והיום במדור "דברים שאתם אוהבים לשנוא או שונאים לאהוב, ואני מנסה להוכיח לכם שאתם טועים" – פפ גוארדיולה. לא מבטיח שהפינה תהפוך לקבועה, אבל מדי פעם אנסה קצת לאתגר אתכם, כי אם יש משהו שמעצבן אותי, (חוץ מתהליך קבלת ההחלטות של יענקלה שחר) זה חוסר הערכה.
אז גוארדיולה ומנצ'סטר סיטי, מסיימים עונה חלומית עם ניצחון מוחץ בגמר הגביע מול ווטפורד. עונה שבה הם זוכים "רק" בטרבל שכולל אליפות אנגליה שנייה ברציפות (הראשונה לעשות זאת מזה עשור) ואת שני מפעלי הגביע האנגלי. אך כמובן שהעונה הזו נחשבת כ'כישלון' עבור המאמן הקטלוני, שכן הוא עף בגלל שערי זכות כבר ברבע גמר ליגת האלופות. אז בואו נתחיל לפרוט טענה טענה:
לא חוכמה, לסיטי יש מלא כסף
אז נכון, מנצ'סטר סיטי היא הקבוצה העשירה בעולם. והיא גם זו שהוציאה הכי הרבה על הסגל שלה ובפער גדול – יותר נכון 976 מיליון אירו, כשמתחתיה פ.ס.ז' ומנצ'סטר יונייטד באזור ה-790 מיליון. אבל – כשגוארדיולה הגיע לאיתיחאד לפני 3 שנים הוא קיבל סגל מוכשר מאוד, אבל גם שבע וזקן. ממוצע הגיל היה כמעט 28, מהמבוגרים בליגה. וניתן היה למצוא שחקנים כמו דמיקליס, זבאלטה, קולארוב, סניה וטורה – כולם הרבה מעל שיאם ומעל 30.
סיטי הייתה צריכה מתיחת פנים רצינית ולכן השקיעה המון כסף ברכישת שחקנים חדשים וצעירים שהם יקרים. במקביל חלה עלייה גדולה במחירי העברות השחקנים בשנים האחרונות, כן, חלקה בגלל אינפלציה שגרמה סיטי בעצמה, אבל לא רק. כלומר הנתון הזה מוטה למעלה כי סיטי עשתה את מרבית הרכישות בשנים האחרונות המנופחות. בקיץ האחרון סיטי קנתה רק את מאחרז וגם הקיץ לא צפויות לה רכישות רבות, ויריבותיה יתחילו להתקרב אליה. ואפשר גם לדבר על הרכישות – הוא לא לקח את הכסף והביא קבוצה של גלאקטיקוס, אלא שחקנים צעירים וטובים שמתאימים לאג'נדה והפילוסופיה שלו, והוא מפתח אותם ומשפר אותם.
מה מבחינת משכורות? סיטי משלמת הרבה, אבל לפי הדוח השנתי של SPORT INTELIGENCE הממוצע פר שחקן שלה – כ-7.8 מיליון ליש"ט, נמוך משל מנצ'סטר יונייטד, ריאל, ברצלונה, אתלטיקו מדריד, באיירן מינכן ויובנטוס. וזה נתון שחשוב להגיד כי כל הקבוצות שהוזכרו בליגות האחרות, יש להן פערים עצומים על יתר הקבוצות.
אבל הוא מאמן רק קבוצות גדולות
כן, לבאיירן אין תחרות בגרמניה ובברצלונה הוא אימן את דור הזהב וגם סיטי כאמור עשירה יותר מכולם, ועדיין הליגה האנגלית היא המאוזנת ביותר מבין הליגות הגדולות ומדברים עליה כתחרותית ביותר עם כל הכוכבים הגדולים ושאין שום משחק קל. ועדיין, למרות האיזון היחסי הזה, גוארדיולה הגיע ורשם את שתי העונות הטובות והדומיננטיות בהיסטוריה של קבוצה בפרמיירליג. הרי לסיטי היה כסף גם בעבר בעידן מנצ'יני ופלגריני, באופן יחסי לשאר הליגה, אולי יותר, ועדיין הוא הצליח להביא את הקבוצה להישגי שיא.
כשהגיע לבאיירן מינכן, לא היו לו קשיי התאקלמות. הוא ניפץ שיאי נקודות ודומיננטיות כבר בעונתו הראשונה – אליפות הכי מוקדמת, נקודות לעונה, אחוזי הצלחה, נקודות חוץ, ניצחונות בעונה (ב-2 עונות שונות). באיירן תמיד הייתה הקבוצה החזקה בגרמניה וזכתה בתארים אבל לא רשמה את השיאים שלו. בברצלונה הוא היה חלק מהקבוצה כנראה הטובה בהיסטוריה. אז כן זה היה דור זהב, אבל היו קבוצות גדולות אחרות של ברצלונה, מסי היה יותר טוב בהמשך ועדיין הוא נחשב למאמן המצליח בתולדות ברצלונה. אז כן, התארים שלו ביחס לשאר הקבוצות בליגה בה שיחק לא היו מפתיעות, אבל גוארדיולה ניצח גם את ההיסטוריה – את המאמנים אחרים בקבוצות הגדולות הללו שגם להם היו יתרונות כלכליים, הוא עשה את זה.
