אנגליה תמיד סיפקה לנו את הסיפורים הכי טובים ואת הדרמות הגדולות. לפני שנה זאת הייתה לסטר עם אליפות היסטורית שהיממה את כולם, שנה קודם לכן – שוב אותה לסטר עם סיפור היחלצות שאפילו בהוליווד לא יכלו לחשוב על תסריט שכזה, בעונה שלפני קריסטל פאלאס הצנועה שרק עלתה ליגה קטעה ללואיס סוארז וליברפול חלום אליפות ראשון מזה הרבה מאוד זמן.
אבל מה קורה כשהמסך יורד וההצגה נגמרת? האורות כבים, מחיאות הכפיים הסתיימו ומחר יום חדש (או עונה חדשה). ניקח את לסטר כדוגמא. מצד אחד ההתלהבות ממשיכה במפעל גדול ויוקרתי, נותנים הצגות בבמה המרכזית (ומי זוכר שמדובר בבית שבקושי מדגדג ליגה אירופית), אבל בליגה – הלחם והחמאה – לסטר רשומה על כנראה העונה העגומה ביותר עבור אלופה ובשביל למצוא את נצחון הליגה האחרון נצטרך לחזור לשנה הקודמת, ב-10 בדצמבר, שם ניצחה את מנצסטר סיטי. וזה לא שבמפעלים האחרים היא מרשימה – הודחה ע"י מילוול מהליגה השלישית מהגביע, ובסיבוב הקודם התקשתה מול דרבי מהליגה השניה (נגררה למשחק חוזר אחרי 2:2 בדרבי). אמנם שמינית גמר ליגת אלופות ממתיקה ומרגשת, אבל לא מעט אוהדים מרגישים מתוסכלים. לסטר בכושר הנוכחי נראית כמי שתאבק נגד הירידה ועוד עשויה לעשות משהו בלתי יאמן ולרדת ליגה בעונה שאחרי האליפות.
איך זה קורה שקבוצה כזו מגיעה לשפל כזה? האם סגל השחקנים של לסטר לא מספיק טוב? האם ראניירי שכח לאמן? אף אחד לא ציפה מלסטר לשחזר את שנה שעברה ואפילו האוהדים האופטימיים ביותר בסה"כ ביקשו לסיים בחלק העליון של הטבלה. אז בלי לחץ לסטר מפשלת פעם אחר פעם. אפשר לדבר על 3 מרכיבים עיקריים בכשלון הזה – הראשון הוא המחויבות של השחקנים. לא יכול להיות שאותם שחקנים שהצליחו לבצע מסע הישרדות מהאגדות ועונה לאחר מכן לקחת אליפות עוד יותר משוגעת, אין להם יותר את האופי הדרוש למאבקי התחתית. זה פשוט נראה שהם לא "משתטחים על הדשא" כמו שנה שעברה או לפני שנתיים. הם במעין הנג-אובר של עונה שלמה. אלכס פרגוסון הגדול צוטט פעם כמי שאמר שמותר לחגוג תואר במשך הלילה שאחרי, וביום למחרת לחזור לעבודה.
השני – הסגל ושחקני החיזוק שהגיעו. קאנטה עזב – וזה הסיפור הגדול בפערי היכולת, אבל לא ייתכן שלא הגיע מחליף וגם מי שהגיע לא מספיק טוב (ואנחנו מדברים על טוב למקום 10 לא לאליפות). מוסא ומנדי נראים כמו שחקני צ'מפיונשיפ וממש לא מתאימים, הכוכבים הגדולים מתנהגים ככאלה, על אף שאין שום סיבה שתצדיק זאת. מאהרז ו-ורדי לא משחזרים מאום מהיכולת וזו כבר בעיה עבור הנבחרות. את אלג'יריה ראינו מפשלת באליפות אפריקה, וזה נראה שכל הנטל ההתקפי ייפול על הארי קיין מטוטנהאם בנבחרת שלושת האריות. הגדילו לעשות בתוכנית הספורט של הגארדיאן ולהגיד שאם ורדי היה חותם בארסנל בקיץ הוא כנראה היה מושאל ללסטר עם האופן שבו הוא נראה…
והשלישי – החלטות רעות של ראניירי. בין אם מדובר על בחירת ההרכבים, או על הראיונות לתקשורת שאולי שם נעוץ ההסבר. לפני כמספר חודשים כשהגמגום של לסטר נראה כמעין משברון, ראניירי לקח את האש אליו והסיט אותה משחקניו. ומה הם עשו בתמורה? המשיכו בשלהם בהתנהגות של פרימדונות – בעיקר הכוכבים. ראניירי כנראה המשיך בגישת האב השמח והמצחיק (ספק ליצן), מהשנה שעברה, אבל בדרך איבד את המשמעת בחדר ההלבשה.
