לחלק א'

כמעט שלושה חודשים חלפו מאז נחה עלי הרוח בזמן הבריחה הקבועה של אבא צעיר מעבודות הבית לטובת ישיבה ממושכת בשירותים ובמסגרתה פרסמתי בקול תרועה רמה את תבחין "4 הגדולות" פרק א', כאשר כל מי שמכיר אותי לעומק ידע שיכול מאוד להיות שפרק ב' לא יגיע.

אבל הרשת געשה ומנהלי האתר הפצירו בי לפרסם, אז אני שוב במשרדי הקטן והמאולתר, מנסה לסתום את הגולל על שאלה שהונחה פתוחה ונותרה ללא מענה ראוי מצדי. האם מועדון הגדולות בכדורגל הישראלי סגור? או שיש מקום לדיון וויכוח.

האקדמיה מפלספת את עצמה לדעת ובמדעי החברה והרוח, הפקולטות שתורת החירטוט עובדת בהן שעות נוספות, לעולם לא יודו באמרה עצובה שעשויה להטיל דופי במאות שנים של מחקרים אמפיריים מרתקים; חוקר טוב הוא זה שיודע להוביל את מסקנות המחקר להשערות שלו, לבסס אותן בנימוקים איכותיים, לצרף טבלאות ומספרים שיחזקו את המהימנות, אבל הכיוון ברור. אם רציתי להוכיח שכלבים לא נובחים בין 14-16, אז לא יעזור גם בית דין גבוה לכלב, הוכחתי.

יצאתי ל-"מחקר" הקטן שלי מתוך כוונה ברורה, לשלב את הקבוצה האהובה עליי במועדון הגדולות הלכה למעשה. שאלתי שאלות מכווינות, דגמתי פרמטרים חזקים ביתר שאת והובלתי את הסקר המונחה שלי אל תוצאה ברורה מאליה – לא עוד מועדון סגור. תקבלו את הדינמיות הבלתי נמנעת והתנודות שמועדון כדורגל חי בהן או שאאלץ אתכם לקבל. דמוקרטיה או לא דמוקרטיה?

אלא שבתוך חוסר האובייקטיביות המונחה שהמצפן המחקרי שלי הנחה בי, מצאתי תנועה אובייקטיבית להפליא ותוך כדי הפלגה כמעט עיוורת במענה על הקריטריונים שהצבתי, התיישרתי באופן מפתיע אל יושר ספורטיבי/אקדמי/וואטאבר. אגב, שיטת הניקוד קצת פרימיטיבית, אומנם למדתי לפרקים ל-5 יחידות מתמטיקה, אבל את הנכשל בבגרות השגתי בסופו של יום ב-3 יחידות. אז תוצאותיו לפניכם;

 

תארים – 25% מהציון הסופי

כחושבים על מועדון "גדול", מדברים לרוב על תארים. חלקם לא רלוונטיים למצבו העכשווי, אבל זה לא מפריע לאיש וגם לעבדכם הנאמן, להעניק לערך הזה חשיבות מכרעת. היתרון של האלופה הנכנסת בקטגוריה מוחלט, הרבה בזכות שנות ה-50-80, בהן יריבתה העיקרית על הבכורה, מכבי חיפה, טרם התהוותה כמועדון בכיר ומצליח. מכבי תל אביב מקבלת בקטגוריה את מלוא הנקודות (25), כאשר אחריה מכבי חיפה, הפועל תל אביב, בית"ר ירושלים והפועל באר שבע.

לפניכם הטבלה:

עבר רחוק (1948-1990) – 10% מהציון הסופי

כיוון שלא על תארים לבדם נשען הדירוג, פלח השנים הגדול שמאז קום המדינה ועד לתחילת שנות ה-90', מקבל משמעות קטנה, אך גדולה מספיק. על ההישגים של הפועל ומכבי תל אביב ועל שנות ה-80' של מכבי חיפה אין צורך להרחיב, כך שעיקר המאבק מתקיים בין בית"ר ירושלים והפועל באר שבע. באר שבע כיכבה בשנות ה-70", בית"ר לא שלטה בליגה באף תקופה, אך קטפה אליפות, 5 גביעים וסיימה כסגנית לא פעם.

לפניכם הטבלה:

עבר קרוב (1990-2010) – 15% מהציון הסופי

הגענו לשני עשורים שצרובים היטב בזיכרונם של מרבית אוהדי הכדורגל בישראל ועליהם יוכלו לספר בהרחבה, בניגוד לקטגוריה הקודמת. חשוב להזכיר שתי קבוצות היסטוריות שעשו דברים גדולים ויזכרו לעד כל אחת בתחומה; מכבי חיפה האגדית של 94' שלדעת רבים היא הקבוצה הטובה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי (בנרמול התקופות או בלעדיו) והפועל "תינוקות קשטן" תל אביב, שסחפה את המדינה (מלבד אוהדי מכבי ובית"ר) אל תוך מסע מופלא באירופה שקשה להאמין שאי פעם ישוחזר.

