האגדה של קרויף, הסיפור של סוארס

שניהם לבשו את החולצה עם הספרה 9 בברצלונה ושניהם פרצו באייאקס, אך מלבד שני פרטי הטריוויה הקטנים הללו כמעט ולא ניתן למצוא שום דבר משותף בין יוהאן קרויף הקוסם האלגנטי ממערב אירופה לבין לואיס סוארס הקילר האמוציונלי מדרום אמריקה. בעיני אוהדי הכדורגל ההולנדי, המקום ממנו השניים פרצו אל במת הכדורגל העולמית, השוואה שכזו הינה בגדר חילול הקודש. אך יחד עם זאת ועל אף השוני באופיים, מעמדם ובשיטות המשחק שלהם, נראה שבימים אלו ממש דרכו של לואיס סוארס שוב נפגשת עם סיפור האגדה על שם יוהאן קרויף המנוח.

השנה היא 1983, וליוהאן קרויף בן ה-36 שהעמיד אחריו מורשת מופלאה וזכה תארים אינספור, נשארה רק עוד ממטרה אחת לאקורד הסיום של הקריירה המופלאה שלו- להמשיך ולשמח את אוהדי אייאקס עד שרגליו לא יוכלו לשאת עוד שערים, דריבלים וקסמים כמו שרק הוא ידע לעשות. אך להנהלת אייאקס היו תוכניות אחרות עבורו. קרויף נקרא לחדרו של טום האמרסן, יו"ר הקבוצה דאז. הלה בישר לקרויף כי הקבוצה לא תוכל לשלם עוד את משכורתו הגבוהה. קרויף שהחמיץ כמחצית ממשחקי העונה החולפת, גמר את הסוס מבחינתם של ראשי המועדון שבחרו להציע לו לפרוש ולמלא משרה בצוות האימון במשכורת נמוכה יותר. קרויף מצדו, נפגע קשות, הוא ענה להאמרסן "רק אני אחליט מתי לפרוש" ונסע דרומה, לרוטרדם. וכאן למעשה מתחיל סיפור הנקמה הגדול בתולדות הכדורגל האירופי.

שלוש פעמים ניסתה פיינורד לגנוב את קרויף מיריבתה הגדולה אייאקס. העובדה שהכוכב הגדול ביותר של הכדורגל ההולנדי הגיע בעצמו לחתום בקבוצה שחיזרה אחריו מגיל 17, גרמה להלם אדיר בהולנד כולה, על אחת כמה וכמה כשפיינורד הייתה נחשבת אז למועדון עני שסבל מבצורת תארים קשה. התדהמה הפכה לגדולה שבעתיים כשפרטי החוזה הביזארי של קרויף נחשפו – משכורת "טיפים" בגובה של כרבע ממכירות הכרטיסים, על מנת להקל על קופת המועדון. העונה יצאה לדרך, קרויף, שהחליף את האדום-לבן של אייאקס בזה של פיינורד, חנך את רוד חוליט הצעיר בחוד, הוא עבד קשה על כושרו הגופני ופיינורד העניקה לו טיפולי כושר ופיזיותרפיה פרטניים. נראה היה שהכל מתחיל להסתדר לפיינורד, חוליט, קרויף והמאמן ליברחסט, לפחות עד הנסיעה לאמסטרדם.

הארנה- מלאה, קרויף, חוליט והחברים בצהוב עולים למגרש לקול שריקות הבוז של האוהדים, כאשר מנגד ניצבת אחת הקבוצות הצעירות והמוכשרות בתולדות אייאקס. קבוצה שכללה בין היתר את אולסן, ואן באסטן, רייקארד וקומאן. התוצאה על המגרש דיברה בפני עצמה- 8:2 חסר תקדים לטובת המארחים. באייאקס היו בטוחים ששריקת הסיום הבטיחה להם את האליפות, מזה פיינורד לא תוכל להתאושש. הם גם היו משוכנעים שברגע שקרויף הקשיש יגיע אל העיתונאים שחיכו לו על קווי המגרש, הוא יודיע על פרישה מוקדמת. אך קרויף כמו קרויף, לא התרגש, כנראה שצריך קצת יותר מלהיות בצד המפסיד בתבוסה הגדולה ביותר בתולדות הקלסיקר ההולנדי בשביל להוציא אותו מכליו. הוא ציין שזה בסך הכל היה הפסד של שתי נקודות וירד מהמגרש בראש מורם. ובאייאקס לא הבינו עד כמה הם הסתבכו.

המפלצת של קרויף התעוררה. בשאר העונה הוא היה נראה כמו אותו קרויף של גיל 23. חוליט הצעיר התחיל לקחת על עצמו הרבה יותר ופיינורד עברה לשחק במערך התקפי. התוצאה הייתה נוקאאוט אדיר של פיינורד לאייאקס. "המועדון של העם" שב לאמסטרדם והדיח את אייאקס מהגביע, כאשר קרויף כובש ואף חוגג את השער. פיינורד זכתה בגביע בסופו של דבר ואף קינחה באליפות שסגרה עבורה דאבל חלומי. קרויף, שכבש 13 שערים לאורך העונה, זכה בגיל 37 בתואר שחקן השנה בהולנד, מכירות הכרטיסים הבטיחו לו משכורת נמוכה בהרבה מזו שהיה רגיל אליה באייאקס, אך עבורו זה לא שינה דבר – הוא זכה לפרוש בדיוק בדרך בה הוא היה ראוי לפרוש, כמו ווינר אמיתי.

כשמסתכלים על סיפור השנה בלה-ליגה, העברתו של לואיס סוארס לאתלטיקו מדריד, קשה שלא להבחין עד כמה הוא דומה לאגדה המופלאה על עונת 84\1983 בליגה ההולנדית. אז נכון, סוארס לא היה עבור ברצלונה מה שקרויף היה (ועודנו) עבור אייאקס, אך דווקא העונה הזו, במדי היריבה, מול הקבוצה עמה הוא מזוהה יותר מכל, הגדירה את גדולתו של קרויף וככל הנראה שגם מגדירה בימים אלו ממש את גדולתו של לואיס סוארס.

סוארס נתן הכל עבור ברצלונה – הוא פילס את דרכו עד למקום השלישי בטבלת מלכות השערים של הקבוצה, זכה עמה ב-10 תארים מקומיים ובליגת האלופות, כבש, בישל ואף הוביל לא פעם את התקפת הקבוצה בימים הפחות טובים של חברו ליאו מסי. אך כל זה לא מנע מהנהלת המועדון להיפטר ממנו רק בגלל קרבתו לכוכב הגדול של הבלאוגרנה. עם הופעתם של העננים האפורים בשמי הקאמפ-נואו לאחר הפסד האליפות, ההשפלה מול באיירן וסאגת ליאו מסי, ראשי הקבוצה והמאמן הטרי רונאלד קומאן היו עיוורים בפני תרומתו האדירה של סוארס לקבוצה. הם ראו בו בתור השוליה של ליאו מסי. אם רוצים לפגוע במסי, צריך לבעוט תחילה את סוארס, טענו קברניטי המועדון ושחררו את האורוגוואי לאתלטיקו מדריד. פעולת הנקם של ברצלונה במסי, הפכה תוך זמן קצר לגול עצמי של המועדון.

לז'ואאו פליקס למשל, הסטאר השני של התקפת אתלטיקו מדריד, לקח זמן להתחבר לשיטת המשחק של דייגו סימאונה. שיטת משחק שעם הגעתו של סוארס לוונדה מטרופוליטנו היה נדמה שהיא פשוט נתפרה למידותיו של האורוגוואי וחיכתה לו שיבוא. המון חלוצים עברו תחת סימאונה, אך אף אחד מהם לא התאים לשיטת המשחק הקשוחה והלא סלחנית של הארגנטינאי כמו לואיס סוארס, שלקח את כל הכעס והאכזבה שלו מברצלונה והמיר אותם לכיבוש שערים. דרך המשחק של הקולצ'ונרוס מאפשרת לסוארס, על אף גילו המתקדם, להתמקם היכן שהוא רוצה ברחבת היריב. חוליית הקישור של סימאונה מפרה את סוארס. לעיתים זה נראה כאילו סוארס לא שיחק שש עונות במדי היריבה השנואה אלא גדל יחד עם סאול, קוקה, קוראה וקראסקו במחלקת הנוער של אתלטיקו. בברצלונה מחפשים להשפיל את היריבה בכל מחיר, סוארס הוא שחקן של שער או שניים והביתה. אתלטיקו היא קבוצה שמחזיקה בגישה היעילה לה סוארס ייחל.

סוארס נמצא בדיוק במקום הנכון עבור אתלטיקו, עבור סימאונה ועבור עצמו. בברצלונה דרשו ממנו לעשות הכל, הגנה, התקפה, תנועה ובישולים, בערכים הללו אסכולת הטיקי-טקה מאמינה. באתלטיקו דורשים ממנו לעשות רק את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב- לכבוש שערים. המגנים ואובלק ישמרו על השער, הקשרים ישלטו במרכז השדה וסוארס יעלה את אתלטיקו ללוח התוצאות. כמה שחלוקת התפקידים הזו קלה, כך יעילה. אתלטיקו עומדת על ממוצע הספיגות הנמוך בליגה, היא מעמידה את מספר השערים הגבוה בספרד, סוארס נמצא בדרך הבטוחה לפרס הפיצ'יצ'י והקבוצה עצמה אל האליפות. ללא מסי וללא היוקרה והפאר של ברצלונה שטרקה לו את הדלת בפנים, מצליח לואיס סוארס להוביל את אתלטיקו ככל הנראה לאליפות ה-11 בתולדותיה, בדרך לעונה שתגדיר יותר מכל את גדולתו של החלוץ האורוגוואי, בדיוק כפי שעונת 84\1983 הגדירה לפני שנים את גדולתו של קשיש הולנדי בשם יוהאן קרויף.