אבל הוא מפשל בליגת האלופות
המאזן של פפ בצ'מפיונס ליג באמת "לא משהו". בעשר עונות הוא זכה פעמיים בתואר (כולל בעונתו הראשונה בבוגרים), הגיע 5 פעמים לחצי גמר, פעמיים לרבע גמר ופעם אחת לשמינית הגמר. בדירוג המאמנים המצליחים בליגת האלופות הוא מדורג במקום החמישי, גם בצבירת סה"כ נקודות וגם בכמות המשחקים, וזאת למרות שהוא פעיל רק 10 עונות, לעומת מאמנים שעשו קריירות ארוכות יותר. ממוצע הנקודות שלו למשחק באלופות הוא 2.03, מה ששם אותו במקום התשיעי בסה"כ, אבל הראשון מבין 28 המאמנים שערכו 40 ומעלה משחקים בליגת האלופות.
ובואו נדבר קצת על המאזנים והכישלונות – בבאיירן הגעה לשלושה חצאי גמר נחשבו לכישלון, לאחר שהפסיד לברצלונה, ריאל מדריד ואתלטיקו מדריד. זו אולי לא הצלחה גדולה, אבל לא כישלון. בסיטי המאזן בינתיים מאכזב, זה נכון, ובחלק מהמקרים היה פייבוריט. אבל חשוב לזכור שהוא מגיע למועדון בלי מסורת בליגת האלופות ואנחנו רואים שהדברים האלה לוקחים זמן.
אבל הוא נכשל במאני טיים!
גוארדיולה מצטייר לכם כמאמן ליגה קלאסי, ואכן ב-10 עונות הוא זכה ב-8 אליפויות(!), פעם אחת מקום שני עם ברצלונה כשהפסידה אליפות למוריניו וריאל, ומקום שלישי בעונתו הראשונה בסיטי, ההישג הכי גרוע שלו.
אבל איך הוא במשחקי גמר? סה"כ לא רע, זכה ב-12 מתוך 13 בהם השתתף. רק בגמר הגביע ב-2011 הוא הפסיד לריאל מדריד אחרי הנגיחה של רונאלדו. מאוחר יותר באותה עונה הקבוצה שלו ניצחה 1-3 את מנצ'סטר יונייטד בגמר ליגת האלופות. עוד נתון פסיכי? השער שספגה מויין רוני באותו גמר לפני 8 שנים היה השער האחרון שהקבוצות שלו ספגו במשחק גמר(!) מאז, כבר כמעט אלף דקות. הפרש שערים במשחקים האלו? 4-31. לוזר!
נראה אותו מצליח עם קבוצה קטנה
אני לא אשכח איך כשהייתי בתיכון לקחתי את בטיס בצ'מיונשיפ מנג'ר ולקחתי איתם אליפות אירופה. אחרי שמיציתי, התחלתי משחק חדש עם ויצ'נזה מהליגה האיטלקית השנייה והובלתי אותם לליגה העליונה ולאליפויות. אחחח… איזה ימים.
זוכרים שמוריניו עזב את ריאל מדריד והלך לאמן את אייאקס? ושאנצ'לוטי לקח את סמפדוריה אחרי שלקח שני גביעי אירופה עם מילאן? אה… לא? כי החיים הם לא משחק מנג'ר! מאמנים ברמה הגבוהה ביותר לא הולכים פתאום לקחת קבוצה קטנה יותר סתם בשביל האתגר, הם נשארים במועדונים הגדולים כל עוד הם יכולים כי זו הרמה הכי גבוהה. אם הם כן הצליחו לרשום הישג בקבוצה מפתיעה, זה רק כי הם הגיעו אליה אחרי שלא היה להם ביקוש בקבוצה גדולה יותר.
והוא שחצן
כן, יש לו סגנון שחצני, אולי קצת מתנשא ומתוחכם והוא גם בסה"כ עם סטייל ומצליח ומקבל הרבה כסף. זה מעצבן אנשים. ויש כמה שחקנים בהיסטוריה שלא אהבו לעבוד איתו. אני דרך אגב, לא אוהד אף אחת מהקבוצות שהוא אימן, לרוב הייתי נגדו, אבל עם הסגנון שלו, הכדורגל הנהדר והדומיננטיות המוחלטת, קשה להתווכח. כן, החניך של קרויף הוא בסה"כ מאמן לא רע.
אין על פפ
יש פעמים שהמתנגדים יריבים מגדירים את האישיות שהם איתם במחלוקת בצורה הכי קרובה למציאות זלאטן איברהימוביץ בזילזול כמובן אמר על גווארדיולה שהוא הפילוסוף ולדעתי הוא צודק גווארדיולה מביא איתו ערך מוסף מעבר לכדורגל הבנה שהכדורגל הוא יותר מעוד ענף ספורט תפיסת משחק מאוד דומה לתפיסה של פיל ג'קסון והחיבור שלו לשחקנים
מאמן ענק, מקווה שיחפש כבר את האתגר הבא בליגה אחרת.