נבחרת הסיבוב הראשון בפרמייר ליג

באנגליה בימים אלו מסיימים את החצי הראשון של עונת הפרמייר ליג. זאת הייתה התחלה די מוזרה לעונה, בגלל הקורונה אף קבוצה לא ממש שמרה על יציבות ולכן מצב הטבלה השתנה כל הזמן.

קבוצות כמו מנצ'סטר סיטי ויונייטד, שפתחו את העונה רע מאוד, מצאו את עצמן בפסגה וקבוצות כמו ליברפול וטוטנהאם, שפתחו את העונה חזק מאוד נחלשו בשבועות האחרונים. תוסיפו לזה עוד מספר קבוצות קטנות שהציגו יכולת מאוד מפתיעה בינתיים ותקבלו ליגה, שבניגוד לשנתיים האחרונות, מאוד מעניינת ומגוונת.

אז בלי עוד הקדמות מיותרות: הנה נבחרת חצי העונה הראשונה באנגליה:

ברונו פרננדס, סלאח, קיין, וורנר, דה בריינה
via "premier league" facebook page

 

שוער – אמיליאנו מרטינז (אסטון וילה)

אחת ההפתעות הגדולות של העונה היא אסטון וילה, מקבוצה שניצלה מירידה כמעט בטוחה במחזור האחרון, וילה נמצאת כעת במקום ה10, אבל בזכות משחקים חסרים היא יכולה להגיע גם למקום הראשון. אחד השינוים הגדולים של וילה העונה היא ההגנה, בעונה שעברה הייתה לקבוצה מברמינגהאם את ההגנה השנייה הכי גרועה בליגה מבחינת ספיגות, העונה יש לה את ההגנה הרביעית הכי טובה מבחינת ספיגות פר משחק. האחראי העיקרי למאזן הנהדר הזה הוא השוער הארגנטינאי אמיליאנו מרטינז. מרטינז, שהיה במשך שנים שוער שני/שלישי בארסנל, קיבל לקראת סוף העונה שעברה את אפודת השוער הראשון בעקבות פציעתו של ברנד לנו והיה פשוט נהדר, בעקבות היכולת הטובה שלו מרטינז החליט שלא לחזור לספסל בארסנל אלא למצוא קבוצה בה יפתח. באסטון וילה הוא שמר על רשת נקייה ב8 משחקים שונים (הכי הרבה בליגה) והוא אחד השוערים עם היחס הכי טוב בין כמות הספיגות שחטף לבין הxg הכולל של הבעיטות שנבעטו לעברו.

 

מגן ימני – ג'ואו קאנסלו (מנצ'סטר סיטי)

אלה שראו את מנצ'סטר סיטי בתדירות גבוהה העונה ובשנים האחרונות שמו לב לשינוי בסגנון שעברה הקבוצה: עד העונה, כשסיטי תקפה המגנים נכנסו לאמצע כדי להפוך לסוג של קשרים אחוריים ולסייע בהנעת הכדור, העונה הסגנון השתנה לגמרי: כשסיטי תוקפת המגנים עולים גבוה כדי לרווח מהאגפים ולתת לווינגרים חופש להיכנס לאמצע. השחקן שהכי נהנה משינוי הסגנון הזה הוא ג'ואו קאנסלו, המגן הפורטוגזי שזכור כל כך טוב בזכות היכולת ההתקפית שלו בתקופתו ביובנטוס, לא ממש התאים לשיטה של פפ גווארדיולה בעונה שעברה, העונה התפקיד שלו הרבה יותר דומה למה שהיה ביובנטוס, והתוצאות בהתאם: קאנסלו הפך לנשק התקפי חשוב מאוד בשיטה של סיטי, גם בצד ההגנתי הוא מעולה ויודע לכסות את השטחים באגף במהירות וביעילות.

 

בלם – רובן דיאס (מנצ'סטר סיטי)

מנצ'סטר סיטי העונה שונה ממה שהייתה בשנים האחרונות לא רק בסגנון. בעונות האחרונות סיטי הפכה לקבוצה שיכולה לכבוש שלישיות ורביעיות כל משחק, העונה זה בכלל לא קורה: סיטי כבשה יותר מ3 שערים רק בשני משחקים העונה (5-0 נגד ברנלי ו4-0 נגד קריסטל פאלאס). למעשה, מה שמחזיק את סיטי גבוה (ואולי פפ לא יאהב לשמוע את זה) זאת ההגנה שלה, בכל פרמטר קיים לקבוצה של פפ גווארדיולה יש את ההגנה הטובה בליגה. בעונה שעברה סיטי הייתה חשופה מאוד למתפרצות ולא יציבה בכלל, העונה מנצ'סטר סיטי נראית הרבה יותר רגועה בהגנה, והרבה מזה בזכות המנהיג החדש שלה בהגנה: רובן דיאס. דיאס, שהגיע הקיץ מבנפיקה, הוא אמנם רק בן 23 אבל מראה קור רוח ואחריות בהגנה שסיטי כל כך חיפשה עונה שעברה. מעבר למנטליות המרשימה שלו הוא גם בלם מעולה ונראה שסיטי הפעם פגעה בול ברכש.

