נבחרת הקופיקס

איזה ימים נהדרים עוברים על שוק התקשורת והקמעונאות בישראל. חבילות סלולר+4G+טלוויזיה+מגהץ נמכרות כמו לחמניות חמות, אפשר לנטוש את אורנג’ ולעבור לגולן טלקום או אולי רמי לוי, בדרך לקנות חצי קילו עגבניה ואפילו להישאר עם עודף לפיסטוקים ואל נשכח את את שיטת החמישה שקלים של קופיקס. העיקר שאנחנו, הדגים הקטנים שנאכלים על ידי הכרישים, נראה להם מה זה!

עכשיו גם יש לנו נבחרת שפועלת באותה השיטה. אז מה אם ייני לא ממש מגן וגם לא ממש קשר אחורי, מול הבלגים, הוולשים והבוסנים זה בטח יספיק לא? וכמו שבתחנות הדלק יציעו לכם מכונת קריוקי אחרי שקניתם כוס קפה, אפשר גם לעשות קומבינציות בנבחרת. למשל, קחו את דגני, שהוא לא ממש בלם ולא ממש מגן, אבל “יש לו מהירות” והוא כבר יסתדר עם הביילים והדז’קואים למיניהם. למה שנהיה פראיירים ונסתפק בבלם שהוא בסך הכל בלם, או במגן ימני שהוא רק מגן? המוח היהודי כבר ימציא את הפטנט שיפתיע את הגויים.

נהרות של ביקורות נשפכו כבר בכל אתר ועל פני כל מדור ספורט. בסופו של דבר, כולנו יודעים ששום דבר לא באמת ישתנה. זה כבר הרבה מעבר לגבולות הספורט. מנטליות הקופיקס הייתה עובדה קיימת בנבחרת ישראל עוד רבות לפני שהושק הסניף הראשון באבן גבירול. כמו שעל בניין מרקיב בגבעתיים אפשר לעשות קצת שליכטה ולקרוא לפלא המחודש ‘תמ”א 38’, כך גם אפשר לקחת חבורת שחקנים בינוניים מינוס, למתג אותם כ”ליגיונריים” שמתאמנים ברמות הסבירות באירופה ולצפות לניסים תוצרת כחול-לבן.

מזל שעדיין אפשר לתפוס דיל הכל כלול לקפריסין או אנדורה.

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!