תקועה בפקק

בשבועות האחרונים מכבי ת”א נקלעה למצב שכנראה פחות מוכר לה כשהיא לא מצליחה לכבוש במשך 4 משחקים, 3 בליגה ואחד בליגה האירופית וכל מדיית הספורט שופכת מילים (רותחות) על יכולת הכיבוש הדלה/תקועה שלה, ברשתות החברתיות אוהדי היריבות חוגגים ולועגים על הנעת הכדור הלא תכליתית ואוהדי הקבוצה לבטח מתוסכלים מהמצב. כל אוהד מכבי ביציע יטען שהקבוצה הייתה אמורה להיות במצב טוב יותר בטבלה עם תקציב עתק יחסית לליגת העל וכמובן להשיג תוצאות ולכבוש בקלילות מול היריבות שלה. יש לציין שלא מדובר ביכולת כיבוש רעה שנגררת מתחילת העונה אלא מצב אליו נקלעה הקבוצה כשניתן לשים את האצבע באופן די ברור על נקודת הזמן בו הקבוצה הפסיקה לכבוש, במשחק הליגה מול מכבי חיפה.

עד אותו משחק בחיפה, מכבי ת”א עברה בהצלחה 4 סיבובים באירופה וסיימה את המחזור השישי בליגה עם הפרש שערים מפחיד של 18-4, לכל הדעות הפרש שערים מצוין שמצביע על התקפה פורייה שמחוררת רשתות. אם כך, מה קרה מאז? מה גרם לבצורת הפתאומית? אני מסכים שמכבי הייתה שווה שער אחד לפחות בכל אותם משחקים בהם לא כבשה והטור הזה היה לא רלוונטי, אך מול העובדות והמציאות המשברית ייתכן שיש הסבר למצב:

מול מי מכבי כבשה? בבחינת ששת המחזורים הראשונים של הליגה ניתן לזהות שהקבוצות שמולן שיחקה מכבי אינן מ”אריות” הליגה למרות שכל הליגה מלבד ב”ש אמורה להיות קטנה על מכבי. הניצחונות הושגו מול כפ”ס, סכנין, רעננה, הפ’ ת”א ואשדוד ותוצאת תיקו 2-2 מול בית”ר. מלבד בית”ר, בסיום המחזור התשיעי כל הקבוצות אותן ניצחה מכבי ממוקמות בחצי התחתון של הטבלה כשכולן עם ממוצע ספיגה של לפחות גול למשחק. לא כוחות מול פלייאוף תחתון.

וידאר קיארטנסן מכבי תל אביב.jpg
Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page

למה עצרתם אותה? הניצחון הסוחף בדרבי 5-0 היה המרשים ביותר והשמח ביותר מבחינת מכבי, אך גם האחרון אי שם ב-25/9. פתאום הגיעה פגרה ומשחק הליגה הבא מול מכבי חיפה שוחק כעבור חודש ב-24/10, מומנטום כידוע הוא מצרך חשוב לקבוצת כדורגל, לכל קבוצת ספורט ובטח לחלוצים. כמו שהמומנטום החיובי נפסק אז, כך המומנטום השלילי נמשך היום. אולי מכבי יודו לאלישע.  

הטב”ח לא על המגרש? בששת המחזורים הראשונים טל בן חיים היה המוציא לפועל הראשי של מכבי עם 8 כיבושים (ללא שינוי מאז), במשחק מול מכבי חיפה הוא הוחלף במחצית כשמכבי חיפה מובילה 1-0. מכבי ת”א נאלצה לחפש פתרונות לראשונה העונה במצב של פיגור כשהסקורר הכי גדול שלה מחוץ למגרש. כאמור מכבי ייצרה מצבים רבים, אך לא הייתה לה רגל מסיימת ומנגד מכבי חיפה נעצה מסמר שני. במחזור לאחר מכן טל בן חיים נכנס כמחליף רק בדקה ה-60 מול ב”ש וגם אז זה לא הספיק כשהעדויות היו על שחקן ללא מוטיבציה. אם קרו דברים בינו לבין צוות האימון הם השפיעו לבטח על יכולת הכיבוש של כל הקבוצה. התנהגות מאמן מול כוכבים לא רשומה באף ספר.

טל בן חיים מכבי תל אביב
קרדיט: דף הפייסבוק הרשמי של מכבי תל אביב

הצלחה לומדים ומשכללים – מכבי ת”א הפסידה למכבי חיפה כשבמחצית השנייה מכבי חיפה בעטה פעם אחת למסגרת. מכבי שלטה, הניעה כדור והפסידה. ב”ש עם כלים התקפיים (והגנתיים) טובים מחיפה ראתה כי טוב, איפשרה למכבי לשלוט בכדור ויצאה פעמים רבות להתקפות מתפרצות מהם נולדו שני השערים (גם ההכשלה על ראדי הייתה מיציאה מהירה קדימה). מכבי פ”ת גם היא צפתה ולמדה, הסתפקה בבונקר ללא ספיגה ומיד הגיעו העקיצות של לוזון לפיהן היה לוקח אליפות בלי מאמן עם תקציב של 120 מיליון. הכדורגל נולד בשכונה מי כמוהו יודע.

כשלון מפנימים ומשנים בהתאמה – ההתעקשות של ארבלדזה להמשיך באותו סגנון משחק אינה לגמרי מוטעית, הרי הוא אימן את הקבוצה מתחילת העונה לצורת משחק, אופן תקיפה והנעת כדור מסוימת, אך מה לגבי תגובה ושינוי תוך כדי משחק? מה אם מכבי תאפשר לקבוצה היריבה לתקוף ותשלח בתורה כדורים ארוכים לבן חיים וקיארטנסן? מה לגבי פתרונות שונים מההרמות של דסה כשמפנים אותו באגף? במשחק מול ב”ש רק 1 מ-7 כדורי הרוחב שהעביר דסה הגיעו לחלוצי מכבי. סוד קטן שלא תופתעו לשמוע הוא שקרית שמונה משחקת על מתפרצות מהירות.

וידאר קיארטנסן מכבי תל אביב.jpg
Credit to “Maccabi Tel Aviv FC” Facebook page
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח