לשאר הטורים המעולים לסיכום העשור
יש טורי סיכום עשור חשובים, גרנדיוזיים, מעוררי דיון. ויש את הטור הזה, ששם זרקור על קבוצות פרמייר ליג שהצטיינו במשהו מאוד ספציפי בעשר העונות האחרונות (כולל זאתי): לגרום ליריבות שלהן לפטר את המנג'רים שלהם.
מה הכוונה? עברנו על כל פיטורי המאמנים בפרמייר ליג החל מעונת 2009-10 ועד העונה הנוכחית (כולל), וסימנו לנו את כל המקרים (היו 59 כאלה) בהם קבוצה פיטרה מאמן באמצע העונה – פיטורי/חילופי מאמנים בקיץ לא נחשב, וכנ"ל פיטורי מאמן במאי, ממש לפני סיום העונה. לדוגמה: את אברם גרנט שנפרד מווסטהאם יום לפני סיום העונה בעונת 2010-11, לא החשבנו.
ועכשיו למנה העיקרית – הקבוצות "המצטיינות" בתחום.
מקום 4: צ'לסי, 4 פיטורים אחרי משחק מולה
אפשר אולי להוסיף כוכבית לצ'לסי במקרה הזה. למה? ובכן, שלוש פעמים קבוצות פיטרו את המנג'ר שלהן אחרי משחק מול צ'לסי בעשור האחרון: סאות'המפטון את נייג'ל אדקינס ב2012-13, קריסטל פאלאס את אלן פארדיו ב2016-17, ו-ווסט ברום את טוני פוליס בעונת 2017-18. רגע, אבל אמרנו ארבע פעמים, לא?
כן. צ'לסי היא הקבוצה היחידה שניצחון מולה באמצע העונה עדיין הוביל לפיטורי מאמן. המקרה הוא מעונת 2009-10. מארק יוז אימן את מנצ'סטר סיטי, ולמרות ניצחון 2-1 על צ'לסי, הראשון של סיטי מול צ'לסי ב-5 שנים, הוא פוטר בדצמבר והוחלף ע"י רוברטו מנצ'יני.
מקום 2-3 במשותף: ליברפול וסאות'המפטון, 5 פיטורים אחרי משחקים מולן
תיקו על מדליית הכסף בתחום המאוד יוקרתי הזה. ליברפול נכנסה מאוחר למירוץ הזה, כשכל המקרים בעונות תחת יורגן קלופ, והראשון שבהם בעונת 2016-17, כשמשחק מול ליברפול זירז את פיטוריו של פרנצ'סקו גווידולין מסוונזי. הבא אחריו היה סלאבן ביליץ' מווסטהאם עונה אח"כ. מס' 3 ברשימת החיסול של ליברפול היה סלבישה יוקאנוביץ' שפוטר מפולהאם בתחילת העונה שעברה, והוא לא היה האחרון שפולהאם פיטרה בדרך חזרה לצ'מפיונשיפ.
המקרה השני (רביעי סה"כ) בעונת 2018-19 די זכור: אחרי ניצחון 1-3 על מנצ'סטר יונייטד, השדים האדומים סיימו את עידן ז'וזה מוריניו במועדון. המקרה האחרון היה ממש לא מזמן. אחרי ניצחון 2-5 על אברטון בדרבי של מרסיסייד, היריבה העירונית אמרה שלום ולא להתראות למרקו סילבה.
והלאה לקדושים מדרום אנגליה, שבילו את שלוש העונות הראשונות של העשור בליגות הנמוכות, ועדיין הצליחו להשלים פערים. השם הראשון שאיבד את הג'וב שלו בגלל סאות'המפטון? כמובן, מארק יוז, שפוטר מק.פ.ר בעונת 2012-13. אדקינס פוטר מסאות'המפטון, כפי שהזכרנו למעלה, קצת מאוחר יותר באותה עונה.
בעונת 2014-15 סאות'המפטון גרמה לפיטוריו של ניל וורנוק מקריסטל פאלאס. אחרי הפוגה, לקראת סיום עונת 2018-19, קלאודיו ראניירי פוטר מפולהאם אחרי משחק מול סאות'המפטון. והעונה, כבר שני מאמנים הלכו הביתה אחרי משחקים מול הקבוצה הלא כל כך טובה של ראלף האזנהוטל (אולי בגלל זה הם הלכו הביתה): הראשון היה אונאי אמרי של ארסנל אחרי תיקו 2-2 באמירויות. השני היה קיקה סאנצ'ס פלורס של ווטפורד (מאמן שני שהולך הביתה מהקבוצה הזו, ואנחנו עוד לא בחג המולד) אחרי הפסד 1-2.
מקום 1: ווסט ברום (?!?!?!?!) עם פאקינג 8 פיטורים אחרי משחקים מולה
יש דברים שאפשר להסביר. יש דברים שממש לא. כנראה הפסד לווסט ברום, שכבר לא נמצאת בפמייר ליג (אבל אולי תחזור בקרוב מאוד), זה הקש ששובר את גב הגמלים.
אז מי פוטר בגלל הבאגיס? כריס יוטון מניוקאסל בעונת 2010-11 | מיק מקארתי מוולבס (לפני שהיא הפכה למושבה פורטוגלית) ואנדרה וילאס-בואס (פורטוגלי, אבל בלי קשר) מצ'לסי בעונת 2011-12 | רוברטו די מתאו (אלוף אירופה באותו זמן), שוב מצ'לסי בעונת 2012-13 | פאולו די קאניו מסנדרלנד ועוד פעם כריס יוטון, הפעם מנוריץ' בעונת 2013-14 | מייק פילן מהאל סיטי בעונת 2016-17 | ולסיום סיומת, קרייג שייקספיר מלסטר בעונת 2017-18.
עוד כמה פיליטונים על פיטורי מנג'רים:
- יש תשעה מנג'רים שפוטרו יותר מפעם אחת באמצע העונה בעשור האחרון, ביניהם אלופי פרמייר ליג כמו מוריניו וראניירי, וגם אלוף אירופה די מתאו. אבל מלך ה"פיטרו אותי" זה מארק יוז, שהלך הביתה 4 פעמים.
- ויש גם קבוצות שמפטרות הרבה – ווסט ברום גם פה בראש הרשימה עם 4, בשותף עם סנדרלנד, סוונזי וקריסטל פאלאס.
- היו לנו כמה מקרים של קבוצות שפיטרו יותר ממאמן אחד באמצע העונה בעשור האחרון (כמו ווטפורד העונה ופולהאם בעונה הקודמת). מקרה מאוד נדיר היא קבוצה שפיטרה מאמנים פעמיים באותה עונה אחרי הפסדים לאותה קבוצה. זה קרה לאסטון וילה בעונת 2015-6 (עונת הירידה), שפיטרה את טים שרווד אחרי הפסד 1-2 לברבורים מויילס ואת רמי גארד יותר מאוחר באותה עונה אחרי הפסד 0-1.