אולי יהיה קצת מתנשא לכתוב זאת אחרי הפסד, אבל ליבי ליבי עם אוהדי מכבי חיפה. קבוצה אין להם, אופק עתידי לא נראה בעין ולכן כל מה שנשאר להם הוא להתגאות באצטדיון שלהם. כל אוהד של חיפה, ששמע על נסיעתי לסמי עופר ביום ראשון, לא דיבר על המשחק ולא על האוהדים. מכולם שמעת רק משפטים כמו "עזוב אותך מהכל, תראה איזה תנאים, הא?", "באת לראות מה זה אירופה"? וכיו'ב. אפילו כאן ב"הזווית" יש בארכיון פוסט שיר הלל לסמי עופר. אז אכן, כאוהד כורסא מן המניין, אני מודה לבושתי שרק השבוע הגעתי לסמי עופר לראשונה וכאורח לרגע ראיתי הכל, גם את הטוב, אבל גם כל פגע.
השינוי אכן מורגש בכל דבר בחיפה. מי שהיה רגיל לדחיפות ולמלחמות בכל מקום אחר, מגלה מקום שאפשר להגיע אליו עם שני ילדים קטנים בחג, בלי לחשוש מכלום. כמו בקולנוע. גם תהליך הזמנת הכרטיסים באינטרנט דומה. המיקום מצוין ותכנון שערי הכניסה מושלם. 28 אלף איש נכנסו ואין צפיפות, אין דוחק בכניסות והבידוק אדיב ומהיר. השירותים, לפני המשחק, מבריקים, וגם מהמקום הכי גרוע באצטדיון, בו ישבנו, ראו מצוין. כל אזור הישיבה מקורה לחלוטין ושום גשם, רוח, או שמש, לא תכנס. כמעט כמו לשבת באולם סגור. מסביב משפחות, נשים, ילדים ובאווירה הזו גם החוק לא לפצח גרעינים, נראה פתאום הגיוני. אפילו קללות כמעט ולא שמעו. בקיצור, אירופה לכל דבר.
והאבל שלו חיכיתם. באתר האצטדיון מתחננים להגיע בתחבורה ציבורית בדגש על רכבת ישראל. מי שיתפתה לעשות זאת, ישלם למשל מנתניה לחיפה וחזרה 37.5 ש"ח. שני מבוגרים ושני ילדים שהגיעו, ישלמו קצת פחות מ 150 ש"ח, בהנחה וילדים ישלמו פחות. וגם אז ירדו בתחנה המרוחקת כרבע שעה הליכה מהאצטדיון. בדיוק כמו מחניון העפר מאחורי אינטל, אליו הופנינו. בקיצור, לכו הרבה ברגל. זה בריא בד"כ, אבל בימים של חום וכשתגיע הלחות…לא נעים.
שנית, מחירי הכרטיסים. נכון שעלויות התפעול של מתקן כזה הן גבוהות. נכון שאין הרבה כרטיסים למכירה רגילה היות ויש 20 אלף מנויים ועוד מחויבות לקבוצה האורחת, אבל עדיין 100 עד 120 ש"ח לכרטיס לפני עמלה, זה מחיר גבוה מאד. אנשים משלמים את זה כי אין להם ברירה, אבל ההצטרפות לתרבות יוקר המחיה הזו, הופכת גם את הכדורגל מספורט עממי לספורט למי שיש לו. כשאבא ושני ילדים יוציאו לפחות 350 שקל על כרטיסים ושתיה במזנון היקר (כי לא מרשים להכניס מבחוץ). זה לא יבריח לגמרי את המשפחה חובבת הכדורגל, אבל יגרום לה להגיע הרבה פחות.
ושלישית, אני לא מקנא במה שיהיה שם בסוף מאי ובתחילת ספטמבר בחום ובלחות. האפקט הסגור יוצר חום גדול בתוך האצטדיון, לא נראה לי שאפשר לפתוח את הגג לגמרי וזה מאד נוח בחורף, אבל נורא בקיץ. גם הדשא זקוק לטיפול מיוחד בגלל חוסר בשמש. מוריניו לא סתם דרך והתלונן עליו.
והיה גם משחק. אם בית"ר לא הייתה גומרת את העונה, היא הייתה מנצחת בקלות, כמו בשלושת מפגשי הליגה הקודמים. וגם כאן היו לה 3 מצבים של 100%. מכבי חיפה, למרות הניצחון, לא הראתה עליונות ברורה, שחקני הנוער שלה שעלו לבוגרים, לא ברמה מספקת. בעיקר חבשי וריאן. יוצא מן הכלל הוא נטע לביא שמפגין יכולת מצוינת. עטר לא מתחבר, אוברניאק נזכר רק השבוע להראות מה הוא יודע וללא פלט ובניון אין לחיפה מה למכור.
ובית"ר? כשהעונה גמורה, פרשת אצילי הורסת ועולים עם 3 מחליפים בהרכב, אין למה לצפות. אנחנו תלויים בחסדיו של טביב. את מי יביא ובעיקר את מי ישחרר. למזלנו חיפה לא במצב טוב יותר והפועל בבניה. גם בשנה הבאה כנראה, זה מכבי נגד באר שבע. לנו כבר אין ציפיות.
