אז מי מרוויח מעסקת ארתור-פיאניץ'?

// מאת משה דביר

אחרי אינספור ספקולציות זה הפך השבוע לרשמי – פיאניץ׳ לבארסה וארתור ליובה. דיברו הרבה על השיקולים הכלכליים למהלך הזה, אך אני אנסה להציג לכם את החסרונות והיתרונות המקצועיים בהעברה עבור כל אחת מהקבוצות.

למה העסקה הזאת טובה?

אם מסתכלים על היתרונות מהצד של בארסה, הרי שפיאניץ' הוא שחקן הרבה יותר מנוסה ברמות הגבוהות מאשר ארתור, מעט יותר יצירתי והכי חשוב, ולמעשה זאת הסיבה העיקרית שבגללה הוא מיועד להגיע, הוא דוחף את המשחק קדימה הרבה יותר. הוא פחות מרווח משחק ויותר מחפש את הפירצה בין הקישור להגנה. זה בדיוק מה שמחפשים בבארסה כרגע, פתרון נקודתי לקושי במשחק העומק.
ברמה הנוכחית, הבוסני, למרות ירידה ביכולתו העונה, מועיל יותר לבארסה. כך למשל יש לו 1.17 מסירות מפתח למשחק לעומת 0.6 של ארתור – פי 2 כמעט.

מהצד של הגברת הזקנה, היא יכולה להנות מצמד קשרים נהדר ארתור את בנטקור, צמד צעיר, רענן, שיכול לרוץ הרבה שנים קדימה. ארתור יוסיף למרכז השדה של יובה הרבה בטחון ויחד עם בנטקור השליטה במרכז השדה תהיה נקודת מפתח בקבוצה. הוא יודע לרווח את המשחק, לשחק תחת לחץ מאסיבי ובשטחים קטנים מאד, מעטות הפעמים שארתור מאבד כדור במרכז שדה, יובה תרוויח מכך פוזשנים נוספים שהחוליה ההתקפית הכשרונית שלה תוכל לנצל.

מה נקודות התורפה?

בוסקטס (31), וידאל (32) ורקיטיץ׳ (33) יוצרים קישור מבוגר בברצלונה. תוסיפו להם את פיאניץ׳ (30) ותקבלו קישור שלם שלא יחזיק מעמד יחד יותר מידי זמן, כך שמלבד העובדה שארתור צעיר יותר (23), מתאים לעוד כמה שנים רבות ובעל פוטנציאל אדיר, הוא גם מעורב ביותר שערים (0.3 שער/בישול למשחק) העונה מפיאניץ׳ (0.22 למשחק), למרות היותו שחקן פחות התקפי. למעשה, ארתור מעורב ביותר שערים מכל הקשרים של ברצלונה מלבד ארתורו וידאל (0.35 למשחק).

כמה מילים על פיאניץ׳. על הנייר נראה שהוא יכול להוסיף לבארסה בדיוק מה שהיא צריכה, סוג של זריקה לכאבים, משהו נקודתי. אך בכל זאת, ברמה האישית, קשה לי לראות אותו משתלב מנטלית בקבוצה כמו ברצלונה, שכידוע לא קלה לשחקנים חדשים להיטמע בסגנון המשחק שלה וכזכור אין לה סבלנות לשחקנים שלא נטמעים מהר. אל תתפלאו אם יימכר לאחר עונה בשליש מהסכום.

מהצד השני, יובנטוס שולטת ללא עוררין בליגה האיטלקית והיא רעבה להצלחה באירופה. היא חושקת בגביע עם האוזניים הגדולות, היא רוצה הצלחה מיידית והצלחה דורשת ניסיון. לארתור אין הרבה ניסיון, בטח לא אירופאי ובטח לא בליגת האלופות.
ניסיתי למצוא סיבות נוספות למה ליובנטוס לסרב לעסקה כזאת, בהחלט התקשתי למצוא כאלה, שכן היא לטעמי המרוויחה הגדולה פה.

לסיכום אני רוצה להתייחס ל-3 נקודות נוספות חשובות:

1. קוטיניו – לפעמים הפתרון נמצא מתחת לאף שלך ואינך יכול לראות אותו. לבארסה יש שחקן שיושב על המשבצת הזאת מעולה, ולא, הוא לא מתאים לשחק באגף (בטח לא להחליף את ניימאר), הוא צריך לשחק בצד שמאל של שלישיית הקישור, למעלה, לתקוף בין ההגנה לקישור היריבה, כי זאת העמדה האהובה עליו. קוטיניו בועט הרבה לשער (2.64 למשחק), מעורב ב-14 שערים העונה (8 שערים, 6 בישולים) ב-22 משחקים (0.64 למשחק). הרבה יותר מפיאניץ׳, והרבה יותר מארתור. אבל כמו שאמרתי קודם, לבארסה אין את הסבלנות לתת הזדמנות שנייה לשחקן, וחבל.

2. מסי – מסי חגג השבוע יומולדת 33. הפנומן הארגנטינאי לא נהיה צעיר יותר, ובטח שלא מהיר יותר. אבל כמו שזכינו לגלות, ראיית המשחק שלו רק משתבחת עם השנים. תחשבו על זה רגע, מסי על משבצת הקשר הקידמי.
   לא באגף, לא בשלישיית ההתקפה, על משבצת הקוסם במרכז השדה, מחלק הכדורים, מבשל המון, בועט יותר מרחוק. נקודה למחשבה.

3. בנטקור – אם כבר בבארסה ויובה עסקינן, ואם כבר עסקת חליפין, למה פיאניץ׳? ליובה יש שחקן קישור שהוזכר קודם לכן, בנטקור. למה לא לדרוש את האורוגואי הנהדר והצעיר במקום הבוסני הותיק? לטעמי, מתאים כמו כפפה לבארסה, רץ המון, מתאקל הרבה וניחן בראיית משחק מעולה.
   יש לו 1.45 מסירות מפתח למשחק, 0.3 מעורבות בשער למשחק, 1.85 תאקלים למשחק – יותר מפיאניץ' וארתור. מלבד זה שהוא לא מרבה לבעוט לשער (0.35 למשחק), הוא אוהב למסור (ב89% הצלחה), להחזיק בכדור, לדחוף קדימה והוא מלך הבישולים של יובנטוס עם 6 כאלה בליגה.

בכל מקרה, יש טיעונים לכאן ולכאן, בעוד לא הרבה זמן יהיה מעניין לבחון את העסקה הזאת ולהבין האם הקבוצות פגעו מקצועית אחרי שסידרו את הדוחות הכספיים שלהם…