איך נולד לו טור על אנג'לו די ליוויו? כמו שבילי ג'ואל שר פעם על העיר ניו יורק, I'm in a Di Livio State of Mind.
אולי זה הגעגוע לגביע האלופות האחרון שבו יובנטוס זכתה. אולי זה סתם משהו שקפץ לי בראש מלצפות בתקציר של פיורנטינה-נאפולי. אולי, כמו במקרה של דינו באג'יו לפני שנה וחצי, זה מתוך צורך להיזכר בימים קצת יותר דומיננטיים של הליגה האיטלקית.
פרק 1: התחלה קשה ופריחה ביובנטוס
המילה "אגדי" נזרקת לעיתים תכופות, תכופות מדי אולי, בהקשר של כל מיני שחקנים. לפעמים רק הקשר נוסטלגי הופך שחקן לאגדי, למרות שמסתכלים יותר עמוק על קורות החיים, מגלים שזה קצת פחות אגדי ויותר רומן סטנדרטי ומשעמם.
די ליוויו? אולי זה תלוי את מי שואלים. לקח קצת זמן ליליד רומא, ששיחק בערך בכל תפקיד אפשרי על המגרש במהלך 20 השנים שלו במגרשי הכדורגל באיטליה, לפרוץ.
הוא התחיל בקבוצת רומא שם לא שיחק בכלל, ואז עבר מסע לא קצר בליגות הנמוכות באיטליה, עד שהגיע למועדון הראשון איתו הוא מזוהה: יובנטוס.
די ליוויו נחת ביובה ב-1993, לצד אחד אחר שהפך לאגדה בנסיבות לא שונות במיוחד, אלסנדרו דל פיירו, אחרי ששיתפו פעולה בפאדובה. די ליוויו גם היה זה שבישל לדל פיירו את שערו הראשון במדי הגברת הזקנה, הראשון מ-290.
די ליוויו היה חלק מאחת מהתקופות היפות של יובנטוס, כשהוא מהווה חלק אינטגרלי בשלוש אליפויות, גביע איטלקי אחד וגולת הכותרת, ליגת האלופות ב-1996 אחרי הניצחון בפנדלים מול אייאקס בגמר. הזכייה השנייה של יובנטוס במפעל והאחרונה עד עכשיו. די ליוויו עלה כמחליף באותו גמר, ופתח בגמרים של 1997 ו-1998, שניהם הסתיימו בהפסדים מפתיעים ברמה כזו או אחרת לדורטמונד וריאל מדריד. מאז הגיעו עוד 3 הפסדים בגמר האלופות, אבל זה כבר סיפור לזמן אחר.
פרק 2: הרומן עם פיורנטינה ותפנית לא נעימה
ב-1999, די ליוויו, כבר 33, הצטרף לפיורנטינה, לשירת הברבור של עידן גבריאל בטיסטוטה. הוא שיחק לצד הסקורר הארגנטיני עונה אחת שכללה הופעה נדירה בליגת האלופות. בטיסטוטה עזב אחרי אותה עונה לרומא כדי לקחת אליפות. די ליוויו נשאר, הפך לקפטן, והוביל את הקבוצה לתואר האחרון שלה עד היום – הגביע האיטלקי של 2001, עם ניצחון בשני משחקים מול פארמה בגמר.
פה מתחילות הצרות. כמו לא מעט קבוצות באיטליה (כולל פארמה שפרחה לה בשנות ה-90 עם הכסף הגדול של פארמאלאט), צרות כלכליות הגיעו לפיורנטינה. את עונת 2001-2 סיימו הסגולים במקום ה-17, כלומר ירידת ליגה. אבל לא לסרייה ב'. המצב הכלכלי והניהולי של הקבוצה הוביל לכך שהיא לא יכלה להירשם לליגה השנייה (Serie B) ובעצם המועדון התפרק.
הקבוצה קמה מחדש בסרייה C2, הליגה הרביעית. לא כפיורנטינה, אלא כפלורנציה ויולה, וגם נאסר עליה לשחק במדים הסגולים שכל כך מזוהים עם המועדון. כל השחקנים שהיו עם פיורנטינה בעונה הקודמת, שירדו איתה ליגה, עזבו את הקבוצה. חוץ מאחד.
נרוץ רגע כמה שנים קדימה: יובנטוס, אחרי אליפות שנייה ברציפות בליגה האיטלקית תחת פאביו קאפלו ורביעית בחמש שנים, נענשת על חלקה בפרשת הקאלצ'יופולי ויורדת לליגה השנייה. במקרה, אחת מהקבוצות שגם נענשו בפרשה הזו הייתה פיורנטינה (אז שוב עם השם המקורי), אבל לאחר ערעורים ספגה הורדת נקודות והרחקה מליגת האלופות לעונה אחת.
יובנטוס משופעת הכוכבים איבדה לא מעט מהם בדרך לליגה השנייה כשהם מתפזרים לכל עבר ולכל המרבה במחיר, אבל דל פיירו, פאבל נדבד, ג'יאנלואיג'י בופון ודיוד טרזגה נשארו. למרות כל התארים שחלקו ביניהם במדי הזברה של יובנטוס, לרדת ליגה עם הקבוצה ולעלות איתה חזרה הטביע חותם הרבה יותר משמעותי, לפחות בעיני רבים מהאוהדים.
פרק 3: רב חובל יורד עם ספינתו
חזרה ל-2002 ודי ליוויו. עכשיו כבר בן 36, ה"חייל הקטן" הפך ל"מלאך". הוא ירד עם פיורנטינה לליגה הרביעית אחרי שהסכים לקיצוץ משמעותי בשכר שלו, ועזר לגרור את פיורנטינה חזרה לסרייה א' תוך 3 שנים (קומבינה של ההתאחדות גם עזרה). הוא פרש בסיום עונת 2004-5, עונת החזרה של פיורנטינה, שבה היא הצליחה לשרוד במחזור האחרון. אם הייתה יורדת? אולי די ליוויו היה נשאר לעוד עונה.
מגן, שחקן קו, קיצוני, קשר 50-50, פליימייקר, קשר אחורי ואפילו בלם. אלוף איטליה. אלוף אירופה. 40 הופעות במדי האזורי, כולל שני מונדיאלים ושתי אליפויות אירופה. אחד מהשחקנים הבולטים של יובנטוס בתקופה שבה הפכה לקבוצה החזקה באירופה.
אבל די ליוויו, למרות האהדה שלי ליובנטוס, היום מזוהה מבחינתי עם מועדון אחר, שאולי לא הקים פסל עבורו כמו שנעשה עבור באטיגול, אבל כנראה חייב לו לא מעט על מה שהוא נתן כשכולם נטשו את הספינה השוקעת.
