רוץ, גלסמן, רוץ!

זו השנה השישית שבה מתקיימת ליגת אולטימייט לקבוצות מקצועיות. הו, כמה עברנו והתפתחנו מאז אותם הימים העליזים, כשהייתי משחקת בחולצות הוורודות בתבל, מפילה כל זריקה שמוסרים אליי, עושה הרבה רעש ומרגישה מקצוענית על החיים שלי… טוב- הענף התפתח, אני רק הפסקתי ללבוש ורוד בציבור (ולפעמים אני גם אשכרה תופסת מסירות).

הופעות - טיק טיק

השנה מתחרות בליגה שבע קבוצות: ניו אייג’ מרעננה (שניצחו את הליגה בשנתיים האחרונות), אלמנט מתל אביב, J-City Tights מירושלים, האקינג קרייזי מחיפה, טורנדוס מקיבוץ נען, דיסק טייגרס מרעננה, וקבוצת הפיקאפ האהובה שלי- אליה מגיעים שחקנים מכל רחבי הארץ, כי היא מורכבת בדרך כלל משחקנים שהקבוצות איתן הם מתאמנים באופן קבוע לא יכולות להגיע לליגה כקבוצה, ומתאספים למשחקי הליגה לרוב מבלי שיש היכרות מוקדמת בין השחקנים ואימוני קבוצה קבועים.
תנאי הקבלה המרכזי לקבוצה שלנו השנה, אגב, הוא שליטה מספקת במיטב להיטיו של זאב נחמה (וגם יכולות משחק טובות, אל תסתכלו עליי ככה!).

סבבי הליגה מורכבים משנים עשר משחקים בכל מחזור, על שלושה מגרשים לאורך ארבע משבצות זמנים במהלך היום. למקרה שהסתבכתם, יום משחקים אחד נראה ככה:

הליגה מתקיימת בין נובמבר לאפריל, ובסך הכל בששת מחזורי הליגה תפגוש כל קבוצה את כל אחת מהקבוצות האחרות לשלושה משחקים. עד כאן ברור? יופי, בואו נתחיל לדבר על המשחקים. לא זוכרים מה אנחנו בדיוק משחקים ואיך זה עובד? כנסו לכאן להתרעננות קצרה לפני שתמשיכו.

ב-9 בבוקר בשבת ה- 9.12 התחיל מחזור הליגה השני. כל מי שמכיר אותי יותר מחצי שעה יכול לדקלם שאני לא טיפוס של בוקר, ומכל הדברים שאני יכולה לעשות בשבת בבוקר, ריצה לא מתברגת גבוה ברשימה, ותעיד על זה כוס הקפה בגודל הראש שלי (בלי להגזים). ומנגד- הנה אני, מתייצבת למשימה בכל יום ליגה מחדש. אל תגלו לאף אחד, אבל בתכלס אני אפילו נהנית מזה.

09:00, פיקאפ- J city tights, מגרש 2 

בוקר קשוח עבר על קבוצת הפיקאפ שלי עם משחק אינטנסיבי מאוד נגד J-City הירושלמים במגרש 2. ירושלים, שהם כנראה כן אנשים של בוקר, התמידו והצליחו בהתקפה ורטיקאלית– בה הקאטרים מסתדרים בטור לאורך המגרש (נקרא גם V stack), וממנו יוצאים לקאטים לכיוון ההנדלרים למסירה קצרה, לכיוון האנדזון למסירה ארוכה או כקאט המשך לשחקן שרץ אל ההנדלר.

עידו שור (פיקאפ) בקאט לכיוון ההנדלר- דן שוורצמן (פיקאפ). מור יעקובוביץ’ (האקינג קרייזי) במארק – פורס פורהנד
צילום: יוסי לזרוף

התקפה ורטיקלית היא מהטקטיקות הנפוצות ביותר להתקפה, והיא עובדת טוב במיוחד כאשר שחקני ההתקפה מצליחים לשבור את ה’פורס‘ (Force) של שחקני ההגנה. פורס כטקטיקת הגנה אישית משמעה ששחקן ההגנה השומר על השחקן שמחזיק בדיסק (ונקרא מארק), חוסם בגופו אזור מסוים של המגרש ובמכוון משאיר את הצד השני פתוח. בדרך כלל יהיה זה אזור צר ומצומצם יותר, או הצד שמחייב את הזורק לזרוק מסירות קשות יותר- למשל נגד הרוח, או קרוב לגבולות המגרש (sideline). שאר שחקני ההגנה מנסים לחסום את תנועת הקאטרים בצד הפתוח, כאשר כל שחקן הגנה שומר על שחקן התקפה שבחר לפני שהתחילה הנקודה. שחקני ההגנה נשארים בתחום הפתוח (open side) מתוך אמון במארק שלהם שלא יאפשר לזריקה להגיע מהכיוון השני- הברייק סייד (break side). ברגע שנשבר פורס ויוצאת מסירה מהברייק סייד- כלומר מהכיוון שהמארק רצה לחסום, קשה לשחקני ההגנה להדביק את הפער משחקני ההתקפה, וכך הצליחו J-City להבקיע את רוב הנקודות שלהם במשחק נגדנו. (באיור: התקפה ורטיקלית של הקבוצה הכחולה עם שבירת הפורס שהציבה הקבוצה האדומה. הנקודה של הכחולים מתבצעת דרך הברייק סייד. אילוסטרציה: מטיאס קורין)

אולי זה מיץ החמוצים שהם שותים בין המשחקים ואולי זו העובדה שהם קבוצה חזקה מאוד שמתאמנת במסירות, אבל היה לנו קשה מאוד לשחק מולם. אנחנו בקבוצת הפיקאפ עבדנו בעיקר על לעשות להם את החיים פחות קלים, והתמקדנו הרבה במשחק הזה על שמירת פורס חזק ובלהכריח את השחקנים הירושלמים להתמסר במרחב מאוד מצומצם על הסיידליין. נראה לי שאפשר להעניק לנו מדבקות צבעוניות ונוצצות על הניסיון, כי אחרי שהשתפרנו בפורס, הירושלמים היו צריכים להתאמץ הרבה יותר ולשחק בסבלנות מופתית. לקראת סוף המשחק היו אלו בעיקר הזריקות המדויקות של סקוט גרבר, ערן ברנדייס ואיתי זיידנברג, (ההנדלרים מירושלים) על הקו שהביאו אותם לניצחון המוחץ עם 14-4. בין האבק שהשאירו לנו אני מקווה שמישהו זוכר שאני רוצה מדבקה נוצצת, ושתהיה של בת הים הקטנה, טוב?

אשל טחנאי (אלמנט- סגול) במארק בפורס פורהנד על סקוט גרבר (J-city- לבן)
צילום: יוסי לזרוף

ניו אייג’- טורנדוס, 09:00, מגרש 1

באותה השעה בחווה, הביסו ניו אייג’ מרעננה את הטורנדוס- קבוצת הנוער המבטיחה מקיבוץ נען 15-3. ניו אייג’ הם דוגמה בולטת במיוחד לקבוצה שגדלה יחד: הם התחילו לפני כמה שנים כקבוצת נוער, ושנים של אימונים משותפים ואינטנסיביים עושות את שלהם, וכיום הם נבחרת בוגרים מעולה, רק שלא יעלה להם יותר מדי לראש. התיאום ביניהם מופתי, הם מתורגלים היטב ומוציאים זריקות מדויקות וחכמות שמובילות להתקפות מהירות וחזקות. לא בכדי הם בראש הטבלה כבר שנתיים ברציפות. ואם אנחנו מדרגים בנצנצים- להם מגיעה חוברת מדבקות שלמה. לאור כל אלו, אחד המהלכים הבולטים ביותר במשחק התרחש דווקא מצד הטורנדוס. אחרי Flow מוצלח של הטורנדוס (העברות זורמות, מהירות וקצרות של הדיסק בסבלנות לאורך המגרש), ניסה ירון קציר מניו אייג’ להפיל את הצלחת כשהייתה בקרבת האנדזון, אך למעשה רק נתן לה תנופה נוספת או במונחי הפריסבי- עשה לה טיפ. בשלב זה ניצל את ההזדמנות תומר גבאי מהטורנדוס, שהיה מהיר מחשבה ורגליים ותפס את הדיסק באנדזון אחרי הטיפ של קציר, ובזכות כך הרוויח את אחת הנקודות של הטורנדוס למשחק זה. הטורנדוס עצמם משחקים מצוין ומתאמנים באדיקות. מעניין יהיה לראות אותם עוד כמה שנים, כשיהיו להם את ניסיון והרמוניה כמו אלו שיש לניו אייג’ כיום. (והלוואי ועד אז הם יחליפו את השם, כי אני לא מפסיקה להשלים לעצמי בראש “מזגן איכותי לחיים” בכל פעם שמישהו מזכיר אותם.)

ירון קציר (ניו אייג’) בתפיסת ראווה
צילום: יוסי לזרוף

טייגרס- האקינג קרייזי, 13:00, מגרש 3.

אחרי שכולם נשנשו ארוחת צהריים ופירות, שיחקו במגרש 3 הדיסק טייגרס מרעננה נגד האקינג קרייזי מחיפה. בעוד שחיפה התמקדו בהגנה אישית חזקה, הטייגרס התמקדו במסירות רוחב איטיות ורגועות בין ההנדלרים, הנקראות סווינג (swing). האווירה הכללית במשחק הייתה טובה וכיפית, ועל אף מחצית ראשונה חלשה מצד האקינג קרייזי שהסתיימה ב 8-2 לטייגרס, במחצית השנייה המשחק היה צמוד יותר, והם הצליחו להדביק חלק מהפער, אבל לא מספיק ממנו. בתום 90 דקות המשחק הטייגרס ניצחו 13-8, בין היתר בזכות כמה לייאאוטים יפים במיוחד של עידו ווינשטוק ושקד סספורטה בהתקפה ושל איתי צ’צ’יק וגיא קופמן בהגנה.

מה זה לייאאוט אתם שואלים? קחו תמונה ששווה אלף מילים….

שקד סספורטה (טייגרס) בלייאאוט
צילום: אלישבע ורנר- רייז

שלושה משחקים סיקרנו, תשעה נשארו. Stay tuned, אולי גם אתם תקבלו מדבקה של בת הים בסוף?
ועד הפעם הבאה- קחו וידאו שיעשה לכם חשק להימרח בבוץ…

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!