משקל קל, תותחים כבדים!

// מאת שאול זגהר ממנהלי קהילת UFC Israel ופודקאסט ה-MMA עכברי הכלוב

איזו מחלקה מטורפת זו מחלקת ה-Lightweight ב-UFC!
כשמדובר בארגון ספורט שקיים רק כ-24 שנים קשה לדבר על ״עידנים״, אבל כשמדובר בספורט המתפתח בעולם וכשמכירים לעומק את הפרטים ניתן לזהות נקודות ציון שמפרידות ״עידנים״ שונים במחלקה הקלה ולנסות לזהות מה המגמה מסמלת לנו בעתיד לבוא.
ניתן לחלק את המחלקה ל-5 עידנים, אז בואו נצלול ונבין מה הם באמת ההבדלים ביניהם:

עידן 1 – ההתחלה
מחלקת ה-LW התחילה את דרכה ברגל שמאל ב-2001 כאשר ג'נס פולבר ניצח את קארל אונו היפני וגם הספיק להגן על התואר מול דניס הולמן (האיש והתחתונים) ומול בי ג׳י פן, שלימים יחשב לאחת מאגדות הספורט.
כעבור כשנה, פולבר עזב את ה-UFC והשאיר את המחלקה החדשה ללא אלוף.
ה-UFC מיהרו לקיים קרב על החגורה הפנויה בין שניים שהפסידו כבר לפולבר – בי ג׳י פן וקארל אונו שנגמר ללא הכרעה.
בשנים האלה הארגון עדיין היה בקשיים ועוד לא זכה לנסיקה שהוא יהנה ממנה ב-2005 והתחלת תכנית הריאליטי ״הלוחם האולטימטיבי״.
כל המצב הבעייתי שנוצר במחלקה ללא ״אבא״ הכניס את המחלקה לקיפאון של 3 שנים.

עידן 2 – הלוחם האולטימטיבי
ההתעוררות של המחלקה הגיעה ב-2006 באירוע UFC 58 ובזכות תכנית ״הלוחם האולטימטיבי״ שסיפקה כמות אדירה של כישרון למחלקות הקלות יותר.
באותו אירוע שון שרק ניצח את קני פלוריאן (מתפקד בימים אלה כפרשן בחלק מהאירועים) והיה לאלוף השני סה״כ במחלקה.
לקהל היה קל להתחבר ללוחמים דרך התכנית ולהמשיך לעקוב אחריהם באוקטגון ללא קשר למחלקת המשקל.
המצב החדש תרם להצטרפות של הרבה לוחמים חדשים במשקל הזה וכמה מהפרצופים המוכרים בתכנית אף הגיעו להלחם על התואר בהמשך. כמות הכישרון האמריקאי פשוט שטף את המחלקה!
האלוף הראשון, פולבר, הספיק לחזור ולהפסיד לבי ג׳י פן שגם ניצח את שרק והיה לאלוף השלישי של המחלקה.
אז הגיע פרנקי אדגר ופיצח את חידת פן פעמיים ועוד נתן 2 הופעות מרשימות נגד גריי מיינארד (חפשו את הקרבות ביניהם – היסטוריה שכל אחד חייב להכיר).

פרנקי אדגר
פרנקי אדגר מנצח שוב את [בי ג'יי פן.
Credit: Frankie "The Answer" Edgar Facebook page
עידן 3 – בליעת ארגון WEC
ב-2010 ה-UFC השלימו את פעולת הבליעה של ארגון WEC שהיה בבעלות אותה חברת אם – זופה.
ארגון WEC היה ארגון שממוקד במחלקות הקלות וכמות הכישרון שנכנסה בלעה את ה-UFC ולא להפך.
בנסון הנדרסון ניצח את אדגר פעמיים וגם ניצח את אלוף ארגון סטרייקפורס (שנבלע גם הוא ע״י ה-UFC). יש לציין שבעוד שה-WEC היו מפוצצים בכישרון במחלקות הקטנות, ההתמחות של סטרייקפורס הייתה דווקא במחלקות הכבדות. עם זאת, אלוף המחלקה הקלה, גילברט מלנדז, נחשב במשך שנים לאחד הכישרונות החזקים מחוץ ל-UFC.
היריב האחרון שניצח את הנדרסון היה אנטוני פטיס שעשה את זה במעמד קרב האליפות בארגון WEC וזכה להזדמנות לעשות זאת שוב והפעם לקחת את חגורת הזהב של ה-UFC.

עידן 4 – הכישרון מכל העולם
ב-2015 סוף סוף לוחם שאינו אמריקאי (רפאל דוס אניוס) הצליח לצמוח מתוך ה-UFC ולקבל הזדמנות ראויה על התואר.
לא רבים נתנו לדוס אניוס סיכוי מול פטיס, שנראה בלתי ניתן לעצירה באותה תקופה, אבל דוס אניוס פשוט השמיד אותו והחל עידן חדש במחלקה שאנחנו כרגע בעיצומו.
יש כ-100 לוחמים במחלקה נכון להיום והכישרון מגיע מכל קצוות העולם!
את דוס אניוס עצר אלברז שהגיע מבלטור (עוד ארגון מתחרה שנכון להיום נחשב שני רק ל-UFC), אבל הוא נפל מול קונור מקרגור האירי (עליו כבר שמעתם נכון?) שעקף מחלקה שלמה ולקח את הזהב.
רוב הלוחמים שהגיעו מ-WEC וקונטנדרים אחרים פשוט התנדפו מהמחלקה.
פטיס ירד מחלקה למשקל הנוצה, הנדרסון עזב לבלטור המתחרה, דוס אניוס עלה מחלקה לחצי בינוני, דיאז לא נלחם, סרוני עלה מחלקה, קונור מכוון לקרב אגרוף בכלל ועוד. כל הטופ של המחלקה פשוט זרם למקום אחר, איפה שהאמין שיוכל למקסם את יכולותיו. לחלקם ההחלטה הייתה לקדם את הקריירה שלהם לזכייה בחגורה, ולאחרים כדי להישאר רלוונטים ואולי להיחשב שוב הטובים ביותר. במקרה של קונור, זה כסף והיסטוריה שמעניינים אותו.

MMA UFC
Credit to "UFC" Facebook page

לחלק מכם זה אולי ישמע הזוי – איך הגיוני שהכוכבים הגדולים ביותר עוזבים אך המחלקה לא מתפרקת?

ובכן, מצב כזה פותח לחלוטין את כל הדירוג וכמות הכישרון שמחכה להזדמנות לפרוץ קדימה פשוט מטורפת!
במחלקה כל כך עמוסת כשרון קשה מאוד לבנות לעצמך שם וקל מאוד למצוא את הדרך החוצה. אם פעם היו מספיקים ללוחם 2-3 ניצחונות רצופים בשביל להיחשב קונטנדר (לוחם שראוי להלחם על התואר) היום זה לא מספיק אפילו בשביל להיכנס לדירוג!
יש במחלקה יותר מעשרה לוחמים עם 3 ניצחונות ויותר ברצף שאינם מדורגים כלל והכישרון שמגיע מאירופה בכלל ורוסיה בפרט מאוד מעודד ואולי גם מסמן איזו מגמה.
במיוחד שה-UFC קבעו קרב אליפות זמנית בין טוני פרגוסון לבין חביב נורמגומדוב הרוסי ורק לצורך הבנת עומק המחלקה, טוני עם 9 ניצחונות רצופים בעוד שחביב עם 8 ניצחונות רצופים ומאזן בלתי מנוצח.
חביב התקשה בחיתוך המשקל וסבל מבעיה רפואית שאילצה אותו להתפנות לבית החולים ולבטל את הקרב שעות ספורות לפני קיומו.
שוב המחלקה נכנסה ללימבו כאשר האלוף מקגרגור מתעסק בענייני אגרוף וקרב אליפות זמנית ראוי התבטל בלי מידע ברור לגבי עתידו של חביב במחלקה ובספורט.

אז אנצל את הבמה ואשתדל לתת לכם כמה שמות שכדאי לעקוב אחריהם ולנתח את מצב המחלקה כיום כפי שאני רואה אותו.
אז הצמרת מורכבת מקונור מקגרגור (שעסוק בדברים אחרים), טוני פרגוסון, אדסון ברבוסה וחביב נורמגומדוב (שעתידו לא ברור).
מתחת לרביעייה הפותחת יש את קווין לי, שאני בטוח מאוד בעתידו ככוכב. הוא מגלה יכולת מרשימה ומתחיל לקבל פוקוס מה-UFC ע״י קידום אירוע כקרב מרכזי.
עוד לוחם מסקרן הינו ג׳סטין גאטאג׳ האלוף הבלתי מנוצח ודומיננטי של ארגון WSOF שחתם לאחרונה בUFC.
איני מאמין שקיים לוחם שלא מוזכר בשמות כאן שיגע בתואר עד סוף העידן ה-4, זאת אומרת עד 2020.

מארק דיאקסה
מארק דיאקסה – כוכב עולה.
Credit: Marc Diakiese Facebook page

לגבי העידן החמישי, הנבואה ניתנה לשוטים.
אני בטוח שעד 2020 עוד יתחלף הרבה דם במחלקה ואני משוכנע שכמות הכישרון העמוקה שנמצאת מחוץ לדירוג כיום תצמיח הרבה כוכבים חדשים. אציין מספר לוחמים שיככבו שם בצמרת להערכתי ושכדאי לעקוב אחריהם כבר מהיום.
אז בראש ובראשונה מארק דיאקסה הבריטי. כישרון אתלטי צעיר ומבטיח.
אחריו יש את איסלם מחצ׳ב, אלוף הסמבו הצעיר שמתאמן עם חביב.
גם רוסטהם חבילוב ומאירבק טייסומוב הרוסים נראים מעולה!
יש את דיווד טימור השוודי ואת סטיבי ריי הסקוטי שמציגים יכולת משתפרת.
יש את גרגור גלספי וג׳יימס ויק האמריקאים שנמצאים במומנטום טוב.

לא ברור מי ישלוט במחלקה בשנים הקרובות אבל בטוח שאנחנו לקראת חילופי דורות מעניינים והרבה מאוד אקשן, אולי האיכותי ביותר שיש לספורט בכלל ול-UFC בפרט להציע.

רצינו לציין לטובה את נתן לוי, אחד מהנציגים הבודדים של הספורט שלנו בחו"ל, שניצח קרב חובבנים נוסף בדרך למאזן 4-0, כאשר הוא מסיים את יריבו בגליוטינה ועושה זאת עם יד שבורה! 

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח