שיאניות אליפויות והטוענות לכתר ברחבי אירופה

כהמשך לטור על מלכי שערים והשחקנים שרודפים אחריהם, עברתי לבדיקת ענייני אליפויות: שיאניות זכיות בליגה ברחבי אירופה, הקבוצות שדולקות אחריהן, והתמקדות בליגות בהן הפערים גדולים במיוחד או כמעט ולא קיימים.

לינפילד, שיאנית האליפויות בצפון אירלנד
לינפילד, שיאנית האליפויות בצפון אירלנד Via Linfield Football Club Facebook page

 

כמה הערות לגבי הטבלאות: לליגות ממדינות ברה"מ לשעבר, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה (ואם שכחתי כל מיני מדינות לשעבר, סליחה), האליפויות נחשבות רק לליגות החדשות. לדוגמה: לדינמו קייב נספרות רק האליפויות בליגה האוקראינית. ה-13 שלה בליגה הסובייטית (שיאנית הליגה דרך אגב) לא נחשבות בספירה. קבוצות שלא קיימות יותר גם כן לא נספרות אם הן במקום הראשון או השני מכמות הזכיות. דוגמה: בדנמרק שיאנית הזכיות היא KB, שביחד עם עוד מועדון הפכו לפ.צ. קופנהגן בתחילת שנות ה-90, ו-KB היום היא בעצם קבוצת המילואים של פ.צ. קופנהגן. בלטביה (למרות שאין באמת התעכבות על הליגה הלטבית) לא נחשבות אליפויות של עונות 1922-1940 כשהמדינה הייתה עצמאית, אלא רק מ-1992.

הליגות עם הפערים הגדולים ביותר

ליגהשיאנית אליפויותהסגניתהפרש אליפויות
1. צפון אירלנדלינפילד (53)גלנטורן (23)30
2. יווןאולימפיאקוס (44)פנאתינייקוס (20)24
3-4. פינלנדה.י.ק הלסינקי (29)האקה (9)20
3-4. גרמניהבאיירן מינכן (29)נירנברג (9)20
5. בלגיהאנדרלכט (34)קלאב ברוז' (16)18
6-7. איטליהיובנטוס (35)אינטר, מילאן (18)17
6-7. נורבגיהרוזנבורג (26)פרדריקסטאד (9)17
8. קרואטיהדינמו זאגרב (20)היידוק ספליט (6)14
9-10. גאורגיהדינמו טביליסי (17)טורפדו קוטאיסי (4)13
9-10. לוקסמבורגג'אוניס אש (28)דודלאנג' (15)13
11-12-13. אנדורהסנטה קולומה (13)סנט ג'וליה (2)11
11-12-13. הולנדאייאקס (35)פ.ס.וו (24)11
11-12-13. סלובניהמאריבור (15)גוריצה (4)11
14-15-16. ארמניהפיוניק ירוואן (14)שיראק (4)10
14-15-16. מולדובהשריף טירספול (18)זימברו קישינב (8)10
14-15-16. שבדיהמאלמו (23)גטבורג, נורשפינג (13)10

 

הליגה שלנו לא רחוקה, עם פער של 8 אליפויות בין שיאנית הזכיות מכבי תל אביב עם 22 ובין יריבתה העירונית הפועל תל אביב שעפ"י ההתאחדות זכתה ב-14, אולם יש כאלה שיטענו שפחות (עונות שהופסקו בשנות ה-30 בגלל עניינים בטחוניים ופחות נגיפיים והפועל הובילה באותו הזמן את הליגה). בכל מקרה, יש זמן עד שידביקו, אם בכלל, את מכבי תל אביב בעניין הזה. ההפרש הזה גם נותן פרספקטיבה על חוסר ההצלחה של האדומים בשלושים השנה האחרונות: 2 אליפויות בלבד לעומת 8 של מכבי ת"א.

ובעניינים קצת פחות פרובינציאלים, ראוי לציין את באיירן כמובן, שזכתה ב-7 אליפויות רצופות ובדרך הבטוחה לקראת השמינית. החישוב בגרמניה נעשה גם לעונות לפני הבונדסליגה על שלל הגרסאות השונות שהיו שם. נירנברג זכתה ברוב האליפויות שלה בתקופות ההן. באיירן? חוץ מאליפות בשנת 1932, כל הזכיות מגיעות משנת 69 והלאה, כש-15 מהן ב-21 העונות האחרונות.

