ניצחון בנקודות – 11 נק׳ לסיכום בית״ר ירושלים – מכבי נתניה

  1. הרבה דברים חשובים בכדורגל. האווירה, הקצב, הקהל, אבל בעיקר הגולים. לכן, כשטדי נצבע צהוב שחור, כאשר על הדשא מפזזות שתי הקבוצות שמובילות את טבלת הכיבושים של ליגת העל עם 15 ב-6 מחזורים (2.5 למשחק) – הבחירה במשחק המרכזי הייתה קלה. מה לא היה קל?
  2. המשחק, בעיקר לבית”ר ירושלים, אשר הצליחה לכבוש ארבעה שערים מארבעה איומים למסגרת, לעומת יריבתה, שרק שמינית מבעיטותיה הפכו לשער אחד, יחיד ומיוחד. השערים, למעשה, היו המדד היחיד בו ניצחה בית”ר את המשחק, כאשר נתניה מככבת בכל מדד אחר. כדי להבין את הפער,
  3. תסתכלו על דיא סבא וערן לוי, השניים שבעטו לכיוון השער הבית”רי יותר פעמים מכל הקבוצה הירושלמים (9 לעומת 8), במשחק ממנו הם יורדים חפויי ראש, אך נדמה ועשו בו הכל נכון. מכבי נתניה של עונת 2017-18 עולה למגרש ויודעת בדיוק מה היא הולכת לעשות – הגנה המוצבת גבוה מאד (המיקום הממוצע של שחקני ההגנה מזכיר את מערך הקישור של חלק מקבוצות הליגה) ריכוז של שלושה גרזנים באמצע, ובראשם:
  4. מלך התיקולים של הליגה עם 49 ערב המחזור, 27 מהם מוצלחים ו-15 (!) בחצי המגרש של היריבה – הלוא הוא עלי מוחמד. כשמולו ניצבים קלטינס ואריק סאבו, המככבים גם ברשימת מאבדי הכדורים בחצי שלהם, כל מה שנותר לו הוא לחשוב איך הוא מוציא את ההתקפות של היהלומים קדימה, עם 60 אחוזי הצלחה בדריבלים העונה, הגבוה מבין טופ 5 המדרבלים של ליגת העל, וכך הוא אכן עשה. מבט חטוף על מיקומם הממוצע של שחקני נתניה מראה שלא רק שלושת הגרזנים אורבים באמצע, אלא גם שלושת שחקני ההתקפה, שכל אחד מהם ניחן ביכולות אחרות ומשלימות את האחרים:
המיקום הממוצע של שחקני הקבוצות. קרדיט: מנהלת הליגות לכדורגל

5. ערן לוי, הנווט, מקבל את הכדור ומטיס אותו לסילון הראשי והזריז – דיא סבע (מלך השערים הזמני של ליגת העל בשבילכם) או לאלחסן קייטה החזק והמהיר. כשהשניים האלה, שמייצרים מכל כדור שהם מקבלים בעיטה לשער (4 לכ”א במשחק הזה), אינם פנויים, מניף מר לוי את אחת מרגליו, שהרי את שתיהן הוא יודע לנצל כל כך טוב, כל הדרך למלך האיומים לשער של ליגת העל (37 בעיטות ב7 מחזורים, הספק נאה לכל הדעות). אז נכון, כל אלה לא מנחמים את מכבי נתניה שיצאה מטדי עם ארבעה שערים ברשת, אבל אין ספק ש:

6. מכבי נתניה של השנה היא קבוצה מאומנת. אמנם טוב מראה עיניים מ-8200, אבל במקרה שלה גם הסטטיסטיקה תומכת ובאה לידי ביטוי בכל אספקט של שיטת המשחק הזו. את תפקידו של מוחמד כבר ציינו, גם הסטטיסטיקה האישית של לוי, סבע וקייטה מסתדרת יפה עם כל האמור, אבל קבלו את זה – מכבי נתניה 7 בליגה במרחק כולל למשחק, אך כאשר סופרים את הריצות המהירות – היא כבר במקום השני. מה זה אומר? מכבי נתניה לא רצה מרחקים יוצאי דופן, אבל כשהיא רצה, זה מכל הלב. אולי זו גם הסיבה שאחרי כל הריצות המהירות וההתלהבות, הגיעו 15 הדקות האחרונות בהן רצו שני שחקנים אחרים על המגרש,




