פורצה יובה!

אני אוהד את הזברות מטורינו מגיל 8. במהלך השנים הקבוצה חוותה הצלחות אדירות כמו שליטה מוחלטת בליגה האיטלקית והגעה לשלושה גמרי ליגת אלופות רצופים ומהצד השני גם רגעי שפל, כשהזכור ביותר הוא הורדת הקבוצה לליגה השניה. למרות שהספקתי לראות המון במשך 25 שנות אהדה, שנה שעברה גרמה לי לגאווה – דאבל בליגה והדובדבן שבקצפת, גמר הצ'מפניוס ליג, שהסתיים באכזבה כי הביאנקונרי היו שווים לברצלונה וגם יצרו הזדמנות ריאלית לקחת את הגביע. אבל השנה הזאת סימנה את הכיוון – יובה חזרה לקדמת הבמה!

האומנם? וידאל העדיף ללכת לבאיירן, טבס חזר הביתה לבוקה ופירלו יצא לפנסיה מוקדמת. מרבית אוהדי יובה טענו כי וידאל כבר לא מציג את אותה היכולת וגם שהכשירות שלו מוטלת בספק ופירלו לא נתן עונה טובה במונחים שלו, כך שלמעשה רק העזיבה של טבס פגעה מקצועית.

מבחינת וידאל ופירלו, חשבתי שפריירה, מרקסיו ועוד רכש מתאים יוכלו להוות תחליף לשניים, ההישארות של פוגבה סימנה כי יובה עדיין מכוונת גבוה בזירה האירופאית והרכישה של דיבאלה ומנדזוקיץ הייתה אמורה לחפות על העזיבה של טבס וביחד עם החתמות של חדירה, קאודראדו, זאזה וסנדרו הייתה תמימות דעים בין כל אוהד ופרשן כי יובה תשייט לעוד סקואדטו בקלילות.

אבל פתאום אחרי שני מחזורים, יובה כבר עם שני הפסדים למרות שאני לא דרמתי מדי לגבי שתי התוצאות. ההפסד לאודינזה היה באמת מקרי, אך במשחק מול רומא כבר התגלו נורות אזהרה ראשונות כאשר התברר כי קיים בור מנהיגותי גדול במרכז המגרש ולמעשה אין "בעל הבית". פוגבה, בסה"כ בן 22, אינו מצליח להשתלט על משחק ההתקפה של הקבוצה והציג משחק מאוד מסורבל כאשר ניסה להכווין את התקפת הקבוצה מהאמצע (אני עדיין מעריץ אותו וחושב שהוא שחקן ענק, אך הוא צריך לשחק בעמדה יותר התקפית וחופשית). ובסופו של דבר, למרות שחשבתי שהחיסרון המהותי יהיה של טבס, לאחר שני המשחקים הבנתי שטעיתי. החיסרון המנהיגותי במרכז המגרש של פירלו ווידאל וחוסר היכולת של שאר שחקני הסגל לקחת את המושכות במרכז המגרש הוא כרגע הקריטי ביותר.

פדואין וסטראורו נלחמים וצריך שיהיו שחקנים כאלה, אבל הם לא באים לקבל את הכדור על מנת לייצר מהלכים והם בטח לא מאיימים על השער וחדירה פצוע (זה המצב הטבעי שלו בשנתיים האחרונות). וכך לאלגרי חסרים קשרים במרכז המגרש שיהיו פעילים יותר בניהול המשחק וידעו גם לדחוף את הכדור קדימה וגם להוות איום בבעיטות מרחוק. אנשי המפתח אמורים להיות מרקיסיו, פריירה (שחייב לפרוץ קדימה) וההחתמה האחרונה הרננס. לשלושתם יש את היכולת לבעוט מרחוק וגם לנוע פנימה לעומק ולתת מסירות חכמות.

נקודה נוספת למחשבה בעניין של הגברת הזקנה היא מדיניות הרכש. משחק המנג'ר, עליו רובנו גדלנו, לימד אותי שלאחר שיש לך שלד טוב של קבוצה, עדיף להשקיע את תקציב ההעברות שלך ב-3-4 שחקנים משמעותיים (כמו שברצלונה עושה)  מאשר לרכוש 8-9 שחקנים טובים. היה מקום לראות רכש משמעותי יותר באמצע בדמות מרקו וראטי, מאטיץ או שניים מהטובים ביותר נכון להיום בליגה, שגם כיכבו במשחק האחרון באולימפיקו ברומא (פיאניץ ונאינגולן), אבל כנראה שיובה לא באמת יכולה להביא שמות כאלו.

יש עדיין זמן לתקן והכי חשוב זה לשמור על קור רוח. אומנם יובה הוגרלה לבית המוות בליגת האלופות שהולך להקשות ולהעמיס על הסגל, אבל אלו הן צרות של קבוצות גדולות ואלגרי יצטרך לדעת לווסת כוחות ובמקביל להשלים את בניית הקבוצה המתחדשת.

פורצה יובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח