עשור לגול הכי יפה שראיתי

פעמים רבות כחובבי ספורט אנחנו מדרגים ומתווכחים על איזה ניצחון יותר גדול, ואיזה שחקן היה יותר טוב, וההישג של מי מרשים יותר ואין לזה סוף. אבל יש מקרים שבהם לא צריך להתווכח, כשלכל אחד יש את הבחירה שלו, והוא לא צריך להצדיק אותה בפני אף אחד. כמו למשל לגבי השער האהוב ביותר. זה יכול להיות מגמר מונדיאל או ממשחק עלייה ללאומית, ממשחק נוקאאוט מטורף בצ’מפיונס או שער אליפות של הקבוצה שלכם. זה אישי וזה שלכם. ואתמול (שני) השער שאני הכי אוהב חגג עשור מאז שהובקע.

זה קרה בחצי גמר ליגת האלופות 2006-07 כשמנצ’סטר יונייטד אירחה את מילאן למשחק הראשון. אותה מנצ’סטר עם רוני ורונאלדו, שנתנה ברבע הגמר את אחת ההצגות הגדולות בתולדות ליגת האלופות כשמחצה 1-7 את רומא. אותה יונייטד שעונה לאחר מכן זכתה בגביע בעצמה. וזה היה חצי גמר נהדר וקצבי, היונייטד עלתה ליתרון מוקדם אחרי טעות קשה של דידה, והמשיכה ללחוץ, אבל דווקא אז הגיע קאקה והשתיק את הקהל בדקה ה-22. ואז, בדקה ה-37 קרה הדבר הבא, השער שקאקה מגדיר פה כיפה בקריירה שלו, השער הכי יפה שאני ראיתי:

זה בכלל התחיל מכדור ארוך של דידה, כדור שנראה אבוד, אבל קאקה עם הראש (וקצת בדחיפה עם היד) חמק מפלטשר, ואז הגיע אליו היינצה, אז הוא הקפיץ קטנה ושינה כיוון כשהיינצה ממשיך לרדוף אחריו, בזווית העין הוא מצליח לקלוט את אברה רץ אליו באמוק, אז הוא עשה את הדבר היחיד שיכל, התכופף ודחף את הראש כדי שהכדור יעבור ביניהם, ועבר מהצד השני. אחרי שנמלט מכל המטרידים, הוא ניצב מול ואן דר סאר, וגם מולו הוא גלגל בסטייל. שער מושלם.

את מה שקרה להיינצה ואברה אפשר לראות גם מהזווית הבאה:

via GIPHY

זה היה שער כל כך מושלם, כל כך פשוט, כל כך תכליתי, הכל ביחד. מנצ’סטר אמנם ניצחה בסיום 2-3 עם שער בדקה ה-90′ של רוני ושווה לראות את התקציר הזה, אבל שני שערי החוץ סייעו למילאן לנצח 0-3 בגומלין, כשכמובן קאקה פותח עם שער נהדר.

ובאותה תקופה, קאקה היה הדבר האמיתי בכדורגל העולמי, השחקן הטוב בעולם. אחרי שזידאן ופיגו פרשו, כשרונאלדו הברזילאי היה כבר אחרי, וכשהפורטוגזי ומסי היו לפני. כשרונאלדיניו החל בדעיכה, וזלאטן היה רק שחקן ענק ולא אלוהים. קאקה פשוט היה האמת. הוא היה אלגנטי וחכם ואסתטי ומבריק ויפה לעין. מה שאהבתי אצלו שהוא עשה את הדברים פשוט. הוא לא חיפש את הדריבל או את הווירטואוזיות, הוא פשוט קרא את המשחק ועשה את הדבר הכי נכון באותו רגע. ואפשר לראות את זה בגול המלכותי הזה – הכדור בין שני השחקנים היה המהלך היחיד האפשרי.

 

וזכיתי לראות אותו. שנה לפני כן טסתי לברלין כדי לצפות בנבחרת האהובה עליי, ברזיל, מציגה את ה”קוואדרו מאג’יקו” – הרביעייה הקסומה – רונאלדיניו, קאקה, רונאלדו ואדריאנו. זאת הייתה אמורה להיות הנבחרת הגדולה בכל הזמנים כשתמכו בקסומה מאחור קאפו, רוברטו קרלוס, אמרסון, לוסיו כשרוביניו מחכה על הספסל. ברזיל די איכזבה באותו טורניר, כמיטב המסורת ברגע שיש ממנה ציפיות, אבל לפחות זכיתי לראות שער נהדר של אחת מנקודות האור היחידות בטורניר מול קרואטיה. בוידאו ניתן לראות איך הוא רץ לכיוון שלי כדי לחגוג את השער.

אבל נחזור למילאן של אותה עונה. זאת הייתה בסה”כ מילאן לא רעה, אבל קצת אפורה. וקאקה סחב אותה על הגב שלו, כולל שלושער בשלב הבתים מול אנדרלכט, כולל שער הסלאלום הנהדר בהארכה מול סלטיק וכולל הבישול בגמר לשער השני מול אינזאגי, בניצחון 1-2 שסגר מעגל מול ליברפול. הוא סיים כמלך השערים של המפעל, שחקן השנה בעולם ואלוף אירופה.

וזאת הייתה המילאן האחרונה הגדולה, מאז היא הגיעה רק פעם אחת למעמד רבע הגמר בליגת האלופות, וכבר ארבע עונות ברצף שהיא בכלל לא מגיעה למפעל. וגם הוא מאז די דעך. המעבר לריאל מדריד לא עשה לו טוב ביחד עם פציעות טורדניות. בשבת הוא חגג 35, גדול ממני בפחות מחודש, בגיל של זלאטן ועדיין הוא כבר לא רלוונטי ברמות הגבוהות. כבר כמה שנים שהוא מדשדש לו ב-MLS.

 

אז השער הגדול של קאקה הוא לא רק תזכורת לשער ענק, אלא גם לתקופה אחרת של Grande Milan ו-Grande Kaka. תקופה יפה.

ומה השער האהוב עליכם?

קאקה
Credit to “Kaká” Facebook page
 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!