7. עידן ורד ויוסי בניון, השניים שניצחו לבית”ר ירושלים את המשחק הזה. אצל מר ורד, זה כבר לא חדש, ודווקא היעלמותו היחסית במחצית הראשונה הייתה זו שהפתיעה, אך כנראה שמלך הריצות והבישולים של הליגה (כבר עם 6 במחזור השביעי) פשוט שמר כוח למחצית השנייה של המחצית השנייה, בה כיכב עם בישול ושער, תוך שהוא מנצל את הלחץ הגבוה של ההגנה הנתנייתית כדי לצבור עוד כמה ספרינטים (והיו לו 67 במשחק). ומה עם בניון?

בית"ר ירושלים
קרדיט לדף הפייסבוק מנהלת הליגות לכדורגל

8. יוסי נכנס ל-31 דקות, שזה 6 וחצי פחות מהגיל שלו. מי היה מאמין שהיהלום שגדלנו עליו הפך ליוסי קשישא, אך עדיין מפזז על המגרש בחדווה של שחקן נוער, תוך שהוא נכנס לעשות סדר במערך המעט בלתי יעיל של בית”ר עד אותו הרגע. איך עשה זאת? בעיקר כי היה בכל מקום במגרש, מה שמסביר את מיקומו הממוצע, בדיוק על אותו המקום בו מחדשים את המשחק לאחר כיבוש שער, ומאז שנכנס היו שלושה כאלה. למרות היותו השחקן השני באיטיותו אצל הירושלמים (ללא השוער), מהירותו הממוצעת רחוקה 0.1 קמ”ש מהשני בקבוצה, מה שמסביר מדוע ניתן היה לראות את מעורבתו בחלקים שונים של המגרש ובכל מהלך מסוכן של הבית”רים מרגע כניסתו. מה עוד הביאה כניסתו של בניון?

9. ת-כ-ל-י-ת-י-ו-ת. עד סביבות הדקה ה-70, הקבוצות שמרו על איזון מסוים במרחק הכולל שגמעה כל אחת מהן. בין הדקות 70-80, אותו פרק זמן בו בית”ר נתנה את הנוקאאוט, אנחנו רואים שדווקא נתניה רצה הרבה פחות (7.7 ק”מ לעומת 9.8 ק”מ), כלומר, דווקא בדקות אלה החזיקה בכדור, דווקא בדקות אלה בית”ר תקפה ולחצה את היהלומים וניצחה אותם בדיוק בנשק שלהם. טוב, כנראה שזה די מתבקש שעל המגרש יש לך את:
10. דוד קלטינס, הכישרון הירושלמי המבטיח (ומקיים), שעד למשחק החזיק בממוצע נאה של 66% תיקולים מוצלחים (24 מ-36). אז אמנם הוא מתקל הרבה פחות ממוחמד, אבל הפער בתיקולים המוצלחים ביניהם עומד רק על 3. תוסיפו לכך את פריירה השקט, הבטוח והמדייק במסירות (86%), בניון שכבר דיברנו וכמובן,

11. טים הויבך, הבלם הנתנייתי, שעד למשחק זה חילץ 61 כדורים (עשרה במשחק, שני בליגה), אשר לא הצליח להסתדר עם ההתקפה הבית”רית, אבל הצליח לראות את כל השערים מקרוב. בשבוע הבא בבית, מול קרית שמונה, ינסה לתקן את הרושם מול חלוץ זריז נוסף (רק 10 ספרינטים פחות מוורד העונה, נכון למחזור ה-6) – שובל גוזלן.

בית"ר ירושלים
קרדיט לדף הפייסבוק מנהלת הליגות לכדורגל
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח