בכל עשור יש העברה אחת שמשנה את פני הכדורגל העולמי. אלפרדו די סטפאנו לריאל מדריד בשנות ה-50, לואיס סוארז (הספרדי) לאינטר בשנות ה-60, יוהאן קרויף לברצלונה בשנות ה-70, דייגו מראדונה לנאפולי בשנות ה-80, רונאלדו לאינטר בשנות ה-90, כריסטיאנו רונאלדו לריאל מדריד בעשור הקודם, ואפשר להתייחס גם להעברות של פיגו וזידאן לבלאנקוס בתחילת המילניום הנוכחי. בכל המקרים (למעט די סטפאנו שסכום ההעברה אינו ידוע), היה מדובר בהעברה היקרה ביותר באותה תקופה והעובדה שמקצועית, אותה קבוצה הרוויחה את השחקן הטוב ביותר בעולם באותו זמן. אבל לא רק. כל ההעברות הללו הפכו את הליגה אליה עבר אותו שחקן לליגה החמה ביותר בעולם בשנים שאחרי. אותם שחקני על העלו ברמה לא רק את הקבוצה שלהם, אלא את כל הליגה.

לא בטוח שזה מה שיקרה בצרפת בעקבות העברת ניימאר לפ.ס.ז', אבל כמה שזה נשמע מופרך, זה אפשרי. לליגה הצרפתית יש את כל מה שצריך כדי להשתוות ברמתה  לארבע הליגות הגדולות, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינת העניין. אקדמיות הכדורגל במדינה מצמיחות כוכבי על בקצב מסחרר, לנבחרת הבוגרת יש 3-4 הרכבים ברמה גבוהה מהיום לעשר שנים קדימה, נרקמת יריבות מרתקת בין שני מועדונים שהפוכים בגישה שלהם אחד מהשני, ורק בקיץ שעבר נערך שם טורניר גדול שהוביל לאצטדיונים חדישים ובניית תשתיות טובות יותר לענף. מזכיר לכם משהו? תסתכלו על הליגה הגרמנית והנבחרת הלאומית בתחילת העשור הקודם, לפני אירוח מונדיאל 2006, ותראו איפה הכדורגל הגרמני נמצא היום. לשם צרפת שואפת להגיע.

בכל תהליך יש שלבים, וניימאר צפוי להיות השלב האחרון שיוביל את הליגה הצרפתית לפסגה. פ.ס.ז', קבוצת הדגל של הכדורגל הצרפתי היום, שמה את ידה על השם הכי גדול בכדורגל אחרי מסי ורונאלדו. נכון, היו לא מעט העברות גדולות בשנים האחרונות בצרפת. כשבקהאם הגיע לעיר האורות, זה היה יותר גימיק שיווקי. זלטאן הגיע בגיל מבוגר, למרות שהוכיח בפריז שהוא משתבח כמו יין. גם ההעברות של קבאני, פלקאו, לאבצי ודויד לואיז לא הפילו אף אחד מהכיסא. אבל העברת ניימאר היא איתות. פתאום הליגה הצרפתית יותר אטרקטיבית. בואו של ניימאר לצרפת לא רק יפתח את הדלת לטובי השחקנים באירופה להגיע לשם בשיא הקריירה, אלא גם ישאיר בבית את הכוכבים של המחר, שכבר לא יתפתו לרעות בשדות זרים. הרמה תעלה, זכויות השידור יעלו, הכסף יעלה, וכשהכסף עולה, הרמה עולה, זכויות השידור עולות והכסף עולה. וחוזר חלילה.

בשש העונות האחרונות תמיד הייתה לפחות נציגה אחת ברבע גמר ליגת האלופות. שש פעמים במהלך ההיסטוריה הגיעו לגמר קבוצות צרפתיות, ורק פעם אחת הגביע עשה את דרכו לצרפת (מארסיי 1993). זה מעט מדי לליגה שהנבחרת שלה זכתה במונדיאל ובאליפויות אירופה, והיא נחשבת לאחת מאריות היבשת. ההימור שלי? עד סוף העשור נזכה לראות אלופת אירופה מצרפת.