עבור כל מאמן בכיר, החתימה בקבוצת הפאר האנגלית צ'לסי בקיץ האחרון הייתה יכולה להסתמן כהימור על הקריירה כולה.
צ'לסי, אחת מהקבוצות היותר פעילות בחלונות ההעברות בשני העשורים האחרונים, הצליחה לספק בכל פגרה מחדש כותרות על חתימות נוצצות וההעברות מסקרנות, אך הקיץ, לאחר שהקבוצה נענשה על ידי פיפ"א בעקבות עבירות חוזרות ונשנות של החתמת בני נוער זרים אל שורותיה, אותן הכותרות להן כה התרגלנו ייבצרו מאיתנו אוהדי הכדורגל וכמובן מצ'לסי עצמה, לפחות בשנה הקרובה.
כאמור, כל מאמן היה חושב פעמיים לפני שהוא היה מחליט לרשת את מקומו של סארי על הקווים של הסטמפורד ברידג', אך פרנק למפארד הוא לא כל מאמן. כאשר ספורטאי מחליט לעשות את קפיצת המדרגה בין מדי הקבוצה לחליפה, בין שחקן פעיל למאמן, האופי שלו כאדם תופס משקל וערך רבים יותר.
יש שיגידו כי התוצאות של גילוי אופיו של האנגלי מדאיגות – הוא נחמד מדי, מנומס מדי, פופוליסט מעט וקונצנזוס כמעט – מתאים בדיוק לשבלונת כוכב הכדורגל האנגלי שכולם אוהבים לרמוס ברגע שיצא מכר הדשא אל התיבה המשורטטת בצדיו. בחדר ההלבשה של צ'לסי תחת עיניו הפקוחות של האוליגרך הרוסי, אין צורך בכוכב כדורגל ואין מקום לנחמדות, יש צורך בכוכב רוק, באיש הרע, בזה שלא דופק חשבון לאף אחד, חוץ מלאברמוביץ' כמובן.
יחד עם זאת, דווקא למפארד, האיש שגדל בווסטהאם השנואה והגיע לצ'לסי כדי להישאר, נשם וחי את המועדון הכחול לאורך שנים, הוא איש שיוכל להפוך את לימוני הענישה של פיפ"א ללימונדה שתרווה את צימאון התארים של אוהדי צ'לסי ואת צימאונו שלו עצמו לקפיצת מדרגה משמעותית בקריירת האימון כבר בגיל 41.
אחת התופעות משנות המשחק שצצו בכדורגל העולמי בעידן המודרני, היא מה שכיניתי לא פעם בתור "תופעת ההסכמים הבלתי חתומים". הסכמים אלו משמשים לא פעם כרשת ביטחון עבור קבוצות גדולות וקטנות כאחד.
כיצד ההסכמים הללו פועלים? קבוצה גדולה, כדוגמת צ'לסי, כזו שבכל שנה הסקאוטים שלה שמים את ידם על עשרות כישרונות צעירים מרחבי העולם, משאילה או מוכרת את אותם השחקנים בסיטונאות לקבוצה קטנה ממנה, ויטסה ארנהיים ההולנדית לצורך העניין. ויטסה מרוויחה מהסכם זה מספר רב של שחקנים צעירים עם שאיפות גבוהות שגדלו במחלקות הנוער המקצועיות בעולם, וכל זה במחיר שווה לכל נפש. בעוד צ'לסי זוכה לתת לשחקנים אלה, שעדיין לא בשלים לשחק בפרמייר ליג, דקות משחק יקרות בליגה בכירה אחרת, מבלי לשחררם באופן מוחלט – זכות הראשונים על שחקניה שלה וכן על שחקנים אחרים מויטסה תמיד נתונה בפניה.
את אותם ההסכמים, שעל פי האגדה יזם סיר אלכס פרגוסון יחד עם בנו דארן מאמן פטרבורו דאז, ניתן למצוא בעיקר בממלכה הבריטית, אך הם גם מצויים מחוץ לגבולותיה – בין מנצ'סטר סיטי לקבוצת הבת הספרדית ג'ירונה, בין יובנטוס לססואולו ואפילו בין מכבי ת"א ובית"ר ת"א-רמלה, אך אין ספק כי המאסטרו בכל הקשור ליחסי הגומלין הללו הוא רומן אברמוביץ' שמטפח יחסים דיפלומטיים עם לא מעט קבוצות מעבר לים, ביניהן וויטסה ההולנדית, אנדרלכט הבלגית וליל הצרפתית. יש הסוברים כי כל הכוכבים הבלגים שעברו בצ'לסי בשנים האחרונות, קרי רומלו לוקאקו, קווין דה-בריינה ואדן הזארד, הגיעו בזכות, או לפחות בסיוע של, אותם קשרים.
"ההסכמים הבלתי חתומים" עוזרים במיוחד לקבוצות הקטנות במשוואה בכל הסכם והסכם ומאפשרות להן לבנות סגל צעיר ואיכותי גם בתקציב צנוע. לקבוצות הגדולות, ההסכמים יכולים להועיל, אך אין ביכולתם לשנות את עתידן לחלוטין, כך לפחות ראו האימפריות האנגליות את ההסכמים האלו עד הקיץ הנוכחי. היום אברמוביץ', הגלזרים, אל-מובראק וסטן קרונקי כבר מבינים שההסכמים האלו לעיתים יכולים לשמש כאוויר לנשימה של ממש.
הרי נאסר על צ'לסי לרכוש שחקנים חדשים, אך אף אחד בפיפ"א לא אמר דבר על השבת שחקנים מושאלים. המאמן החדש נחשף כעת בפני מאגר נפלא של הזדמנויות חדשות וישנות – הזדמנויות של שחקנים שכבר נדחו בעבר על ידי הקבוצה כדוגמת קורט זומא, שחווה עונה נפלאה במדי אברטון אשתקד. בתקופה קצרצרה הפך זומא ממי שהוספד על ידי כל בתור "סוס מת", לאחד הבלמים המצטיינים במאבקי כוח על כר הדשא בליגה כולה.
מלבד זומא, שככל הנראה יהיה שחקן צ'לסי בשנה הבאה, למפארד שוקל לשריין את המקום בסגל לצרפתי נוסף שעבר תהליך שיקום בשנה האחרונה והוא כמובן טימו בקאקיוקו. בכדורגל האנגלי, הקשר המרכזי נחשב ללב הפועם של הקבוצה, כאשר מאמן הקבוצה הוא אגדת מרכז שדה בעצמו, האחריות שתוטל על המנוע של צ'לסי בעונה הקרובה תהיה כבדה פי כמה. באקיוקו, שנבעט מצ'לסי למילאן, יכול לשוב אליה מהדלת הראשית – הגרזן שב ליכולות המסירה והתיקול שלו, יכולות אלו היו הגורם המרכזי שהביא את בקאיוקו לצ'לסי ממונאקו. על פי הסטטיסטיקה אחוזי ההצלחה של בקאיוקו במסירות מפתח בעונה האחרונה כמעט וזהים לאלו של ז'ורז'יניו, כך שאין ספק כי ההחלטה להחזירו לסגל באופן כמעט סופי, הינה נכונה.
מי שיוכל להצטרף לזומא כחיפוי ותחליף לדויד לואיז הבלם הפגיע בן ה-32 ולהוות משב רוח רענן בחלק האחורי של צ'לסי הוא פיקאיו טימורי. טימורי בן ה-21 זכה עם צ'לסי בליגת האלופות לנוער ואף שיחק תחת למפארד בעונה החולפת במדיה הלבנים של דרבי קאונטי. טימורי מציג כבר בגילו הצעיר יכולות מסירה ותנועה ללא כדור ברמות הגבוהות ביותר שבדרך כלל לא מאפיינות שחקני קו אחורי.
זומא המתנקש וטימורי לוחם האוויר המדופלם, יכולים להפוך לצמד משלים וקטלני ומן הראוי שגם טימורי ייתן המון חומר למחשבה עבור המאמן לקראת העונה הקרובה. מלבד דויד לואיז, ישנו שחקן נוסף בצ'לסי שאוהדי הקבוצה וכן למפארד עצמו מטילים ספק בכך שיוכל לספק את הסחורה בעונה הבאה והוא חלוצה של נבחרת צרפת אוליבייה ג'ירו, מסיבה זו תאמי אברהאם נקרא לדגל.
אברהאם יוכל לשמש כחוד החנית של חוליית התקפה קלילה ומסחררת יחד עם וויליאן ופדרו או פוליסיץ'. אברהאם, חלוץ העתיד של הכדורגל האנגלי, כבש בעונה שעברה 26 שערים לשערי יריבותיה של אסטון וילה בצ'מפניושיפ. על אף שהצ'מפיונשיפ היא רמה אחת והפרמייר ליג היא רמה בפני עצמה, החלוץ המבטיח מתמיד עוד בגילו לשחק בצמוד לכתפם של בלמי היריבות ולהפעיל עליהם לחץ וכל זה תוך כדי שהוא מציג יכולת התמצאות ברחבה שבדרך כלל מסתיימת בבעיטה עוצמתית.
זומא, בקאיוקו, אברהאם ואולי גם שחקנים נוספים שיצטרפו לקראת שריקת הפתיחה של העונה, העניקו ללמפארד את האפשרות לכפר על עקבי האכילס של צ'לסי בעונה החולפת ולבנות חדר הלבשה רענן ומסקרן במערב לונדון מבלי לרוקן את כיסו של האיש הגדול מרוסיה. לאמפרד יכול לקחת השנה את הקבוצה שפיפ"א גרמה לכך שאף אחד לא ירצה לגעת בה, הכי גבוה שאפשר, אך מעבר לכך – האיש שהגיע בתור ממלא מקום, יוכל להפוך לדמות האב של שחקנים רבים בצ'לסי תוך כדי שהוא מנתק אותה מהאפרוריות שכה אפיינה אותה לעיני העולם כולו.
