בזמן המשחק של הפועל נגד נתניה, הייתי באוויר בדרך חזרה לארץ. לא הייתה אפשרות להתעדכן במטוס והבטחתי לעצמי שלא אתעדכן בתוצאה ואחכה שהמשחק יעלה במלואו ביוטיוב של מנהלת הליגות לצפייה וניתוח. ההבטחה שלי החזיקה בערך שעה מהנחיתה. כניסה רשלנית וקלת דעת לפייסבוק הודיעה לי חגיגית שלא פיספסתי כלום במשחק המאופס. נשברתי וראיתי את התקציר שגיבה את ההודעה החגיגית. נו טוב, קיוויתי, אולי הפועל הפגינה איזו יכולת שלא באה לידי ביטוי בתוצאה או בתקציר.
קדחת. הדבר שהיה הכי קרוב להפתיע היה הצבת השחקנים על המגרש. אביטן פתח במערך תמוה של 3-5-2 כשגרופר מגן/קיצוני שמאלי וכהן מקבילו בימין, קלאודמיר המשיך באותו תפקיד של "מספר 6" מהעונה שעברה וברשצקי ולקס השחקנים שאמונים על העברת הכדור קדימה. בוזגלו שיחק בהכלאת מספר 10 וחלוץ שני וטייל מתחת לדמארי. הצטערתי במיוחד לגלות שפירסמן פתח כבלם כי בניתי עליו כמגן התקפי בנבחרת הפנטזי שלי.
במבט ראשון נראה בלתי שגרתי. מערך שעדיין לא ראינו במשחקי ההכנה וגם לא בגביע הטוטו וגם ב30 הדקות ששיחקו בו, לא היה נראה שהשחקנים פגשו את המערך גם באימונים. אבל הצלחתי למצוא הסבר שהניח את דעתי: בעונה שעברה נתניה אהבה להחזיק בכדור והייתה מאוד מסוכנת דרך האמצע הודות לכיסוי השטח של עלי מוחמד והחדות של בצ'יראי.
הדבר עולה גם מנתוני ההתקפות שלה מהעונה שעברה. למרות ניסיונות התקפה רבים יותר מהאגפים מאשר מהמרכז, היו יותר ההתקפות שהסתיימו באיום מהמרכז. ניסו אביטן רצה להקדים תרופה למכה בכוונה לרווח את משחק ההתקפה של הפועל בעזרת גרופר וכהן ולצאת באמצעותם קדימה בהתקפות מעבר כשעומס השחקנים של נתניה הוא במרכז המגרש. עידן כהן ביצע את המשימה בצורה לא רעה לדעתי, לאור העובדה שלעתים השחקן היחידי שהיה לפניו היה דמארי. צורת המשחק הזו חסרה באופן משמעותי את הכדורים הארוכים הטובים של קלאודמיר ודגני שראינו מהם מהעונה שעברה ולכן נכשלה ב30 הדקות ששיחקו בה.
הפועל התקשתה לייצר מצבים מהתקפות מעבר והתקשתה עוד יותר במשחק מסודר. אביטן הבין שבלי עלי מוחמד ובצ'יראי שעוד לא הגיע לעונת 19/20 לנתניה קצת יותר קשה לעשות את מה שעשתה בעונה שעברה ובדקה ה27 נכנס אלטמן במקום גרופר שתרם מעט מאוד למשחק ההתקפי של הפועל לעומת עידן כהן וחזרנו לראות את אותו 4-2-3-1 בדומה למערך של רפואה מהעונה שעברה, כשהשינוי הוא בוזגלו באגף ימין ואלטמן כמספר 10. לאחר החילוף ושינוי המערך ראינו עוד מאותו דבר כשהפועל המשיכה להתקשות בייצור מצבים. שני דברים בלטו לרעה: משחק הרגל של ג'ראפי וחוסר היכולת לקידום הכדור. אם בעונה שעברה ראינו כדורים ארוכים לחלוצים לנסיונות השתלטות או פיבוט דוגמת ולאסקיס, מאביטן אנחנו לא רואים אפילו את זה.
אלטמן לא מצליח לייצר את המסירות והכדרורים שהתפקיד מחייב אותו לעשות. בואטנג חסר בתמיכה בהתקפה ולקס שמועדף על פניו לא תורם למשחק ההתקפי כמעט בכלל. עם הצבה של בואטנג במקום לקס אני מעריך שנראה את הפועל משחקת הרבה יותר משחק מסודר ותוקפת עם יותר שחקנים הודות לתרומה ההתקפית וההגנתית של בואטנג.
מבחינת נתניה ישנן נקודות אור לא מעטות במשחק. לחץ גבוה לאורך כל המשחק שהגיע גם עד הרחבה של הפועל וגרם לאיבודי כדור והרחקות סתמיות. הופתעתי לראות את קניקובסקי פותח בקישור האחורי לצד אלמוג כהן. קניקובסקי תרם רק שתי בעיטות לשער ואחת מהן למסגרת, לדעתי היה יכול לתרום יותר אם היה משחק בעמדה קדמית יותר.
התקפות המעבר שלה, בעיקר אחרי הכניסה של יונס מלדה, היו הרבה יותר טובות מהתקפות של הפועל. מלדה, היקה ומלמד חיכו לכדורים על קו החצי ולעתים היו לא מכוסים על ידי פירסמן וכהן שהצטרפו להתקפה. למזלה של הפועל דגני, רז שלמה וקלאודמיר הצליחו להתסדר עם כל ההתקפות של נתניה, למעט הבעיטה של מלדה שאיתה ג'ראפי הסתדר.
מנגד, משחק הלחץ של הפועל היה חדרתי משהו. נתניה הניע את הכדור בהגנה באין מפריע כשדמארי היה השחקן הקדמי ביותר ולא עשה הרבה כדי להפריע לשחקני ההגנה של נתניה. דבר דומה ראינו גם בחדרה של העונה שעברה. מכיוון שרוב הקבוצות מולן התמודדה היו טובות ממנה על הנייר, אחד עשר שחקני חדרה היו מאחורי הכדור והיא הניחה לקבוצה השנייה לשלוט בכדור וניסתה לתקוף בעיקר במתפרצות עם לוסיו ופלומה המהירים.
הבעיה בהפועל היא שעד הכניסה של אינברום לא היה שחקן מאוד מהיר על המגרש שיכל לעשות דברים דומים. בכלל, אינברום הכניס הרבה מהירות למשחק ההתקפה הכמעט לא קיים של הפועל ועשה לחץ לא רע באגף שמאל וגם הצליח לחטוף את הכדור בחצי המגרש של נתניה.
מעבר לעובדה הברורה שהפועל צריכה חלוץ מתפקד ויציב יותר מעומר דמארי, ניכר שניסו אביטן עוד לא גיבש לעצמו את דרך המשחק של הפועל. שינויים פרסונליים בעמדות ושינויי מערך גם תוך כדי משחק מראים שאנחנו עדיין בשלב הניסויים. הדרך ושיטת המשחק הקבועים חשובות לקבוצה לא פחות מחלוץ או בלם טוב. בנימה אישית אני אפילו אגיד שלא מטריד אותי שהפועל תשחק כמו חדרה של העונה שעברה. לא בדרך המשחק ובוודאי שלא בתוצאות.
אני לא מתיימר לדבר בשם כל אוהדי הפועל, אבל אני אקח הימור זהיר ואגיד שאף אוהד הפועל לא מצפה לקחת אליפות או אפילו גביע, שבשבילו – תיאורטית – צריך לנצח בערך שמונה משחקים. התפקיד של אביטן זה לגרום לאוהדי הפועל להגיע למגרשים ולא רק מכוח האינרציה של החזרה לבלומפילד, כי מתישהו גם זה ייגמר.
אני מאמין בו.