מצד אחד אפשר להבין אותו מדוע לא ניסה לשנות שיטת משחק בטרום העונה, כשהיה זמן לניסויים – אחרי הכל הוא סחף את הקבוצה לאליפות. אבל השינויים התכופים במשחקים האחרונים, הצבות הזויות (ֻבעיקר של דני דרינקווטר) במערכי יהלום לא קשורים פשוט מפרקים את לסטר – עד כדי שבמשחק הליגה האחרון, נגד סוואנסי – יריבה ישירה לקרבות התחתית, היא בעטה פעם אחת! לשער במחצית השניה והיא הייתה בפיגור! זו קבוצה שנלחמת נגד הירידה?
איכשהו נראה שהשחקנים לא הפנימו את המעמד שלהם (מעמד לא כל כך זר). חלק גדול מהאוהדים קורא לפיטורי ראניירי, שייתכן והוא באמת שבע ואחרי שנים רבות של כמעט, סוף סוף השיג זאת. מנגד הפרשנים טוענים שאסור לעשות כזה דבר ושההנהלה צריכה לתת גיבוי – שהשחקנים יבינו שהם "תקועים" איתו, שצריך לזכור לו את חסד הנעורים מהעונה הסנסציונית בשנה שעברה ושאחרי הכל יש לו את היכולת גם להוציא אותם מהמצב.
לרוב הבעיה של קבוצות התחתית היא בכיבוש שערים, משחקים נגמרים בתיקו, או בהפסדים דחוקים כי לא מצליחים להבקיע. ללסטר יש את הכשרון ההתקפי וגם נראה שיש קבוצות חלשות ממנה (פאלאס, סנדרלנד), אבל אם מישהו לא יתעורר שם בקרוב הם ימצאו את עצמם חתומים על אחת הפאדיחות הגדולות. עם זאת, עולה השאלה – לו הייתם אוהדי לסטר או כל קבוצה קטנה – האם לא הייתם חותמים על אליפות היסטורית ושנה לאחר מכן התבזות וירידת ליגה? כנראה שכן והאמת היא שכל אוהד לסטר ששמעתי בשבועות האחרונים בתוכניות הרדיו הבריטיות הגיב בדיוק כך – קשה לעיכול, אבל זהו מחיר הרומנטיקה הזאת, בעולם שכולו כסף וסכומים דמיוניים (שאגב לסטר הוציאה הקיץ). האם ברנלי או ווסטברום יקחו אליפות ב- 50 שנה הקרובות? נראה לי שכל אוהד בר דעת היה מתחלף עם לסטר – גם אם המחיר כבד.
ברביעי הריגוש יחזור, לסטר תצא למשחק חוץ מול סביליה שעושה עונה נהדרת בספרד. ושוב כולנו נהיה איתה, ואיכשהו אני דווקא מאמין ששוב נראה התגייסות ולסטר תשחק טוב יותר – מי יודע אולי זה עוד ידחוף אותה בכלל לדרך חדשה, או שבשנה הבאה נדבר על ברצלונה שהגיעה להתארח אצל קבוצה מהצ'מפיונשיפ וסחטה תיקו בקינג פאוור