 

בלם – ווסלי פופאנה (לסטר)

אם יש משהו שראינו לא מעט השנה, זה שקשה לשחקנים חדשים בליגה להתאקלם אליה בקלות, וזה גם למה העונה הנוכחית של ווסלי פופאנה, בלמה הצרפתי של לסטר, מרשימה מאוד בינתיים. בגיל 19 בלבד ואחרי עונה אחת ולא מלאה בבוגרים, פופאנה עבר תמורת 32 מיליון ליש"ט ללסטר מסנט אטיין בה גדל, זה בקלות היה יכול להיכשל אבל למעשה ההפך הוא הנכון: פופאנה הוא בלם אנרגטי ואגרסיבי עם יכולת מרשימה מאוד בשמירה אישית ובהובלת כדור. ההגנה של לסטר סבלה מלא מעט פציעות העונה, פריירה, קסטאן, סויונצ'ו ואנדידי סבלו מפציעות ממושכות אבל פופאנה היה ונשאר סלע יציב בהגנה.

 

מגן שמאלי – בן צ'ילוול (צ'לסי)

צ'לסי פתחה את העונה עם מסע רכש מרשים וציפיות בשמיים, אבל בזמן שהאברץ מתקשה להתאקלם, ורנר מחמיץ במצבים לא הגיוניים וזייך בעיקר פצוע, דווקא בן צ'ילוול מתגלה כרכש המוצלח של צ'לסי מהקיץ. צריך להודות, אני לא האמנתי שההחתמה שלו תהיה טובה, בעונה שעברה בלסטר צ'ילוול הציג ליקויים הגנתיים שהיה קשה להתעלם מהם, אבל נראה שדווקא תחת למפארד האנגלי הצעיר הפך למגן הרבה יותר שלם בצד ההגנתי וגם בצד ההתקפי, לצ'לסי אין הרבה נקודות אור לקחת מהסיבוב הראשון שהיה רצוף באכזבות, אבל היכולת של צ'ילוול היא בהחלט אחת מהן.

 

קשר ימני – מוחמד סלאח (ליברפול)

ליברפול, בניגוד לעונה שעברה, סובלת מחוסר יציבות מזעזע העונה, אחרי רצף ניצחונות מרשים שהגיע לשיאו בשביעייה על קריסטל פאלאס ותחושה שהנה היא משייטת לאליפות שנייה ברציפות, הגיע רצף שעדיין נמשך של 4 משחקים ללא ניצחון ואיבוד גובה. צריך להגיד, חוסר היציבות של ליברפול נגרם, בין השאר מכך ששני הבלמים הפותחים גמרו את העונה והשלישי יותר פצוע מכשיר וזה פגע בליברפול. אבל אי אפשר להתעלם מהשחקן שמחזיק אותם למעלה: מוחמד סלאח, הכוכב המצרי מוביל את הליגה בטבלת מלכי השערים עם 13 כיבושים, פתח את העונה חד מתמיד והיה נראה בדרך לעונה הטובה בקריירה שלו, אבל ביחד עם כל ליברפול הוא גם נחלש משמעותית במשחקים האחרונים. ובכל זאת, קשה שלא לשים בנבחרת הסיבוב את מלך השערים.

ליברפול, סלאח
סלאח הכובש
via "liverpool echo" facebook page

 

קשר מרכזי – פייר אמיל הויברג (טוטנהאם)

בדרך כלל כשקבוצות הפרמייר ליג מחפשות חיזוק משמעותי הן יחפשו אותו בליגות אחרות: בספרד, גרמניה או איטליה, לפעמים הן ימצאו איזה ילד פלא דרום אמריקאי, אבל לפעמים יש שחקנים לא רעים בכלל שיחכו להם בתחתית הטבלה באנגליה.

פייר אמיל הויברג הוא ממש לא זר לפרמייר ליג, הקשר הדני משחק באנגליה כבר 4 וחצי שנים, את רובן הוא בילה בסאות'המפטון. הויברג לא ממש התבלט שם, הוא אמנם היה הקפטן של סאות'המפטון מגיל יחסית צעיר אבל הוא סומן בעיקר כקשר אפרורי עם מנטליות חזקה, לא משהו שאמור לעניין את הקבוצות הגדולות. אלא שאז שם עליו עין מאמן ש"אפרוריות עם מנטליות חזקה" זה השם השני שלו: ז'וזה מוריניו, ומשם זה סיפור אהבה.

