תנחית לי מחר אחד כמו וידאר – על סקאוטינג מכסא המחשב

מאז שהחלו לנחות זרים בליגות הראשונות בישראל לפני 27 שנים, רק 3 פעמים שחקנים זרים זכו בתואר מלך השערים של ליגת העל.

הראשון שזכה בתואר הוא אנדז’יי קוביקה ממכבי ת”א בעונת 98/99 עם 21 שערים ב-30 מחזורים, ממוצע מצוין של 0.7 שערים למשחק שמעיד על איכות גבוהה. אחריו היה זה רוברטו קולאוטי ממכבי חיפה עם 19 שערים בעונת 2004/2005 וממוצע של 0.575 שערים למשחק והפעם האחרונה ששחקן זר זכה בתואר התרחשה לפני 10 שנים, כאשר היה זה סמואל יבואה מהפועל כפ”ס שבעונת 2007/2008 הספיקו לו 15 שערים ב-33 מחזורים וממוצע כיבושים של 0.454 כיבושים למשחק בלבד שהצביעו יותר על רמת החלוצים בליגה באותה עת (שנה לפני כן מלך השערים היה יניב עזרן עם אותה כמות שערים ואותו ממוצע כיבושים ושנה אח”כ היו אלו אלירן עטר, ברק יצחקי ושמעון אבוחצירא מלכי השערים במשותף עם 14 כיבושים בלבד בסיומה של תקופה של 3 שנים די שחונות מבחינת יכולת ההבקעה של חלוצים).

כמובן שאי אפשר בלי לציין חלוצים גדולים נוספים שנחתו כאן וקרעו רשתות כדוגמת איגביני יעקובו, סרגיי קלשצ’נקו, ניקולאי קודריצקי, ולדימיר דבאלישווילי, איגור שקווירין וסטפן שאלוי שהשכילו לכבוש מעל 15 שערים בעונה. חלקם גם השכילו לכבוש שערים חשובים במסגרות האירופאיות. נתונים נוספים לגבי החלוצים הזרים ניתן למצוא בטורו המצוין של רום טל-דן “חלוץ ללא מטרה”.

פריחתו של קיארטנסון, שכבש בתום 23 מחזורים – 14 שערים, מצביעה על תופעה שכנראה אנו זוכים לה אחת ל-10 שנים, בה שחקן זר כובש כמות משמעותית של שערים וצועד בבטחה לתואר מלך השערים בליגת העל. אם כך, מדוע קבוצות ליגת העל אינן משכילות למצוא חלוצים זרים פוריים? האם ניתן לאתר חלוצים ברמה גבוהה בלי צורך לשלם תשלום גבוה כפי ששילמה מכבי עבור החלוץ האיסלנדי (3.7 מיליון אירו)? האם מציאת חלוץ טוב תלויה בסקאוטינג עשיר? האם היא תלויה בסוכן ממולח? ובאילו ליגות כדאי לחפש את החלוצים שיתאימו לקבוצות הישראליות?

נחזור קצת אחורה בזמן. פעם, עוד לפני עידן הקונסולות, שיחקתי במשחק FIFA כשהוא היה מופץ כמשחק מחשב (אני שומע אתכם ברקע, אני לא דינוזאור). הייתי לא רע, עד שיהונתן, בני הבכור, התחיל “לקרקס” אותי והרגשתי מושפל, אז החלטתי לצאת לתקופת צינון וחזרתי לשחק בכוחות מחודשים מול בני השני פלג, אבל גם מולו לא ליקקתי דבש ונחלתי מפלות. אז החלטתי שאין מנוס ועליי לתלות את השלטים ולתת לבנים לדהור קדימה.

למה אני מספר לכם על זה? כי משחק ה-FIFA, מלבד גרפיקה מצוינת ומשחק מהנה, הוא קודם כל מסד נתונים עצום לגבי שחקני כדורגל שמספק לכל אחד מהם ציון כולל (overall), אך גם ציונים למגוון רחב של יכולות כגון: שליטה בכדור, יכולת מסירה, יכולת סיום, כח, ספרינט, קפיצה, נגיחה, בעיטה, מיקום ברחבה ועוד. לאלו שאינם חובבי המשחק, אדגום תחילה ציונים שמנפק משחק FIFA17 כדי להציג תמונה של השחקנים הטובים בעולם לצד זרים מובילים בליגה שלנו וליגיונרים ישראליים מובילים בחו”ל:


נכון, לא כל הליגות מנוהלות ב-FIFA17 (כולל הליגה הישראלית והסינית), אך שימו לב לכוכב החם של הליגה – האדון קיארטנסון. נכון לסוף 08/2016, טרם המעבר למכבי ת”א ממאלמו, וידאר דורג עם ציון כללי 70 ובבדיקת היכולות הפרטניות שלו נמצא שהמיקום שלו בהתקפה הינו 79 (תשאלו את חיפה, ב”ש ופ”ת), ליכולת הסיום שלו העניקו את הציון 76 ועבור כושר ההתמדה זיכו אותו ב-79. המסקנה הברורה היא שמי שהכיר את נתוניו של החלוץ האיסלנדי בפיפ”א 2017 היה רחוק מלהיות מופתע מהתוצאות שלנו על המגרשים בארץ ונראה כי גם שאר הציונים של השחקנים הולמים בצורה מהימנה את השחקנים שלנו.

עוד נקודה למחשבה כשבאים לבחון זרים היא מאיפה השחקנים מגיעים. אותה מכבי ת”א למשל הנחיתה לפני מספר שנים את ראדה פריצה כחלוץ מטרה. הוא שיחק בשורותיה כ-3 שנים והיה פקטור משמעותי בזכייה של מכבי ב-3 אליפויות ברצף. פריצה נרכש מרוזנבורג מהליגה הנורווגית וכמו קיארטנסון, שהגיע מהליגה השוודית, ייתכן ומדובר כאן על סוג של מפתח להצלחה. ישראל מדורגת כרגע ע”י אופ”א מבחינת הישגי הקבוצות במקום ה-22 ושוודיה במקום ה-21. על פניו מדובר בחשיבה הגיונית שתכליתה היא שאם חלוץ מצליח בליגה ברמה דומה או טובה משלנו כנראה שהוא יצליח גם בליגת העל.

מעבר לסקירה שהצגתי עד כה, אני מעוניין לעבור לפן אופרטיבי ולשם כך אעטה את גלימת איש הסקאוטינג, אחבוש את מגבעת הסוכן ואחזור בזמן לקיץ האחרון בטרם נפתחה עונת 2016/2017 כשעונת המלפפונים הייתה בשיאה ואנסה להציע לקבוצות ליגת העל חלוצים איכותיים באמצעות המשחק FIFA16 שהיה העדכני ביותר ב-06/2016 (FIFA17 הושק ב-09/2016). כידוע, בליגת העל שלנו אין קבוצות פאר כגון ריאל מדריד או מנצ’סטר יונייטד עם תקציב בלתי נגמר לרכישת שחקנים ובהתאם לנאמר החיפוש יתבצע בין חלוצי הליגה השוודית, הדנית והפולנית שנמצאות מעל ישראל בדירוג אופ”א. בהתבוננות קלה בטבלה ניתן לזהות באופן גס שזרים איכותיים בליגת העל או לחילופין השחקנים הישראליים הבכירים הם בעלי ציון כללי שנע בין 70-80, כך שהחיפוש שאבצע יכלול סינון שכזה ובתוספת פרמטרים נוספים:
• ציון כללי 70 ומעלה
• יכולת סיום 70 ומעלה
• מיקום בהתקפה 70 ומעלה
• גיל מתחת ל-30
• מחיר עד 1M אירו ע”פ אתר TransferMarkt

במסגרת החיפוש שביצעתי בדקתי את הישגיהם של החלוצים עד לקיץ האחרון בו הייתה מתבצעת כביכול הרכישה ואת הישגיהם בעונה הנוכחית כדי לזהות יציבות, המשכיות ואפילו שיפור ביכולת. להלן מדגם של החלוצים שהעליתי בחכתי:

עם נוסיף עוד מעט מידע, נגלה שקאמיל וילצ’ק הוא בן 29, גובה 1.85 ובקיץ האחרון כבש במוקדמות הליגה האירופית 4 שערים והוסיף 4 בישולים ב-8 משחקים מלבד השערים שכבש בליגה הדנית. ויקטור פרודל הוא בן 28, גובה 1.89 ובקיץ האחרון כבש במוקדמות הליגה האירופית 3 שערים בחמישה משחקים מלבד השערים שכבש בליגה השוודית ושגרזגורז קוזויק הוא בן 29, גובה 1.81, וקבוצתו דווקא לא השתתפה במפעלים האירופאים.

אין ספק שמדובר בחלוצים שהיו משדרגים משמעותית את היכולת ההתקפית של קבוצות ליגת העל או לפחות את קבוצות הצמרת שבהן שבאפשרותן לרכוש שחקנים זרים בסכום של עד מיליון אירו. סוגיית המחיר כמובן משמעותית כדי שהחלוצים שמצאתי אכן יהיו רלוונטיים (מאור מליקסון מוערך באתר בשווי דומה של מיליון אירו).

Kamil Wilczek

כשהתחלתי לפנטז קצת והקצבתי מחיר כפול של שני מיליון אירו מצאתי חלוצים מעולים כדוגמת Federico Santander חלוצה של קופנהאגן שבאמתחתו עד כה 9 שערים ו-4 בישולים כולל שערים במסגרת ליגת האלופות והמוקדמות כך שקל וחומר אם הייתי מקציב סכום של 3M אירו ומעלה (כפי שעלה קיארטנסון) ניתן היה לאתר עבור הליגה שלנו חלוצים אימתניים.

לסיכום, קיימים משחקי קונסולות ומחשב נוספים כגון Pro Evolution ו-Manager שמנהלים מסדי נתונים עצומים לגבי שחקנים ובטוחני שגם דרכם ניתן להגיע לתוצאות מפתיעות. בכל מקרה, למדתי שסקאוטינג מכסא המחשב הוא לא מילה גסה.

By Source, Fair use, https://en.wikipedia.org/w/index.php?curid=50792154
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!