בכדורגל, הציפייה לנאמנות סופה תמיד להסתיים באכזבה

הדרך הטובה ביותר להימנע מאכזבה היא לא לצפות לשום דבר, מאף אחד.

אפשר לקשר בין המשפט הזה ללא מעט תחומים בחיים. לא מעט פעמים, כדורגל משקף אותו יותר טוב מהכל.

נאמנות בין אדם לאדם

לואיס אנריקה
Via Seleccion Espanola de Futbol Facebook page

לואיס אנריקה ציפה שרוברט מורנו יפנה את המקום שלו כמאמן נבחרת ספרד בשקט. שיחזור להיות החבר והעוזר שלו בנבחרת. מורנו מצידו ציפה שלאור ההצלחה שלו עם הנבחרת בזמן ההיעדרות של אנריקה (היעדרות בעקבות מחלתה, ולצערנו גם מותה, של בתו של אנריקה), הוא יקבל את הג’וב ליורו 2020.

אנריקה התאכזב ממורנו, ואמר שלמרות שהוא מבין את השאיפות שלו, מבחינתו הדרישה מאנריקה לא לחזור לתפקיד המאמן הראשי היא חוסר נאמנות, והוא לא יכול להרשות למישהו כזה להיות חלק מהצוות שלו. זה שם בקונטקסט קצת יותר ברור את הדמעות של מורנו אחרי המשחק מול רומניה, שבמהלכו הוא כבר ידע שהוא מפוטר ולא ימשיך יותר בשום תפקיד עם הנבחרת.

 

האם מורנו היה לא בסדר פה? אולי. אם אכן סיכמו שלא משנה מה, כשאנריקה רוצה לחזור מורנו מפנה את המקום, אז אין למורנו כל כך אל מי ומה לבוא בטענות. אבל דווקא בזמן שסיפר על האירועים, אנריקה הפגין סוג של הבנה עם מורנו. רק הוא לא היה מוכן שזה יבוא על חשבונו.

אנריקה ציפה לנאמנות בכל מחיר. מורנו? לרוחב לב. אף אחד לא קיבל את מה שרצה. מעניין אם בלאגן המאמנים, הפעם לא בערב טורניר גדול, אלא “רק” חצי שנה לפניו, ישפיע על נבחרת ספרד.

נאמנות בין אדם למקום

זלאטן איברהימוביץ'
Via Malmo FF facebook page

אם יש מקבץ דמוגרפי ביקום הזה שאמור כבר לדעת לא לצפות לנאמנות מאף אחד אלה אוהדי כדורגל. ובכל זאת, אוהדי מאלמו, שפעם אחרונה ראו את זלאטן איברהימוביץ’ לובש את המדים של קבוצתם בשנת 2001, התאכזבו. למה?

כי איברהימוביץ’, כרגע בלי קבוצה, אבל עם המון זמן וכסף פנוי, קשר את עצמו עם קבוצה אחרת בשבדיה, האמרבי משטוקהולם. הוא הפר, מבחינתם, את ההסכם הבלתי כתוב (והדי חד צדדי): שחקן שחוזר לליגה קטנה אחרי שעזב למחוזות מרשימים יותר מחוייב לחזור לקבוצה איתה הוא מזוהה.

זה התחיל עם סרטון מסתורי בחשבונות הסושיאל של איברהימוביץ’, עם חולצה של האמרבי מסתובבת ומאחוריה מופיעות אותיות השם שלו. אף אחד לא ממש הבין. גם אנשים במועדון עצמו אמרו שאין להם מושג במה מדובר.

 

יום אח”כ זה התברר: איברהימוביץ’ הפך למחזיק מניות במועדון, כשרכש חלק מ-AEG שבדיה, שחברת האם היא גם הבעלים של הלוס אנג’לס גלאקסי, הקבוצה בה איברהימוביץ’ שיחק.

אז איברהימוביץ’ לא מגיע להאמרבי, לפחות לא עכשיו. העיניים שלו עדיין לוטשות לכיוון ליגות יותר בכירות באירופה מהליגה השבדית.

אבל במאלמו לא ממש חשים נחמה. איך אמר יו”ר ארגון האוהדים שלהם? מבחינתנו, איברהימוביץ’ עכשיו הוא לא יותר מכל שחקן אחר שהיה אצלנו. עוד שחקן, שנמכר תמורת 80 מיליון קרונות שבדיות. בנוסף לניתוק רגשי, התווסף ונזדליזם נגד הפסל של איברהימוביץ’ במאלמו.

העולם אולי לא ציני ומנוכר באופן מוחלט כמו שלפעמים מתארים אותו, אבל אנשים לרוב יקבלו את ההחלטה שתטיב איתם באופן אישי. בין אם זה להפר הסכם שבעל פה לטובת הזדמנות חלומות, או “לבגוד” בכור מחצבתו כי יותר הגיוני עסקית ללכת בכיוון אחר.

נאמנות עדיין קיימת בעולם. גם בכדורגל. רק שלכל המעורבים בענף – מהאוהדים, לשחקנים ולאנשים על הקווים, פשוט עדיף לא לצפות לה.

 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח