נניח ואתם אוהדים של קבוצה שהיא לא מהגדולות. מה הייתם רוצים לראות בקבוצה שלכם? איך הייתם רוצים שקבוצת ביניים בכדורגל הישראלי תתנהל?
האם הייתם מאושרים עם הקבוצה הזו הייתה משחקת עם צעירים? הייתם רוצים לראות הרבה שחקני בית? כדורגל יחסית התקפי? קבוצה שמייצאת שחקנים לאירופה, לנבחרת ולקבוצות הגדולות והעשירות יותר. במחירי כניסה מוזלים. עם ותק של כמעט 20 שנים בליגת העל באזור מרכז הטבלה, למעט עונה אחת בלאומית? קבוצה שיחסית לא מפטרת הרבה מאמנים, שמשלמת בזמן.
אז כן, יש אחת כזאת בליגה. קוראים לה מ.ס. אשדוד וברור לי שהתמונה שנתתי היא לא המלאה. כנראה שלא הכל תקין בהתנהלות של מ.ס. לצערנו זה קיים בהרבה מקומות, לא שזה תירוץ כמובן לא למחות נגד שחיתות ואני בהחלט מבין את הכעס. יש בינוניות ואין תארים והישגים. למכבי פ"ת יש? לנתניה? כפ"ס? בני יהודה? סכנין? להפועל ב"ש עד לפני כמה עונות? הכדורגל הוא משחק של גדולות, של כסף, ובאשדוד יחסית עשו דברים יפים בלעדיו. רשמתי את זה בעבר, אבל אני חושב שלאוהדים ש"ערקו" לעירוני אשדוד והאדומים אשדוד בליגות הנמוכות, חסרה בעיקר היריבות והעניין. משעמם להם בקבוצת מרכז טבלה.
מועדון בריא
לפי ה-CIES אשדוד היא אחת מ-25 הקבוצות הצעירות באירופה, עם ממוצע גיל של קצת יותר מ-24, השלישית הכי יציבה בליגה מבחינת משך הזמן שמשחקים בה השחקנים ושנייה בכמות דקות של שחקנים שגדלו במועדון (30%). סממנים של מועדון בריא. אז משחק בינה לבין עכו מייצג הרבה דברים רעים בכדורגל שלנו – קבוצות בבעלות העירייה עם העברות כספים לא שקופות, עם סוכן על אחד שמנהל לכאורה את שני המועדונים האלה, מגן שמשחק קבוע בגלל שהוא הבן של מישהו שתפקידו במועדון הוא… אתם יודעים וכו'. על פניו תופעות העיריות שמחזיקות בקבוצות צריכה להיעלם, אבל השאלה היא לאן יגיעו הקבוצות האלה בלי העיריות ומי יהיה מוכן לקחת אותן. ועדיין, משהו במשחק הזה ובאשדוד הזאת הצליח כן לרגש אותי. למרות שההגנות לא היו חלשות, והחטאות מסמרות שיער של אשדוד, תחת גשם שוטף, בלי אוהדים כמעט.
אופי
אומרים על אשדוד שהיא קבוצה נאיבית, ובאמת, מה אפשר להגיד על חבורה צעירה שהייתה צריכה לחכות למחזור ה-23 כדי להשיג ניצחון בית ראשון? אבל שימו לב לנתונים הבאים – היא ניצחה רק 4 פעמים העונה, אבל 3 מתוכן היו בדקה ה-90' ובכולם היא חזרה מפיגור. בסה"כ היא השיגה נקודות ב-7 משחקים בהם היא פיגרה. כל זה קורה אחרי קיץ שבו הקבוצה שהייתה עם הגנה חזקה איבדה את אלחמיד וסירושטיין והשוער ג'רפי נפצע, המאמן נטש בקיץ לקפריסין, המחליף שלו לא התאים ופתיחת העונה הייתה נוראית וזה קורה עם שחקנים צעירים ולא מוכרים מחוזק ברכש מהלאומית בין היתר, הבעלים בכלא, האוהדים נטשו, ורק על ההתמודדות הזו מגיע להם שאפו. אשדוד תמיד תהיה בית חם לשחקנים שלה שאחרי ניסיונות לא מוצלחים בחו"ל או קבוצה אחרת, יודעים שהם יכולים לחזור הביתה. למשפחה. כן, כמו בכל משפחה. כנראה שאשדוד היא לא התא המשפחתי האידיאלי, אבל בסופו של דבר, בתוך חוסר היציבות של הליגה שלנו, אתה יודע מה אתה מקבל, ולא בטוח שזה כזה רע בהתחשב ביתר החלופות.
אגדות מקומיות
כשאתה ילד, קשה לך להבין ולהעריך קנה מידה. גיבור הוא גיבור. הילדים שלי למשל בטוחים שרונאלדו וערן זהבי בערך באותה רמה, כי שניהם כוכבי ענק. כשאני הייתי קטן גם חשבתי שרוני רוזנטל הוא מהשורה הראשונה של השחקנים בעולם, וכמה שהגיבור יותר קרוב אליך, ככה אתה מעריץ ומעריך אותו יותר. וכשאני הייתי ילד, הדיבור בעיר היתה עירוני אשדוד שבדרכה לעלות לראשונה לליגה העליונה וכל שחקן שלה היה מבחינתו אגדה. עופר טלקר למשל, גר מעבר לכביש וחבר טוב שלי שהוא קרוב משפחה שלו היה מספר לנו עליו סיפורים והיינו מסתכלים עליו בשקיקה. אם ראית את אמיל ולב בבית קפה זה היה טירוף (אז לא היו קניונים), שלא לדבר יגאל "טורבו" זריהן.
ובתוך כל העולם הזה, עמיר תורג'מן היה אלוהים. שחקן שגדל בעיר, ועוד שיחק בנוער במכבי ת"א שזה היה כבוד גדול, היה מגיבורי העלייה לליגת העל ואח"כ הלך ועשה דברים יפים במקומות אחרים. והנה, תורג'מן, שכבר מדברים עליו כבר שנתיים כאחד ממאמני העתיד של הכדורגל הישראלי, מקבל הזדמנות להוכיח את עצמו בליגת העל.
זה לוקח זמן וזה הולך קשה, אבל רואים את ההשפעה שלו במועדון ואני באמת אופטימי. אחת הטענות שיש לי נגד העירייה או ראשי מ.ס. היא שהם החליטו להילחם בקבוצות האוהדים ולהקשות עליהם, ובמקביל לא נעשה שום ניסיון לקרב את האוהדים והתושבים שנטשו את היציעים. אני חושב שיש מקום לכולם וזה בסדר שיהיו כמה קבוצות בעיר כזו גדולה. כתבתי למעלה שהאוהדים שהלכו לקבוצות האוהדים רצו להרגיש משהו שהיה פעם, ואני חושב שאם מ.ס. רוצה לעורר בהם את התחושה הזאת, עמיר תורג'מן הוא האיש שיכול לעשות את זה. יש הרבה אנשים בעיר שאומרים שלמועדון הזה אין זכות קיום, אבל לא יודע, אותי יבאס אם הם ייעלמו מהמפה.