ליגה גדולה שלא מופיעה פה היא ספרד, שתחזור גם היא בקרוב עם מירוץ אליפות צמוד בין, איך לא, ברצלונה וריאל מדריד. למרות היתרון הבולט של ברצלונה בתחום אליפויות לה ליגה בשלושת העשורים האחרונים (16 של ברצלונה מאז 1990, 9 של ריאל) ובמיוחד ב-11 השנים האחרונות, הפער שם עדיין די גדול: 33 לריאל, 26 לברצלונה.

רוברט לבנדובסקי חוגג ניצחון של באיירן מינכן
באיירן בדרך לאליפות 30. Via FC Bayern Munchen on Facebook

 

עוד ליגה ששווה לציין היא זו באנדורה. לא בגלל ההקשר הישראלי של שיאנית הזכיות סנטה קולומה. צוין למעלה שמחשיבים רק מועדונים שעדיין קיימים ברשימה – אנדורה היא אחת הסיבות, כשפרינקיפאט עם 3 אליפויות (מה שהיה מציב אותה במקום השני בכל הזמנים) כבר לא קיימת מאז 2015.

בכלל, מעניין לראות שגם בחלק מהליגות הצעירות, אלו שקמו אחרי נפילת מסך הברזל במזרח אירופה או פירוק יוגוסלביה, נוצרו פערים אדירים בזמן קצר יחסית. בקרואטיה דינמו זאגרב זכתה בכל האליפויות מאז 2006 חוץ מפעם אחת, למרות ששם, כמו בליגות אחרות באירופה, יש גם עניינים של שחיתות שאולי תורמים לחוסר האיזון.

 

והצד השני של המטבע (הליגות הכי צמודות)

ליגהשיאנית אליפויותהסגניתהפרש אליפויות
בוסניהז'לייזניצ'אר (6)זרינסקי (6)0
פוליןויסלה קראקוב, גורניק זאבז'ה (14)לגיה ורשה, רוך חוז'וב (13)1
מונטנגרוסוטייסקה (4)בודוצ'נוסט (3)1
מלטהפלוריאנה, סלימה וונדררס (26)ולטה (25)1
קזחסטןאסטנה (6)אקטובה, אירטיש (5)1
צרפתסנט אטיין (10)מארסיי, פ.ס.ז' (9)1
אזרבייג'אןנפטצ'י באקו (8)קרבאח (7)1
סלובקיהסלובן ברטיסלבה (9)ז'ילינה (7)2
סן מרינוטרה פיורי (7)לה פיוריטה (5)2
אנגליהמנצ'סטר יונייטד (20)ליברפול (18)2

יש פה לא מעט ליגות חדשות, אולי אפילו חדשות מאוד: הליגה במונטנגרו קיימת רק מאז 2006, ככה שהיה קשה לפתוח פערים משמעותיים. אפילו הליגה בסן מרינו לא מן העתיקות בעולם, כשהעונה הראשונה יוצאת לדרך בעונת 1985.

בצד השני של סקאלת הותיקות, יש לנו שתיים מהליגות הבכירות של אירופה. בצרפת, למרות שהיא לא זכתה באליפות מאז 1981 וימי הזוהר של שנות ה-60 וה-70 הרחק מאחורינו (כולל גמר אלופות ב-76'), סנט אטיין עדיין שיאנית האליפויות. גם מארסיי נאחזת בימי זוהר שמתרחקים יותר ויותר. כן יש לה אליפות ב-2010 (היחידה מאז ירידת הליגה באמצע שנות ה-90), בתפר בין הדיקטטורה של ליון לזו של סן-ז'רמן.

 

עוד ליגה שבה היה שינוי דרמטי בשנים האחרונות ופספסה באליפות אחת את הכניסה לטבלה השנייה היא הסקוטית. כמו בצרפת, למרות שקצת יותר מאוחר (ועם קצת יותר בלאגן בין הקבוצות), בסקוטלנד הכריזו על סיום העונה וחלוקת תארים/מקומות באירופה. סלטיק זכתה באליפות תשיעית ברציפות, מה שצמצם את הפער מריינג'רס לשלוש אליפויות בלבד: ריינג'רס עדיין השיאנית עם 54 (כשהאחרונה ב-2011) וסלטיק הגיעה כבר ל-51. ריינג'רס הורדה לליגה הרביעית לקראת עונת 2012-13. מאז החזרה ריינג'רס סיימה פעמיים במקום השלישי ופעמיים כסגניתה של סלטיק.

ואי אפשר בלי אנגליה, עם פער 2 אליפויות בין יונייטד לליברפול, שכנראה יצטמצם לאליפות אחת בלבד בחודש או חודשיים הקרובים. ליברפול זכתה באליפות ה-18 שלה לפני 30 שנה, כשהליגה עדיין לא מותגה כפרמייר ליג. יונייטד הייתה עם 7 בלבד באותה נקודת זמן. ואז הגיע לו עידן הפרמייר ליג, ופרגוסון הצליח to knock Liverpool off their f***** perch. נראה כמה זמן זה יחזיק.

(לקובץ עם כל הליגות למי שמעוניין)

7 תגובות

  1. סנט אטיין האלה…לא דייגים אחרי הכל.
    ה'בעייה' העיקרית בכדורגל לטעמי זה פורמט הליגות המיושן.
    באין מפגשים ישירים בסיום העונה על האליפות, הסיפור די ידוע מראש והולך כמעט תמיד ובאין מפריע למועדונים המבוססים ביותר, כי כמו שכל ילד בכתה ג מבין- לאורך זמן סגל איכותי וארוך יניב מספר רב יותר של נקודות לזכותו.

    ומפה לשם, הסיפור בתודעה ובתקשורת מדי שבוע ויום הוא בצמרת ומי יכול לשים ידו על תואר האליפות. מעבר לכסף יש להם מונופול על המיתוג והעניין. לך תתחרה עם זה ותשכנע ילדים לצפות בקבוצה ממרכז הטבלה שגם אם תצליח מעט יותר מעונה שעברה תהיה חייבת להפטר משחקניה המובילים בשביל לשרוד.

    אף אחד בבית ספר לא יסתובב עם חולצה של פרנקפורט כשיש לך את באיירן שלא רק זוללת תארים וכבוד אלא גם מדי מחזור משחקת במפגש שיכול להכריע עונה שלמה.
    ככה מייצרים הבדלים ברורים ועצומים בין יכולות הקבוצות ולא פלא שכ 99 אחוז מהילדים עד גיל 14 בעולם כולו יגידו לך אחת מאותן 12-15 קבוצות שהם אוהדים.
    זה עובד כ"כ פשוט ואף אחד לא מצייץ.
    גאונות

    • אתה חושב שצריך לעבור לפורמט של פלייאוף – כמו נגיד שהיו עושים בברזיל בסוף העונה הרגילה עד 2002, עם 8 קבוצות שהולכות לרבע גמר?

      • עוד לא בדקתי מה היה בברזיל אז.
        צריך משהו פרופורציונאלי ומעודן יותר ממש יחיד או אפילו 2, כך שנרגיש יתרון משמעותי לקבוצות עם המאזן העדיף (שגם יקנה כרטיסים למפעלים היבשתיים) .

        יש הרבה אפשרויות, רק צריך טיפה יצירתיות והגיון.

        תראה, בישראל למשל החליטו להוסיף סיבובים לליגה אחרי חלוקת הקבוצות. זה מעיד על שני דברים עיקריים:

        א. ניתן לקיים ליגה במתכונת שונה מה 2 סיבובים מלאים ודי.

        ב. בחלוקת הליגה ל 2 'קפסולות', מודים הלכה למעשה שרוצים לשפר את המבנה ה'קלאסי' לקידום העניין התחרותי וההתעניינות הציבורית.

        כאן נשאל- אם ברור לנו שמותר ורצוי לשפר את פורמט הליגה להגברת העניין, למה להסתפק בשינוי יחסית פעוט ולא לחפש פתרון טוב יותר?
        הרי ראינו שאין מניעה לקיים את התחרות במסגרת חדשה שמחליטים עליה.

        אותו סיבוב שלישי שבסוג של רמיית הציבור מכנים 'פלייאוף' הוא פתרון 'פרווה' במקרה הטוב.
        לא הבנתי למה נעצרו הנסיונות ליצירתיות בשלב כה ראשוני, אם כבר התקבל אישור לבצע חיפושים אחר רעיונ6ת חדשים ויעילים מותר לקונספט המכתיב את הדינאמיקה התחרותית בכדורגל המקצועני.

  2. 14 אליפויות להפועל תא? אשמח שתרשום את השנים של הזכיות שלה..

  3. וכשמדובר על ליגה אוקראינית וכל הליגות שפורקו מברית המועצות אז לא סופרים את האליפויות.. אבל כשמדובר על הליגה שלנו אז כן סופרים את האליפויות לפני שהייתה פה מדינה בכלל! מעניין נורא..

    • לא בדיוק אותו דבר. ליגה ישראלית או ארץ ישראלית תמיד הייתה. הליגה הסובייטית או היוגוסלבית זה ישות אחרת לחלוטין מכל מה שבא אחר כך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *