גבירותיי ורבותיי מהפך. הפועל באר שבע השתלטה באופן סופי על עמדת הקבוצה הבכירה בישראל ומעבר לכך: אתמול התקבלה החותמת למועדון שהצליח לבנות מודל חדש ומוצלח תוצרת מקומית ולאו דווקא בגלל מה שאתם חושבים.
עזבו את הקהל הפנטסטי שלרגע ברח מהמדבר והשתלט במפגן כוח על בירת האופנה האיטלקית. תשאירו בצד את ההכנה הטקטית המדהימה מול אלופת אירופה לשעבר, תנסו אפילו להתעלם מהניצחון ההיסטורי נגד יריבה שרק משוגעים העזו להמר נגדה. ההישג המשמעותי, מבחינתי לפחות, הגיע דווקא אחרי שריקת הסיום.
בניגוד לציפיות, תמונות שזכורות לנו היטב מהעבר לא נראו על מסך הטלויזיה. אף שחקן של בכר לא איבד את העשתונות ופרץ בחגיגות אליפות. האדומים כיבדו את היריבה, לחצו ידיים ואפילו נדמה שמנהג החלפת החולצות נשמר לחדר ההלבשה. למען ההגינות, אחרי תוצאת הסיום ראוי שדווקא קנדראבה ונגאטומו הם אלו שהיו צריכים לבקש את החולצות ממאור בוזגלו ובן ביטון. ונקודה נוספת לזכות באר שבע. היכולת של המגן הימני שהוזכר כאן ממש לפני רגע סתמה את הפה להרבה מאוד מבקרים. ביטון, שהושמץ עד עפר לאחר משחק הנבחרת, השאיר את היכולת הרעה מול איטליה מאחור. גם את הקרדיט הזה אזקוף לזכות החבורה מהדרום. אירופה הקלאסית.
ועוד מילה אחת ברשותכם. בשנים האחרונות מנסים למכור לנו בכל מחיר שרק צוות מקצועי זר יכול להציל את הכדורגל הישראלי. אז עם כל הכבוד לעבודה המצוינת של ג'ורדי קרויף וסוללת המאמנים שמתחלפים בזה אחר זה, מסתבר שגם כוח מקומי יודע לספק תוצאות. מאגר מזומנים רחב כנקודת פתיחה לצד הון אנושי משובח יצליח גם בגרסה הכחולה-לבנה. תשאלו את אלונה ברקת וברק בכר.
