משחק העונה – סיפור של אש וקרח

את הסדרה עטורת השבחים: “משחקי הכס”, כולנו ראינו. אך מעטים אלו שקראו את “שיר של אש וקרח”, סדרת הספרים עליה מבוססת התוכנית. בין אם אתם חלק מיחידי הסגולה ובין אם לא, את המאבק הספורטיבי שהתרחש אתמול בערב והפגיש את המוליכה – מכבי תל אביב, עם הטוענת לכתר – מכבי חיפה, הוליד סיפור, שבדומה לסדרת הספרים, ניתן לספר בפרקים כאשר כל פרק מסופר מעיניו של דמות אחרת.

חיפה, קהל, סאן מנחם
קרדיט לצלם דין מיארה

סיינסבורי שטעה, טננבאום שהוציא שלושה כדורים מהרשת (פי שלושה ממה שספג כל העונה), ווילדסחוט שנכנס כמחליף אחרי שבכלל תורגל כל השבוע בהרכב ומרגע הכניסה שינה את הכל, איביץ’ שכבר דמיין את תסריט א’ א’ פאחם, עוואד שבשני מהלכים בשתי דקות כמעט הכריע את המשחק וכמובן, יונתן כהן אחד שבלט ברגעי ההכרעה. הנרטיבים רבים, וכל אחד מהם שווה סיפור שלם בפני עצמו. ללא ספק ניתן לומר כי אתמול בסמי עופר, ראינו הכול.

אש וקרח

אך יותר מכל, האמוציונליות והרגש הם אלה המספרים את הסיפור בצורה הטובה ביותר. חניכיו של איביץ’ פתחו את המשחק כמו שצריך. לחץ בלי פשרות של שחקני הקו הקדמי והקשרים שנרתמו גם הם ללחץ הגבוה. התיקולים היו אגרסיביים והקבוצה שיחקה בקצב מהיר ועם מסירות ארוכות כדי להעביר את המשחק לשליש הקדמי. התוכנית של איביץ’ צלחה והקבוצה מהכרמל פשוט נעלמה. הצהובים בעצמם התחפשו למכבי חיפה במשחקיה האחרונים ומה שראינו על המגרש לא הותיר ספק. ברבע השעה הראשונה של המשחק, חניכיו של בלבול איבדו את הכדור פעמיים לפני מרכז המגרש, אלה הובילו להתקפות מסוכנות של ארבעה שחקנים צהובים. הם ניצחו ברוב מאבקי הכדור וסיינסבורי, שעליו נאמרו הרבה דברים טובים, נכנע בשני מאבקים חשובים בחלק האחורי באגף השמאלי של הגנת חיפה, לאחר מכן סגר את אצילי בצורה מרושלת בפעם הראשונה, ואפשר לו להיכנס קרוב לרחבת החמש, במזל המהלך לא הסתיים בגול. רק שאת הרמז הירוקים לא הבינו, ולאחר הפסד הכדור השני שלו לשכטר, מכבי תל אביב עלתה לראשונה על לוח התוצאות.

כמובן שלא שכחנו את יובל אשכנזי. הקשר, שהצטיין בשלושת השבועות האחרונים, קפא כמו כל שחקני קבוצתו וצפה בחניכיו של איביץ’ עושה פעמים “יובל אשכנזי” אם אפשר לקרוא לזה כך, כשכבשה את שני הגולים הראשונים מתנועות ללא כדור אל תוך הרחבה של קשרי האמצע אבי ריקן ואייל גולסה, שסיימו עם טאץ’ נהדר.

 

אש באש

מכבי חיפה של המחצית השנייה הציגה משחק שונה לגמרי, וליתר דיוק, לאחר שיאניק ווילדסחוט נכנס בדקה ה-56′ ועם וולה נהדר הצליח להשוות את התוצאה. כלנו ציפינו שהאש הירוקה תכבה לאחר שספגו מפנדל שטותי שנשרק שש דקות לאחר מכן, אולם הקבוצה מהכרמל חזרה גם מזה, ואין ספק כי החוסן המנטלי של השחקנים השנה, הוא כזה המתאים לקבוצה השואפת לשים את ידה על צלחת וגביע בסוף העונה.

המשחק ככלל התבסס מאוד על הרגש ועל כדורגל “לא סדור”, כפי שמכנים אסטרטגיית לחימה בקרב. וארבעה מתוך ששת השערים הראשונים נכבשו באופן כזה (איבוד כדור שטותי, גול מריבאונד, ריבאונד של פנדל לא טוב שנהדף לא טוב, וולה מהרחקת קרן), כשאפשר להתווכח גם על השניים האחרים. אבל הגול האחרון משקף זאת בצורה הטובה ביותר. שתי הקבוצות נכנסו לתוספת הזמן כשכל אחת רוצה להכריע את המשחק. ווילדסחוט ושרי, נאבקו אחד עם השני על כדור שכבר היה אצלם, וזה הוביל למתפרצת קטלנית שהסתיימה בשער נהדר של יונתן כהן, שהיה פושר לאורך כל המשחק והספיק גם להחטיא פנדל (נכון, כבש את הריבאונד). מהלך שהגיע שתי דקות לאחר שעוואד הסתבך עם הרגליים מול השוער, ובקלות יכול היה להכריע את המשחק לצד הירוק.

מכבי תל אביב
קרדיט לצלם דין מיארה

לסיכום, קבלנו משחק עונה נהדר המבטא עלילה של רב מכר משובח. בשעה וחצי שנגררו לשעתיים פלוס קונפטי, שגם הוא ייזכר אולי כשם הגדול של המשחק, זכינו לראות הכל. העונה עוד ארוכה ויש לנו למה לצפות. מכבי חיפה תצטרך לאסוף את עצמה ולהמשיך להציג יכולת התקפית נהדרת מדי שבוע כדי לרדוף אחר הצהובים. כשמכבי תל אביב מצידה, יוצאת מהמשחק בדיוק בצורה שבו היא נכנסה אליו, מובילה את הטבלה בצדק ותלויה ביכולת הטובה שתצטרך להציג בהמשך, אך עם יתרון קטן נוסף על המועמדת מהכרמל.

והניצחון הגדול, לא שייך למכבי תל אביב, אלה לנו אוהדי הכדורגל. בסיום המשחק וללא קשר להפסד/ניצחון, אצטדיון שלם מחא כפיים על התצוגה הנהדרת שהייתה. לאחר תקופה ארוכה בה אנחנו מתמרמרים על צמד המילים: “כדורגל ישראלי”, זכינו לצפות באנטיתזה של כמעט כל מה שהיה פה בשנים האחרונות, עד רמה שכבר לא עניין אותנו מי המנצחת, אלה העובדה שאת הזמן שלנו מול הטלוויזיה, את הכסף שאנחנו מוציאים ואת הדרך שאנחנו עושים למגרש, אנו מעבירים בצפייה בגולים, במשחק מעניין ובשחקנים שבאים לנצח ולתת שואו.

 

כולנו אוהבים לנצח, שלא תבינו אותי לא נכון, אבל ספורט ככלל וכדורגל בפרט הוא בסופו של דבר התחביב שלנו ובשביל חלק מהאנשים גם החיים עצמם והכי חשוב, קודם כל ליהנות. ומהנה הייתה התצוגה אתמול על הדשא בסמי עופר. הקונפטי הלבן שהזכיר את השלג של ווינטרפל משאיר אצלנו תקווה כי החרבות רק נשלפו ושמחכה לנו עוד מאבק ארוך ומלא תהפוכות על כס הברזל. מאבק שנזכה לראות ממנו גם בשבועות הבאים.

קרדיט לצלם דין מיארה
 
   

תגובה אחת

  1. Avatar

    כתוב היטב
    כיף לקרוא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח