סיפורים מברלין 1936

לרגל יום השואה, מור שפייר חוזר אחורה לאולימפיאדת ברלין 1936 ומספר על ארבע פרשיות בצל אירוע הספורט הכי לא ספורטיבי בהיסטוריה, שגרמו אפילו להיטלר עצמו לנוע באי שקט על כיסאו הגבוה באצטדיון האולימפי בברלין והפיגו מעט את האופוריה הנאצית במשחקים האולימפיים:

 

ארה”ב 6 – תורת הגזע 0 – אולי הסיפור הכי גדול באולימפיאדת ברלין היה ג’סי אוואנס, שנחשב עד היום לאות בכל הקשור לגזענות בספורט. אוואנס, האתלט האפרו-אמריקאי האגדי היה הראשון לזכות בארבע מדליות באולימפיאדה אחת, ומאחורי כל מדליה ישנו סיפור. ביום השני לתחרות השווה אוואנס את השיא העולמי לריצת 100 מטרים שעמד אז על 10.3 שניות, שיא שנשבר אגב, 15 פעמים נוספות  עד לשיא ההיסטורי של יוסיין בולט באליפות העולם בברלין ב2009, כולם ע”י אתלטים כהיי עור (למדענים שלום). 24 שעות מאוחר יותר קרה אחד המאורעות הגדולים בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים – ג’סי אוואנס נפסל פעמיים במקצה הקפיצה לרוחק ונראה היה כי מדליית הזהב תלך ללוץ לונג הגרמני. בקפיצה השלישית, לקולות שריקות הבוז של הקהל המקומי, ניפץ אוואנס את שיא הקפיצה לרוחק והיה לראשון לקפוץ לטווח של מעל 8 מטרים עם תוצאה של  8.06. אך זה לא הכל, בסיום התחרות, עם הנפת הדגלים, הצדיע אוואנס לדגל האמריקאי בעוד לוץ מצדיע לדגלו שלו במועל יד. לאחר מכן התחבקו השניים, למורת רוחו של הפיהרר שאגב לא לחץ את ידו של אוואנס שהוסיף באותו השבוע לזכות בעוד שתי הופעות על הפודיום עם ניצחונות בריצת ה200 מטרים וה100X4 שליחים. ראוי לציין גם את תשעת האפרו-אמריקאים הנוספים שהופיעו באולימפיאדת ברלין, למרות ההשפלות והיחס המבזה של מארגני התחרות, וקטפו שתי מדליות נוספות לארבע של אוואנס.

ג'סי אוונס
Credit to “German Federal Archive”

האלופים המחרימים – האם ניתן לדמיין אולימפיאדה בלי מייקל פלפס ויוסיין בולט? זה בדיוק מה שקרה בחלק מהענפים באולימפיאדה ה-11. מספר ספורטאים יהודיים בולטים החליטו לוותר על הכרטיסים למופע הראווה של היטלר. נבחרת דנמרק בתחרויות הסייף והרומח איבדה את המדליסט היהודי איוון יוסף מרטין, לימים יו”ר איגוד הסייף הדני. איוון השתתף ב24 תחרויות בשש אולימפיאדות שונות עד שהחליט להחרים את אולימפיאדת ברלין בשל מחאה על חוקי הגזע. מרטין אף הוסיף להשתתף באולימפיאדת לונדון 1948 במקצה הרומח כשהוא בן 60. לליליאן קופלנד, מדליסטית הזהב בזריקת דיסקוס בת ה-32, הייתה הזדמנות להגן על תוארה, אך בחרה להחרים את האולימפיאדה בשל אי השתתפותן של ספורטאיות יהודיות בנבחרת גרמניה, מסיבה זו החרימו את האירוע גם מאמנת השחייה של הנבחרת האמריקאית, שארלוט אפשטיין והשחיינית ג’ני ליפסון (4 מדליות זהב בתחרויות המכביה). שכנתה של גרמניה, אוסטריה, איבדה את ניקולאוס הירשל שזכה בשתי מדליות ארד באולימפיאדת לוס-אנג’לס. הספורטאים הללו וספורטאים יהודים ושאינם נוספים השתתפו באותה השנה באליפות אלטרנטיבית שארגן היישוב היהודי בארץ ישראל.



האולימפיאדה האנושית – בספרד החליטו לארגן אירוע ספורטיבי מקביל כמחאה על השלטון הנאצי. מעל 6,000 ספורטאים בענפים שונים אישרו את הגעתם ל”אולימפיאדה העממית בברצלונה”, חלקם היו פליטים מגרמניה ומאיטליה וחלקם נציגים של וועדי עובדים ומפלגות סוציאליסטיות. התחרות, אותה ארגן מנואל אסאניה, נשיאה האחרון של ספרד, נשאה סמל בו נראים שלושה ספורטאים, אחד שחור, אחד לבן ושלישי אסייאתי אוחזים יחד דגל עליו מתנוסס הכיתוב “אולימפיאדה פופולאר”. מספר ימים לפני פתיחת המשחקים פרצה מלחמת האזרחים בספרד, האירוע האנושי והספורטיבי ביותר בספורט נגנז וחלק מהספורטאים שלא הצליחו להימלט בערב המלחמה נאלצו להצטרף לכוחות הצבאיים.

למי קראתם נחותים? הנבחרת שללא ספק צחקה לתורת הגזע בפנים הייתה שייכת דווקא לאחת ממדינות הציר במלחמה, יפן. עפ”י תורת הגזע נחשבים היפנים, יחד עם השחורים והצוענים, לחלק מהגזע הנחות ביותר (לא כולל תת-הגזע השמי), הם אינם בני תרבות ואינם זכאים לזכויות בחברה הארית. למרות כל אותן “תשבחות”, זכתה נבחרת יפן ב-18 מדליות שונות, שלטה לחלוטין בכל מקצי השחייה (11 מדליות ו-3 שיאי עולם) והצטיינה בתחרויות האתלטיקה (7 מדליות ושיא עולם אחד, אחת המדליות הייתה מדליית הארד של נאוטו טאג’ימה בתחרות הקפיצה לרוחק ההיסטורית). בשכלול הסופי מוקמה הנבחרת במקום השמיני והייתה לנבחרת היחידה שלא נמנית בשני הגזעים העליונים שנמצאת בטופ 10 של הזוכות הגדולות בתחרות ואף הקדימה במיקומה את הולנד הארית.

אולימפיאדת ברלין 1936
Credit to “German Federal Archive”
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח