניגע בה בעוד רגע), הרגיש הפורטוגלי את עייפות החומר המצטברת אצל שחקניו הוותיקים ההולכת יד ביד עם הצורך בריענון, כמו גם חוסר ההשפעה המצופה מהצעירים. בזמן שהוא חשב על שדרוג הקבוצה בשלבים עם שחקנים צעירים ומבטיחים, ראה ז'וזה את יריבותיו לצמרת רוכשות שחקנים מנוסים לשדרוג הסגל בכל מחיר, לדוגמא לאפורט לסיטי או ואן דייק לליברפול.
אצל הסיטי, לאפורט נכנס לקו הגנתי ברור וממושמע, היכולת שלו לשחק כבלם או מגן שמאלי הכניסה אותו ישירות להרכב והיה נראה כי הוא שיחק עם הקבוצה כבר כמה שנים – למרות יכולת מעט חלשה יותר בצד שמאל מאשר במרכז ההגנה. לצידו אפשר להסתכל על ואן דייק, שחקן שקלופ נלחם עליו קיץ שלם, עד כדי שליברפול הואשמה על ידי סאות'המפטון בעבירות הנוגעות לפניות שנעשו אל ההולנדי. לבסוף חיכו במרסיסייד חצי עונה עד שיכלו לשים עליו את ידיהם והסכום לא היה פקטור, הם ידעו מה הם מקבלים וההמתנה הייתה שווה כל רגע. אם לא די בכך שהוא משחק ברמה הגבוהה ביותר, הכניס וירג'יל מימד נוסף להגנה השבירה של ליברפול, יציבות. שחקן שעושה כל שלישייה שמשחקת לידו טובה יותר, איכות שחסרת בהגנת היונייטד.
אך מה עשתה ההגנה של מנצ'סטר יונייטד בעונה שעברה שהפורטוגלי דחף כל כך לחיזוק שלה?
בעונה שעברה (2017/18), סיימה יונייטד במקום הראשון של שערים נקיים (19) בליגה, ובמקום השני בטבלה בסוף העונה. כמות הספיגות שלהם עמדה על 28, שנייה רק לקבוצה מהמקום הראשון, מנצ'סטר סיטי, שסיימה עם שער אחד פחות (27). את העונה היא סיימה עם 7 הפסדים, 6 תוצאות תיקו וסך הכל 81 נקודות, סטטיסטיקה טובה לבנות עליה בשביל קבוצה שסיימה במקום השני ורוצה לשאוף קדימה.
למרות כל המספרים הטובים מהשנה שעברה, נראה כי דבר מה בהגנת היונייטד לא מתחבר. אז נכון, הרוטציה הגבוהה בקו האחורי היא בהחלט פקטור בעניין. מספר הפציעות של השחקנים העונה הוא גבוה במיוחד ומספר רב של פעמים שחקנים עולים עם זריקות כי אין ברירה אחרת, אך לא בכך נגמר הסיפור. שני הבלמים ששיחקו ברוב המשחקים העונה היו סמולינג (13) ולינדלוף (11). הראשון הוא דוגמא קלאסית לעייפות חומר (ועדיין הוחתם על חוזה חדש עד 2022) ומעולם לא הבליט את עצמו מעל שחקנים אחרים, יציב בבינוניות. על השבדי בעונה שעברה עפו ביקורות מכל עבר, ועד שהתחיל העונה להציג את היכולת שלשמה הביאו אותו והראה התקדמות משמעותית, מצא את עצמו לינדלוף עם פציעה ומחוץ לסגל.
Credit to "Chris Smalling" Facebook page
ולמה בעצם הפציעות הן לא תירוץ?
גם כשהייתה יציבות יחסית עם צמד הבלמים לעיל, עדיין כמות השערים הייתה גבוהה מהמצופה. בליגה לדוגמא, עד כה רשמה הקבוצה רק 2 משחקים ללא ספיגת שער כאשר בשנה שעברה באותה תקופת זמן היו כבר עם 10 משחקים של שער נקי. בליגת האלופות הצליחה הגנת יונייטד לשמור על שער נקי ב-3 משחקים – שזה אמנם חצי – אבל שניים מהם היו מול יאנג בויז החלשה. כלומר גם כשהפציעות לא היו עדיין חלק מלקסיקון ההסברים לבעיות ההגנה, עדיין לא הצליחה ההגנה לשחזר את היכולת מהשנה שעברה.
והתשובה של מוריניו הגיעה – אך לא התקבלה על ידי חברי ההנהלה ורכש לא נעשה, בלם ברמה עולמית. אצל ליברפול, כמו שצוין למעלה, השתלבותו של ואן דייק הייתה ברורה ועשתה פלאים. בסיטי לעומת זאת, שעוד לפני הצטרפותו של הבלם הצרפתי נראתה כמכונה משומנת היטב, כניסתו של לאפורט הייתה משב רוח מרענן למפלצת דוהרת. אז מוריניו זיהה את הבעיה וניסה לתקן גם כן, אך ללא הועיל. למרות שהכנסת אישיות עם נוכחות למרכז ההגנה הייתה שדרוג משמעותי לכשעצמו, לא בכך זה היה כנראה מסתיים. המטרה היא ברורה, השגת יציבות כוללת של ההגנה, שחקן שיוכל לסחוף אחריו לא רק את הבלם שלידו, אלא ייתן גם שקט ורוח גבית לשני המגנים לעשות את עבודתם על הצד הטוב ביותר.
שואו ויאנג העונה עושים עבודה טובה באגף השמאלי. אחרי שכבר הכריזו על לוק כנפילה ענקית (גם על ידי מוריניו עצמו), הוא נכנס השנה בכוח להרכב והוכיח את מקומו בו. ויאנג? האיש המושלם לרוטציה ביחד עם שואו כשהוא מוסיף מהיכולת האישית שלו על הקו כמו גם האינטנסיביות ההגנתית שהאנגלי הותיק מעניק לקבוצה. הצד הימני קצת יותר בעייתי, עם ולנסיה הקפטן שבקושי רואה את הדשא (וכבר דובר עליו כאופציה לעזיבה בינואר), דאלוט שהגיע הקיץ, אך שתי פציעות גרמו לו לפספס את רוב המשחקים ששוחקו עד כה ודרמיאן, שנראה כצל לשחקן שהיה אז באיטליה לפני רכישתו על ידי ואן חאל.
אז בלם ברמה גבוהה הוא לא פתרון לפציעות השחקנים, אך הוא בהחלט פתרון לשמירה על הקו ההגנתי. שחקן מנהיג עם יכולת הגנתית גבוהה, מוציא מהשחקנים שלידו את מירב היכולת ומאפשר להם לבוא לידי ביטוי על המגרש. הוא מאפשר לשחקני הקישור להתמקד בהתקפה ומשחרר אותם עם ביטחון קדימה. לדוגמא פרד, שהגיע רק העונה, אך עליו מוריניו אמר כי הוא ישחק רק כאשר תהיה יציבות בהגנה. הקישור שופע כישרון, אך כאשר הריכוז ברובו הוא כלפי ההגנה, השחקנים מאבדים את היכולת לצאת קדימה והביטחון הכללי של הקבוצה יורד.
ולמרות הכל, שחקן אחד הוא לא הפתרון. חריש טוב צריך לעבור על הסגל או על המאמן. הקבוצה בנויה על תלאים של ניסיונות בהבאת שחקנים שונים, אך המחשבה על התאמתם לתפקודם על המגרש תחת מאמן ספציפי לא נלקחה בחשבון. אמנם רוב הבעיות של מנצ'סטר יונייטד מרוכזות בהגנה החדירה שלה, אך לא שם זה נעצר. אמנם הבאת השחקן אותו רוצה מוריניו לקבל כל כך יכולה בהחלט להכניס יציבות וביטחון לקבוצה, אבל שחקנים נוספים צריכים לפנות מקומם לשחקנים אחרים. אז כמו השחקנים, כך גם המאמן, אם אין אמונה של הנהלה במאמן ותמיכה מלאה בו וברשימת הרכש שלו, מה הטעם להשאיר אותו בתפקידו?
כבר הרבה זמן שהדיבורים סביב יונייטד בפן השלילי הם רבים, ולהטיל את מלוא כובד המשקל בבלם אחד, שחקן אחד, זאת אחריות כבדה לשאת וכרגע בשוק יש מגוון מצומצם של אפשרויות. כמו למשל ללכת על בטוח, טובי אלדרווילד, שבסוף העונה סכום השחרור שלו יעמוד על 25.4 מיליון פאונד, סכום מצחיק לבלם ברמתו, אך גילו המתקדם (29) הוא פקטור משמעותי בעניין. הבא שניתן להסתכל עליו הוא קוליבאלי המצוין של נאפולי, שלמרות תג המחיר הגבוה ששמו עליו, הוא בהחלט שחקן מצוין ששווה את המחיר, אך עדיין לא נפל עליו כובד האחריות של הנהגת קו אחורי במועדון עם דרישות. יש שיגידו שהוא הימור ויש שיגידו שהוא מניה בטוחה, אך כך נאמר גם על ואן דייק, ותראו מה יצא ממנו.
בלם אחד יכול להיות הפתרון ויכול להיות גם הקש ששבר את גב הגמל, במידה ויצליח והקבוצה תתקדם איתו, ימשיכו המים לזרום בנהר והשקט יחזור לקבוצה (והצלחה שווה תואר), אם בכלל יקבל מוריניו את הזמן והרכש אותו הוא מבקש ולא יפנה את מקומו לפני כן. במידה וייכשל, זה יהיה סיומו של מוריניו במרוץ אחרי החזרת הענק האדום למקומו הטבעי, ויריית הפתיחה לממלא מקומו באחת מהעמדות הדורשות ביותר בעולם הכדורגל כמאמנה של מנצ'סטר יונייטד, ויהיו לו לא מעט בעיות בסגל עליהם יצטרך לתת את תשובתו המהירה, כשבלם זו רק בעיה גדולה אחת מיני רבות.
מסכים עם כל מילה!