מתרגלים הנאת כדור – סיכום המחזור השמיני בליגת העל לכדורגל

מוטי איווניר הצטרף לרשימת המפוטרים שבוודאי תתארך עד שיגיע השלג הראשון לחרמון. אני מעריך עד מאוד את המאמנים הישראלים שעובדים בתוך ג'ונגל תעסוקתי. מתחילים עונה בידיעה שיש להם 50% סיכוי לסיים אותה ונתונים למרותם וקפרזיותם של בעלי הקבוצות שמתערבים, מחליטים, מחתימים, משחררים ומערבבים את הקבוצה שלהם כאילו היא קוביה הונגרית. המאמנים נושאים באשמה לא רק מקצועית אלא גם ערכית קוליגיאלית, שדרדרה והחלישה את מעמדם עד כדי כך שאפילו לישראל באונסק"ו יש כוח יותר גדול. ואין לה. כוחכם באחדותכם. יאללה כדורגל.

  1. אופיר קריאף – ההרחקה חסרת האחריות בספיגת שני צהובים תוך דקה וחצי מצטרפת לשלושה כרטיסים אדומים שספג בעונה אחת במדי מכבי חיפה. הציפיות מאופיר קריאף היו אחרות לחלוטין, כאשר כיכב במרכז הקישור של בית"ר ירושלים והנבחרת הצעירה שהגיעו לשיא בשער שכבר לרשתה של אנגליה ביורו הצעירות. רק שלוש שנים עברו מאותו שער ונראה שקריאף קצת הולך במעגלים. מאוד רוצה, מאוד מתאמץ, רץ, מתקל, מוסר, כולבויניק שהוא נכס לכל מאמן, אבל וזה אבל גדול, הצורה שבה הוא משחק איננה חכמה. האוהדים אוהבים גליצ'ים, השופטים פחות. אם קריאף לא ימצא את הדרך להיות יותר אינטיליגנט על המגרש, הוא ימצא את עצמו מחוץ לליגת העל. או בבית"ר ירושלים.
  2. יובל נעים – הדבר האחרון שאפשר לומר על מאמן הפועל אשקלון זה שהוא נעים. אני פחות רוצה להתייחס ליכולות המקצועיות שלו כמאמן, אלא לצורה בה הוא מנהל את המשחק ו"משוחח" עם שחקניו. יובל לא נח לרגע. צורח, מניף ידיים, עושה תנועות מאיימות, אגרסיבי לעיתים על גבול האלים. במהלך המשחק מול מכבי חיפה ראיתי איך הוא מנהל את המשחק ולומר לכם את האמת, אם הוא היה המאמן שלי, לא הייתי מתאמץ כהוא זה בשבילו. לכל מאמן יש את השיטה שלו לפנות לשחקנים כדי ליצור תלכיד, שיוציא את המקסימום מיכולותיהם. בחינוך, נהוג להבדיל בין גישה סמכותית (משלב דרישה הורית גבוהה תוך היענות הורית גבוהה) לגישה סמכותנית (משלב דרישה הורית גבוהה עם היענות הורית נמוכה), אולי יובל נעים רוצה להיות סמכותי, אבל מה שיוצא ממנו הוא הסמכותני וזה פוגע בקבוצה ובסופו של דבר גם בו.
  3. מאור מליקסון – הוא כבר לא צעיר (32) למרות פני התינוק, הוא נוטה להיפצע ולהעדר לתקופות לא קצרות, הוא לא מבקיע הרבה והוא לא היה השחקן הכי טוב בהפועל ב"ש במשחק העונה, אבל מאור מליקסון עשה דברים נפלאים על קו שמאל וסיחרר את אלי דסה שאמור להיות אחד משני המגינים הכי טובים בארץ. בכל פעם שמליקסון רצה, מליקסון עשה. שינויי הקצב, זריזות הרגליים ובעיקר מהירות המחשבה מציבים את מליקסון כאחד הישראלים האהובים עלי ואם אני אוהב אז אני מפרגן. תהיה בריא.
    מליקסון-הפועל-באר-שבע
    קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של הפועל באר שבע ועדי פרץ
  4. ג'ורדי קרויף – נניח את הדברים על השולחן. כולם, אבל כולם יודעים שיש למכבי ת"א בעיה בהגנה. שעמב"ה הוא מגן שמאלי רע, שטב"ח 1 כבר מעבר לשיאו, שא"ט (איתן טיבי) נמצא בירידה עוד מאמצע השנה שעברה. וג'ורדי כמו שחקניו עשה קניות בקיצורים ולא השקיע בחיזוק החלק האחורי. החלק הקדמי של מכבי ת"א והרתיעה של לפחות עשר קבוצות מהשם מכבי ת"א מספיק לה כדי לנצח את רוב המשחקים בקלות. בית"ר, מכבי חיפה וב"ש הציבו את המראה האמיתית מול פניו של ג'ורדי. למרות שג'ורדי נראה השנה יותר מתמיד מרוחק מהקבוצה (תחושה שלי בלבד), אני מאמין שבינואר נראה חיזוק אמיתי להגנת מכבי ת"א כי אם הוא לא יגיע, רוב הסיכויים שגם האליפות לא תחזור לקריית שלום.

     5. קושיות המחזור:
# איך טב"ח 2 הצליח לחרב את פתיחת העונה המסחררת שלו?
# האם התרגיל שבוזגלו עשה לטב"ח 2 נחשב כהתעללות בחסרי ישע?
# יובל אבידור מבקיע שבועיים ברציפות. הכבשת או חלמתי חלום?
# מכבי ת"א מפסידה שבועיים ברציפות. השלישי בדרך?
# המקום הבא בו נראה את איווניר יהיה כיסא הפרשן או כיסא המאמן בבני יהודה?
# לוחות סולריים הוקמו כבר לפני יותר מחודש בטדי ללא אישור משרד התמ"ת. מופתעים?
# עדיין השוער הטוב לגילו או שאפשר להפסיק עם זה?

לטורים קודמים