סיכום היורו – כמה נקודות אחרונות

הגדלת כמות הנבחרות

בסיכומו של היורו צריכים באופ”א לבדוק טוב האם הגדלת היורו ל-24 נבחרות עשתה טוב לכדורגל. מצד אחד, יותר מדינות שמחות על האפשרות להגיע למעמד של אליפות אירופה. היבשת עוצרת נשימתה למשך חודש ימים עבור פסטיבל היורו והגדלת היורו משמעותה הגדלת כמות המשחקים ושלבי ההכרעה שאמורים גם לייצר הכנסה גדולה יותר ועוד סיבה למסיבה למדינה המארחת. מצד שני, השחקנים, אשר חוו עונה מתישה הכוללת אינספור משחקים, מגיעים במצב פיסי שברירי. חלק גדול מהשחקנים קרס בהכנות ליורו וחלק לא מבוטל התפרק במהלכו. בנוסף, השחקנים מתקשים להציג את יכולתם עקב “עייפות החומר” וזאת לדעתי אחת הסיבות המרכזיות לרמה היחסית נמוכה שהוצגה במהלך היורו כמו גם גרירת הרגליים בהארכות בהמתנה לפנדלים.

לבסוף, כאשר אנחנו בוחנים את ההחלטה להגדלת היורו (אם נשים את מצבם הפיסי של השחקנים בצד) ניתן לציין נקודה חיובית. המחזור השלישי בבתים המוקדמים, שבדר”כ כלל גארבג’ טיים שפגע בערך הספורטיביות (יורו 2004 –בית C לא נשכח ולא נסלח על הקומבינה בין שבדיה ולדנמרק). נבחרת שהבטיחה עלייה בדרך כלל בחרה לנוח מול נבחרת שהיה לה על מה לשחק כאשר נבחרת שלישית נפגעה מחוסר הספורטיבית הזו. ביורו האחרון מרבית הנבחרות עלו למחזור השלישי כאשר לכולן יש סיכוי לעלות וכך המתח והספורטיביות נשמרו עד הסוף.

ובכל זאת, זה צורם שנבחרת שלא ניצחה בבית המוקדם עולה מהמקום השלישי ובמקרה שלנו גם זוכה לבסוף בגביע. מה הטעם ש-24 נבחרות משחקות שלב מוקדם שבסופו רק שליש מהנבחרות מודחות? כשמסתכלים על מכלול הדברים לדעתי חייבים להחזיר את היורו ל-16 נבחרות ולצמצם את כמות המשחקים. תנו לנו את ה-16 הטובות ביותר!

סופר סינדרלה

איסלנד, ווילס ואירלנד הראו לנו שזה ישים להגיע למעמדים הללו ולא רק להגיע, אלא להסתכל בלבן של העיניים לנבחרות הכי גדולות ולנצח אותן. שצריך לעשות תוכנית אמיתית ולהסיט את מרבית התקציבים לילדים ולנוער. לבנות מגרשים ולבטל את הליגות התחרותיות עד גילאי נערים, אלו שגורמות לילדים לאבד את הדרך. אבל אם יש דבר שהוא גדול יותר והכרחי להצלחה זאת התרבות ביציעים, בתקשורת הספורט ובניהול. במקום לטנף ולגדף בואו נתמוך בנבחרת ובשחקנים ונהיה עסוקים יותר בלעודד במקום לקלל. בואו ננתב תקציבי תוכניות צהובות לשידורי ספורט נגישים לכל המדינה, להצגת סרטונים וכתבות על שחקנים ולניתוחים מקצועיים. בואו נחבר בין השחקנים והספורטאים לאוהדים.

לסיכום

היורו האחרון החזיר לנו לתודעה את חשיבות הקבוצתיות ואת הקלישאה הכל כך נדושה שהשלם גדול מסך חלקיו. פורטוגל, איסלנד, וולס ואיטליה הראו איך קבוצות של שחקנים פחות מהירים ומוכשרים מצליחות להגיע להישגים באמצעות משמעת טקטית ולכידות. היו שאמרו “אין סיכוי שפורטוגל תנצח אחרי שרונאלדו יצא” או “איטליה מקבלת רביעייה מספרד” כאילו מדובר בבית”ר כוסילמלם נגד ברצלונה. מדי פעם אנחנו צריכים להזכיר לעצמינו שכאשר אוהדי מכבי ת”א בוכים על זה שחיפה הנחותה גנבה להם את הגביע הם שוכחים שהם עקצו את באזל, וכשזה נגדך זה הכי לא צודק בעולם אבל כשזה שלטובתך אתה לא מפסיק לשמוח ולהגיד כמה יפה המשחק הזה בשונה מענפי ספורט אחרים ושבכדורגל כמו בכדורגל : never say never

כל הסרטון מגניב- אבל כדאי להתחיל מדקה 1:58

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!