אחרי שתיארתי את ההתלבטות בהתמודדות מול הילד כאשר הוא רוצה לראות איתי משחק בטלויזיה, הגיע שלשום בערב (5.4.17) ערב בו שוחקו במקביל 3 משחקים שרציתי לראות ללא הפרעות:
בית"ר – מכבי, ברצלונה – סביליה ויובנטוס – נאפולי. בנוסף, היו עוד כמה משחקים אחרים שעניינו ברקע: צ'לסי – סיטי, מץ – ליון ודומיהם. על מנת לראות את המשחקים הללו היה צורך בהתארגנות לוגיסטית. העניין הטכני של הצפייה הוא החלק הקל (חיבור שני לפטופים ליד הטלוויזיה) אבל, ההתארגנות האמיתית היא בהרחקת כל הגורמים שעלולים להפריע לחווית הצפייה: האשה ושני הילדים.
וכך התחיל אחד הערבים החזקים ביותר מאז שהפכתי לאב. אמה של אשתי אספה את הילדים מהגן כמו שהיא עושה בכל יום רביעי, אשתי ואני הגענו הביתה באזור השעה 18:00 וניתן האות למבצע הגדול. ראשית, ביקשתי מאשתי שתסיע את אמה לביתה (מה שאנחנו עושים בדרך כלל בזמן ההרדמות). בזמן שאשתי ואמה התחילו התארגנות ליציאה, עברתי בחדרים והגפתי את התריסים. כאשר הן יצאו, נותר לי להגיף את התריסים בסלון ולהדליק את נורת הלילה. בני הבכור (בן 4), הסתכל עליי בתמיהה לשניה, אבל המשיך לשחק ובתי (שנה וחצי) אפילו לא שמה לב לאפילה שנפלה עליה.
לאחר 3 דקות, כשהם התרגלו לחושך, אמרתי להם: "יאללה חמודים, בואו נאכל ארוחת ערב."
הבן הסתכל עלי לרגע בצורה מוזרה ושאל: "מה כבר לילה?!"
"כן", עניתי, "תראה כבר חושך" והצבעתי לכיוון החלון המוגף
"טוב" הוא אמר "בא לי חביתה"
הכנתי את ארוחת הערב והם ישבו לאכול כשהשעה 18:20.
בזמן שאכלו, הכנתי את הפיג'מות שלו ושלה ואת הבקבוק עבורה שלפני השינה. אחרי כ-15 דקות כאשר רוב הארוחה כבר נאכלה על ידו והיא גם ככה בעיקר משחקת עם האוכל, אמרתי להם: "יאללה למקלחות" – במקלחת החלון הוא עם תריס זכוכית, פתאום הבן שלי אומר "מה זה, יש אור בחוץ!" נאלמתי דום, ואז עניתי "לא, מה פתאום זה השתקפות של הנורה בחלון- אין אור בחוץ" הוא חשב לשניה ואמר – "בס-דר" ונכנס לאמבטיה.
קילחתי את שניהם ביחד והלבשתי אותם. מייד כשסיימתי, אשתי חזרה – השעה 19:00. ביקשתי ממנה להרדים את הקטנה בחדר שלנו ולקחתי את הבכור לחדר שלו. באופן נדיר הפעלתי לו את התכנית שהוא אוהב ("מפרץ ההרפתקאות"), אבל על ווליום אחד מעל MUTE. הוא אמר "אני לא שומע", עניתי "אי אפשר להגביר, לילה חייבים לשמור על שקט" המאמץ לשמוע כנראה עייף אותו כי תוך כדי הפרק וכשאני מלטף אותו הוא נרדם (19:20) עשר דקות אחר כך האשה יצאה לאחר שהילדה נרדמה.
עכשיו, לאחר שהושגה המטרה הקשה, עליי רק לפנות את האשה ולהתחיל בבניה הלוגיסטית. שאלה קטנה אם בא לה לצאת עם חברות פתרה את העניין הזה ונשארתי לבד להרכבה הפשוטה של תחנת צפייה בשלושה משחקים.
מסקנות מהערב
• אין לי את יכולת הריכוז לצפות בשלושה משחקים – בייחוד שבזה שהחלטתי שישודר בטלוויזיה, בוני ושלמה שרף לא מפסיקים לבלבל את השכל עם שטויות מיותרות. במחצית עברתי לשני משחקים ולוח תוצאות על המחשב השלישי וזה הסתדר יותר.
• ילד שהולך לישון ב19:30 לא בהכרח קם ב-5:00, אלא לפעמים נותן שינה עד 6:30.
• סוארז נתן גול גדול – הלוואי והילדה לא הייתה בוכה דקה לפני, אבל ראיתי את ההילוך החוזר.
• אולי פעם הבאה להשאיר את האשה על מנת שתעזור במקרים כמו האחרון, אבל אז צריך להתמודד איתה.
• היה שווה.