הויברג הוא אחת ההפתעות הגדולות של החלון, בטוטנהאם הוא מתאים כמו כפפה לשיטה והפך לאחד השחקנים החשובים שלה, כמו כן הוא ככל הנראה הקשר האחורי הטוב בליגה בחצי עונה האחרונה.

 

קשר מרכזי – ברונו פרננדש (מנצ'סטר יונייטד)

האם החתמה אחת יכולה לשנות קבוצה שלמה? אנחנו יודעים שכן, הדוגמא הקלאסית היא החתמת וירג'יל ואן דייק בליברפול בחורף 2018 שהפכה את ליברפול מקבוצה עם הגנה יותר מחוררת מגבינה שוויצרית לאחת מקבוצות ההגנה הטובות בעולם, והובילה אותה לאליפות וזכייה בליגת האלופות. אבל החתמה שמשנה קבוצה לא חייבת לבוא מההגנה, כפי שלימד אותנו ברונו פרננדש, מאז שחתם ביונייטד בינואר של העונה שעברה ברונו הפך את יונייטד לקבוצת התקפה אימתנית, הוא נכנס לחור שבהחלט היה מורגש בעמדה מספר 10 של השדים האדומים והפך לאחד הפליימייקרים הטובים בעולם כשעל הדרך הוא מכניס לעניינים שחקנים שהיו די בחוץ עד הגעתו כמו פול פוגבה ואנתוני מרסיאל. העונה הוא עם כמעט דאבל דאבל כבר בחצי העונה (11 שערים ו8 בישולים) ומוביל את יונייטד למקום הראשון ולמאבק האליפות, מקום שהיא לא הייתה בו בשלב הזה של העונה כבר הרבה זמן. מבחינתי זה שחקן הסיבוב הראשון, וכנראה שגם מבחינתכם.

ברונו פרננדש
via "fantasy premier league" facebook page

 

קשר שמאלי – ג'ק גריליש (אסטון וילה)

אם ברונו פרננדש הוא שחקן הסיבוב, אז ג'ק גריליש הוא השחקן שעשה לי את הסיבוב. כי קשה שלא להתאהב בשחקן שאמנם נראה כמו הערס הבריטי הממוצע, אבל רוקד על המגרש כמו שמעטים יודעים לעשות, עובר שחקנים כמו מים, צולף כדורים אל עבר חבריו בהתקפה (שבדרך כלל לא מסוגלים לעשות עם הכדורים האלה כלום, למורת רוחו), תוסיפו לכך שהוא הקפטן של אסטון וילה, שאוהד אותה מאז שהוא היה ילד, ותקבלו סיפור יפה במיוחד. יש אולי שחקנים העונה עם מספרים יותר טובים משל גריליש (5 שערים ו7 בישולים), אבל צריך לזכור שגריליש, בניגוד לאחרים, לא מוקף בשחקני על אלא בשחקנים ממוצעים פלוס, שלא תמיד זורמים עם התוכניות ההתקפיות שלו, ועל כך שהוא עושה את מה שהוא עושה, בקבוצה כמו אסטון וילה, מגיע לו מקום בנבחרת הסיבוב.

 

חלוץ – הארי קיין (טוטנהאם)

בשתי העונות האחרונות, הארי קיין סבל משתי פציעות די ארוכות שהשביתו אותו לאורך לא מעט זמן וגם השכיחו אותו מזיכרונם של צופי הפרמייר ליג. הארי קיין פינה את הבמה לכוכביה של ליברפול ומנצ'סטר סיטי והערכה אל קיין פחתה, אמרו שהוא בסך הכל "חלוץ רחבה טוב". ואז הגיעה העונה הזאת, ואיתה הארי קיין שהזכיר לנו שהוא בעצם אחד השחקנים הטובים באנגליה בשנים האחרונות, קיין לא רק כובש כפי שהוא היה רגיל (12 שערים) אלא הפך העונה גם למבשל מחונן (11 בישולים) ושיתוף הפעולה שלו עם יונג מין סון שובר שיאים בכל קנה מידה אפשרי. קיין הוא השחקן עם המספרים הטובים ביותר העונה ואם ננתק יכולת אישית מיכולת קבוצתית הוא אולי שחקן הסיבוב, אבל גם אם לא, הוא בדרך לשבור לא מעט שיאים ואין ספק שזה תענוג עצום לצפות בו.

הארי קיין
Credit to "Tottenham hotspur" Facebook page

 

חלוץ – דומיניק קלברט לואין (אברטון)

צריך להודות, לא בטוח שלקלברט לואין מגיע להיות בנבחרת, אולי שחקנים כמו יונג מין סון או קווין דה בריינה יותר ראויים להיכנס לנבחרת על פי מה שהם עשו העונה, אבל הכנסתי את קלברט לואין רק בגלל ההפתעה שהוא בכלל בדיון הזה. הרי מדובר על חלוץ אנגלי אולד סקול קלאסי: גבוה, עם נוכחות ברחבה ונגיחות טובות. אבל איך שהתחילה העונה הוא כבש, ואז עוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ותמיד ציפית שזה ייעצר, הרי הוא לא באמת חלוץ כזה טוב, אבל תמיד הוא כבש משחק אחר כך. כי בשיטה של אנצ'לוטי באברטון, לכל שחקן היה תפקיד בדרך של הכדור אל השער: חאמס רודריגז היה המייצר, רישארליסון היה המרווח, וקלברט לואין היה המוציא לפועל. בסוף, כל השיטה של אברטון הייתה כדי שקלברט לואין יקבל מצבים קלים מול השער, והוא עשה מעולה את החלק שלו. אז זה למה דומיניק קלברט לואין נמצא בנבחרת הסיבוב: הוא נציג השחקנים הפשוטים, אלא שמהווים את רוב הליגה ולא תמיד מקבלים תשבוחות וכותרות, אבל הוא פרץ את המחסום הזה, ועל כך ניתן לו את הכבוד.

 

מאמן – ראלף האזנהוטל (סאות'המפטון)

כפי שבוודאי שמתם לב אין בנבחרת שחקנים מסאות'הפטון, אם יאניק וסטרגארד לא היה נפצע הוא אולי היה נכנס במקום אחד הבלמים, וג'יימס וורד פראוס אמנם בעונה טובה אבל לא מספיק טוב כדי לקחת מקום בקישור, כי בסוף מרגיש שזאת קבוצה שהעונה מדגימה איך זה שהשלם גדול מסך חלקיו, ועל כך מגיע הקרדיט לראלף האזנהוטל, אמנם השינוי סאות'המפטון עברה מאז אותה תשיעייה מפורסמת נגד לסטר הוא מדהים, אבל זה הרגיש בעונה שעברה יותר כמו "המופע של דני אינגס" מאשר התעלות קבוצתית. העונה לעומת זאת דני אינגס היה פצוע לא מעט זמן, וזה היה המבחן הגדול של האזנהוטל, והוא עבר אותו בגדול: שחקנים שהיו נראים גמורים חוזרים לפרוח תחתיו, צ'ה אדאמס הפך לעוד סקורר טוב לקבוצה, תיאו וולקוט חזר לחיים אחרי רגל אחת בקבר (כולל שער נגד האקסית ארסנל), קייל ווקר פיטרס מזכיר למה היו תקוות עצומות כלפיו בטוטנהאם, ובאופן כללי סוטון הפכה לקבוצה כיפית לצפייה. מה גם שהדמעות אחרי הניצחון על ליברפול הם מועמד לא רע לרגע העונה עד עכשיו.

 

ספסל

אלכס מקארתי (סאות'המפטון): השוער האנגלי המעולה התורן של העונה, הסלע היציב בהגנה המתחלפת של סאות'המפטון.

ג'ון סטונס (מנצ'סטר סיטי): עוד צלע בהגנה הנהדרת של סיטי העונה, חזר להיות מבלם די מושמץ לאחד הבלמים המוערכים בליגה.

אנדי רוברטסון (ליברפול): השריד האחרון להגנת הברזל של ליברפול, אמנם התרומה שלו היא לא מה שהייתה בעונות האחרונות אבל הוא עדיין אחד המגנים השמאליים הטובים בעולם.

קווין דה בריינה (מנצ'סטר סיטי): עדיין המנוע של התקפת מנצ'סטר סיטי, אמנם הרבה פחות טוב מעונה שעברה, אבל עדיין עם מספרים יפים (3 שערים, 10 בישולים).

יונג מין סון (טוטנהאם): הסקורר הכי קליני שיש, מנצל מצבים בצורה שלא מתיישרת עם המספרים או ההגיון בשום צורה, אבל זה עובד. כנראה שרובכם הייתם שמים אותו בנבחרת, כנראה שגם אני הייתי צריך, אבל אני אוהד טוטנהאם, מותר לי.

פטריק במפורד (לידס): הפתעת העונה, חלוץ צ'מפיונשיפ סביר ומעלה שרוב הפרשנים האמינו שלא יצליח העונה, אבל הוא מגיע לחצי עם 10 שערים. לצד ביילסה הוא הפנים של לידס, הקבוצה הכיפית של העונה. 

טוטנהאם, סון, קיין
Credit to "Tottenham Hotspur" Facebook page

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח