// מאת גיא קינן
בכדי לדון בסיבוב השני, נסכם בקצרה את הסיבוב הראשון שלא צלח עבור הצהובים בלשון המעטה.
הרבה ציפיות התנפצו בפרצופם של אוהדי מכבי שקבוצתם מסיימת סיבוב במקום הרביעי, ואף קראו לג'ורדי קרויף (האיש שבנה את מכבי בשנים האחרונות) להתפטר מתפקידו.
את הסיבוב הנוראי חתם גמר גביע הטוטו שקיבל קצת יותר יוקרה (בניגוד לדעה הרווחת) בכך שלגמר הגיעו מכבי תל אביב והפועל באר שבע. שני המאמנים הגיעו במטרה לנצח את המשחק, וג'ורדי הצליח במשימה הזו. בנוסף, שחקני מכבי הציגו סופסוף יכולת טובה על המגרש שכללה הקרבה, מחויבות ורעב לניצחון. מנקודה זו מכבי יכולה לצאת לדרך חדשה, או להסתפק במשחק בודד שלא ייצג את המשך העונה. מכאן הרבה תלוי בצוות האימון וסגל השחקנים, כי הסיבוב השני מביא עמו מעט סיבות לאופטימיות.
הסיבוב השני שרק התחיל, עשוי להיות סיפור אחר עבור מכבי, ושלא תטעו, איני טוען שהפצעים החלימו ומכבי פייבוריטית לאליפות או שהיא אותה קבוצה של השנים שעברו, אלא שהקבוצה מראה סימנים טובים ובדרך הנכונה ועם הגרלת הסיבוב השני, למכבי יש את הכלים לחזור להיאבק על תואר האליפות ואין להספיד אותה בשלב זה של העונה. כמו שנאמר, בכדורגל הכל יכול לקרות.
נתחיל בכך שבסיבוב השני למכבי יש שבעה משחקים "ביתיים" כאשר הקבוצות הכלולות בהן הן: הפועל ק"ש, מכבי נתניה, הפועל אשקלון, הפועל ב"ש, הפועל רעננה, הפועל חיפה ומכבי פ"ת.
נכון לתחילת הסיבוב, הקבוצות שמציגות יכולות טובה יחסית ועלולות להיות 'בעייתיות' עבור מכבי הן בית"ר, ב"ש, הפועל חיפה ונתניה, שלוש מתוכן מכבי תפגוש ב"בית" וגם ק"ש של סילבס, שעלולה להיות מוקש, תתמודד מול מכבי ב"ביתה".
המפגשים הקשים בחוץ מסתמנים להיות בית"ר ירושלים ומכבי חיפה כאשר את המפגש מול בית"ר מכבי צלחה. המערך של קרויף עבד, השחקנים הציגו מחצית ראשונה מצוינת שיכלה להיגמר ביותר משני שערים אם עטר היה פחות אנוכי או חד יותר מול השער.
המפגש מול חיפה בסמי עופר, עשוי להיות מוקש גם הוא, אבל ביכולת הנוכחית והכאוס שיש במועדון מהכרמל, למכבי יש דאגות גדולות יותר.
הניצחון של מכבי מול בית"ר הוא המשך ישיר לניצחון מול ב"ש שיכול לשמח את הצהובים, מכיוון שהצליחו לחבר שני ניצחונות מול שתי הקבוצות היותר איכותיות בליגה (מבלי לזלזל בהפועל חיפה, עם הסגל הקצר שלהם אני לא רואה את הקבוצה רצה עד הסוף מעל מקום 4), כאשר את בית"ר מכבי מצליחה לנצח בטדי, שגם בעונות טובות יותר זו לא משימה שמכבי ביצעה בהצלחה מרובה.
צריך לזכור שלא סתם אוהדי הקבוצה מאוכזבים. סגל שמכיל שחקנים כמו ראייקוביץ', דסה, דוידזאדה, גולסה, רודריגז, מיכה וקיארטנסון, שהם לדעתי שחקנים מהטובים לעמדתם, אמור וצריך להפיק יותר ממה שהוא השיג בסיבוב הראשון. עם זאת, סיבה משמחת היא שהסגל של מכבי מתאחה והפצועים, שהיו התירוץ העיקרי של ג'ורדי במשך הסיבוב הראשון, חוזרים לכושר.
כמו כן, שחקנים נוספים שמראים סיבה לאופטימיות הם אבי ריקן, שכבר הספיק לכבוש 4 שערי ליגה, ניק בלקמן, שלמרות הדעות החלוקות לגביו עדיין מספק את השערים שזה תפקידו העיקרי בסופו של יום, ולסיום התעלומה הגדולה – דור פרץ, אולי הצבתו בעמדת קשר 6 תמשיך להוכיח את עצמה ואולי לא, מה שבטוח יש לבחור פוטנציאל.
אבל בשביל להבין את הסיכויים של מכבי לתואר, חשוב להבין את המצב של היריבה העיקרית של מכבי בשנים האחרונות – הפועל באר שבע.
ב"ש חוותה לא מעט מהמורות וחבלות מתחילת העונה, מההדחה הכואבת בפלייאוף ליגת האלופות, דרך פרשת שיר צדק ופציעת ויטור, תקרית ברדה הלא נעימה והעלמתו של וואקמה עד המשחק מול מכבי במחזור השמיני. למרות כל המהמורות הללו, ב"ש עדיין סיימה את הסיבוב במקום הראשון, כי מה לעשות, ב"ש נכון לעכשיו עדיין הקבוצה הטובה בליגה, הרבה בזכות שובר השיוויון העונה לשם טוני נוואקמה שהתעורר החל מאותו מחזור שמיני.
כמו באליפות השלישית של מכבי, שהייתה תלויה מאוד בזהבי, כך ב"ש תלויה מאוד בנוואקמה, וכמו שלמכבי לא היו באמת מתחרים לאליפות באותה שנה, כך גם לב"ש (אלא אם מתכננים לבצע השכמה בקריית שלום). נראה שהאליפות מונחת על הרצפה השנה, רק לבוא ולקחת, מסתמן שב"ש איננה צריכה להשקיע אנרגיה ומאמצים כמו בשנתיים האחרונות, אך אם נוואקמה יעזוב בינואר את בירת הנגב, דברים יראו אחרת. ואם מכבי תמשיך את היכולות משני המשחקים האחרונים שלה, דברים יראו ממש אחרת.
נקודת אור אחרונה היא ינואר. הזדמנות להביא רכש ש"יציל" או ישפר את העונה כמו הגעתם של ראדה פריצה וערן זהבי בינואר 2013. כמובן שישנה ההזדמנות להיפתר מזרים מיותרים – סושיץ' למשל יכול לבדוק על מבצעים בדיוטי פרי ואולי אחרים יצטרפו אליו.
למכבי יש את כל הסיבות לקום לתחייה ולהזכיר לכולם איזו קבוצה איכותית היא בשנים האחרונות, השאלה האם ג'ורדי קרויף ולהקתו יעמדו במשימה גדושת הלחץ הזו.
