הרובוטריק הפורטוגלי שלי – וולבס היא המרענן החדש בפרמיירליג

// מאת ישראל פרץ

לא יוצא לי לעקוב אחרי משחקים או קבוצות מהצ'מפיונשיפ ואני לא ממש בקיא בהיסטוריה של הליגה או בקבוצות מסוימות והאמת, אני לא יודע מה גרם לי להתחיל לראות משחקים של קבוצה שאני לא אוהד. אבל מהרגע שהתחלתי, לא יכולתי להפסיק.

לפני שבוע ישבתי עם חבר לראות את המשחק של ליברפול מול קריסטל פאלאס ותוך כדי המשחק דיברנו על הציפיות העונה במרסיסייד, ועל איך סיטי פתחו את העונה, עם ספסל מרשים ופציעה של הבלגי. ואז, סיפרתי לו על קבוצה שראיתי, קבוצה מלהיבה, כדורגל שמח, חכם, יעיל. ושנראה לי, אבל רק נראה לי, שהקבוצה הזאת תגרום לסיטי לאבד נקודות ראשונות העונה.

לקבוצה הזאת קוראים וולבס.

בעזרת סוכן על

וולברהמפטון וונדרס, המכונה וולבס, זכתה באליפות אנגליה 3 פעמים בשנות ה-60 ובעשור האחרון דשדשה הקבוצה בין שלושת הליגות הבכירות באנגליה. הקבוצה נרכשה לפני כשנתיים על ידי קבוצת השקעות סינית ובעזרת "דודו דהאן הפורטוגלי" (ז'ורז' מנדש), הנחיתו בקבוצה מושבה פורטוגלית. בין השחקנים אלופי אירופה כמו ז'ואאו מוטיניו והשוער רוי פטריסיו המנוסה, שבאמתחתם תארים מקומיים בליגות צרפת פורטוגל וכמובן אלופי אירופה 2016. אליהם הצטרף השחקן הכישרוני אדמה טראורה והחלוץ ראול חימנז אשר התחברו לשחקנים המוכשרים שכבר שיחקו בשנה שעברה בקבוצה כמו רובן נבס, ז'וטה דיוגו והלדר קוסטה. יחדיו, הם יוצרים את הרובוטריק הפורטוגלי של המאמן נונו אספריטו סאנטו.

לרובוטריק הטיפוסי יש יכולת לשנות צורה תוך כדי פעולה, הכל בהתאם למצב בו הוא נמצא. כמו הרובוטריק, כך הקבוצה ממרכז אנגליה פותחת את המשחק במערך של 3-4-3. כאשר הקבוצה מתגוננת מול יריבה טובה יותר, משתנה המערך ל- 5-2-2-1 כאשר השלישייה הקדמית לוחצת, ובמצבים בהם רוצים לפרק קבוצות שמסתגרות מאחור, עוברים למערך של 3-2-2-2-1 בהם האגפים נשרפים.

אחרי שלושה משחקים אני מרגיש את המחויבות לבוא ולצעוק את הבשורה – קבוצה שעלתה מהצ'מפיונשיפ משחקת כדורגל של קבוצה ששייכת לרמות הגבוהות של הפרמיירליג. לא פחות. אז נכון, עברנו רק שלושה מחזורים, והם עם 2 נקודות בלבד, אבל סוף סוף קבוצה עולה ליגה ולא משחקים רק על כדורים נייחים, בונקר וכדורעף חופים.

האיש בעל הזקן המוזר, פתח את שלושת משחקיו עם אותו הרכב: שלושה בלמים פיזיים במרכז ההגנה, שני קשרים יצירתיים ולוחצים במרכז, שני שחקני אגף, שנכנסים לרחבה לא מעט, אבל יורדים לעזור להגנה בזמן התקפות היריב, ושלושה שחקני התקפה מהירים, שלוחצים על שחקני ההגנה והקישור של הקבוצה השנייה.

במשחק הראשון מול אברטון הקצב של המשחק היה מיוחד, ביחס לקבוצות האחרונות שעלו מהצ'מפיונשיפ, ובמשחק שאחריו, מול לסטר, הם אפילו השתפרו ותוך 20 דקות בעטו לקורה, למשקוף וסחטו הצלה מהקו. לצערם, הם נשארו עם המחמאות וחזרו הביתה בלי נקודות.

ואז הגיעה סיטי

מול סיטי, הצליח המאמן נונו אספריטו סאנטו להראות את הארסנל שלו. כאשר הכדור אצל שחקניו, מוטיניו ונבס נשארים במרכז, מנהלים את המשחק, מחזיקים את הכדור ויכולים גם לבעוט מרחוק (במקרה של נבס אפילו מרחוק מאוד), אליהם מצטרפים באגפים דוהרטי וג'וני ולפניהם קוסטה, ז'וטה וחימנז שמחליפים מקומות כדי לבלבל את ההגנה של סיטי

כאשר הכדור אצל סיטי, חימנז, קוסטה וז'וטה לוחצים על ההגנה/הקישור ומאחוריהם, מוטיניו ונבס מוכנים להסתער על הכדור במידה ותהיה טעות בהגנה או חטיפה, דבר אשר גורם לשחקנים לאבד כדורים ולוולבס לצאת למתפרצות ממרכז המגרש כמו בחטיפה של ז'וטה ומסירה מהירה של מוטיניו – סגנון המזכיר את הלחץ של החלק הקדמי של ליברפול.

יתרון נוסף הנובע מסגנון זה, הוא ההשפעה על שחקני היריבה המנסים להשיג חזרה את הכדור שאיבדו ובמקרים מסוימים משלמים במחיר של כרטיסים צהובים ואף אדומים בשביל למנוע מתפרצת או שער. ניתן לראות דוגמאות ממחזור 1 – ג'אגייליקה מאבד כדור ועוצר מצב של אחד על אחד. מחזור 2 – ורדי מאבד כדור ולא שם לב למהירות בה מגיע דוהרטי.

בחלק ההגנתי מסתדרים 5 שחקנים בשורה מתואמת להפליא ומצופפים כאשר מתקרבים שחקני היריבה עם הכדור – פעולה המקשה על היריבות לעבור מהאמצע ומאלצת אותן לפעול באחת מ-2 דרכים:

1. הגבהות לרחבה, שם מחכים הבלמים הפיזיים: קודי (הקפטן), בנט ובולי.
2. משחק מהמרכז בנגיעה, המאלץ את הקבוצות היריבות למסור בנגיעה, ו/או לבעוט מהמקום, או לנסות ולהעביר מספר שחקנים בזריזות על שטח קטן.

עם האופציה הראשונה מנצ'סטר סיטי הסתדרה בעיקר בזכות משחק מרשים של מנדי (שממשיך את פתיחת העונה המרשימה שלו). לעומת זאת עם דרך הפעולה השנייה, היה לסיטיזנס קשה מאוד להוציא לפועל.

החיסרון העיקרי של הזאבים הינו חוסר העומק מהספסל, דבר אשר נדרש בסגנון משחק מתיש שכזה. אומנם טראורה הראה כי הוא מצליח לשמור על הרמה כשהוא עולה מהספסל, אך שאר השחקנים עוד צריכים להוכיח את מקומם, ובמקרים של פציעות וליגה כה ארוכה יש על מה לעבוד.

בשורה התחתונה, כיף לראות קבוצה שבאה לשחק. כדורגל זה קודם כל 'שואו' והזאבים אוהבים להופיע. וולבס הראתה שהאלופה פגיעה בשלב מוקדם של העונה. דווקא כשהקבוצה התכולה ממנצ'סטר חשבה שיש לה רצף משחקים נוח, הגיעה ההוכחה – אין בפרמייר-ליג משחקים קלים.