לפניכם הטבלה:

 

העשור האחרון – 20% מהציון הסופי

אז בשלב מסוים קיימנו קברניטי האתר הנפלאים סקר והקהל הרחב מחה על הקטגוריה, שכל מטרתה לטענתו, האדרת הפועל באר שבע. שמעתי את רחשי הלב ונתתי להמון להביע זעמו בכיכר, אך לא השתכנעתי. חוק החסינות יעבור על אפם וחמתם של חברי הקהילה, עד שיש מצב לטפס במעלה הטבלה, שנוותר עליו?

בנימה מקצועית גרידא- שאלת העשור האחרון, שהוא מן הסתם הצרוב ביותר בזיכרונו של אוהד הכדורגל הטיפוסי, היא שאלה מכרעת בסוגיית מועדון הגדולות לטעמי. לא הוא לבדו יחזיק, אבל היות ויש דינמיות חשובה ומרגשת במצבם של מועדונים על רצף השנים, חשוב להעניק לו משקל מכריע.

לפניכם הטבלה:

הצלחות בזירה האירופית – 10% מהציון הסופי

כמו בלא מעט קטגוריות אחרות, שיטת הניקוד הפרימיטיבית שבחרתי מקפחת בגדול את המובילה בדירוג ומפרגנת בענק לנועלת. הפועל תל אביב היא מעל לכל ספק הקבוצה הישראלית המצליחה בזירה האירופית, כאשר התחרות על הסגנות הצטמצמה מאוד בעשור האחרון בו עשתה מכבי תל אביב התקדמות אדירה אל מול חיפה המדשדשת. להבדיל ממרבית התבחינים שהוזכרו לעיל, כאן מדובר לחלוטין על תחושות וקמפיינים ספציפיים ופחות על ההשתתפות במפעל הלכה למעשה. דהיינו, הפועל תל אביב, שביקרה בליגת האלופות פעם אחת בלבד, אך הרשימה בביקור הבודד ועשתה חיל במספר קמפיינים אירופים אחרים, מדורגת ראשונה. אם אוהדי ארבעת הראשונות בדירוג יוכלו לספר בערגה על קמפיין כלשהו לנכדים, אוהדי בית"ר ירושלים נכון לימים אלו יוותרו על התענוג או יסתפקו בכמה אירועים שנצרבו בתודעה דווקא מהצד השלילי, ספורטיבית ותדמיתית, דוגמת המבוכה בקראקוב של הקבוצה האדירה שבנו, התבוסה בבולגריה והאבוקות בבלגיה.

לפניכם הטבלה:

 

קהל – 10% מהציון הסופי

לפנינו דיון ה-"למי יש יותר גדול?" הבלתי נגמר של הכדורגל בארץ – הקהל. למי יש את הגדול ביותר, למי את התומך ביותר, מי שר בקול, מי מסב רק נזק, מי יצירתי בתפאורות, מי יגיע לתמוך גם כשהמועדון בשפל או ידיר רגליו בשיאה של עונה היסטורית כי המשחק פחות אטרקטיבי והאיצטדיון מאוס. אני חייב להודות שכל תבחין ותבחין מסוגל להשפיע על הדירוג הזה ברמת צמרת או תחתית, אך מכיוון שקל יותר לאמוד ערכים כמותיים, בחרתי להתמקד בכמות האוהדים והמינויים עם נגיעות קטנטנות ורגשיות לאיכות ולתמיכה.

לפניכם הטבלה:

 

עתיד – 10% מהציון הסופי

הגענו לקטגוריה שנועלת את הדיון, עתיד המועדון. גם כן, אך במידה מועטה יותר, ניתן להתפלסף בלי סוף, בחרתי לנטרל שמועות וספקולציות ולהתמקד בעובדות הלכה למעשה.

מכבי תל אביב תחת גולדהאר מובילה בפער די גדול וכשבלומפילד ישוב לבמה בגרסתו המחודשת, היא גם צפויה להדביק את מכבי חיפה והאיצטדיון החדיש. מחלקות הנוער של שתי הראשונות מפוארות ונחשבות לספקיות השחקנים הטובות בארץ. כלכלית, תל אביב וחיפה אחריה יציבות כבר שנים, באר שבע תחת ברקת אחריהן ונכון לשעה זו לא חל שום שינוי במעמדה, בית"ר מתחזקת עם חוגג והפועל תל אביב הרחק מאחור.

בבחינת תשתיות, באר שבע עשתה קפיצת מדרגה אדירה עם החניכה של הבית האדום והעתקת כל הפעילות שלה, לרבות משרדים ומתקנים אימונים, מוסרמיל אל המתחם שסמוך לטרנר.

לפניכם הטבלה:

 

סיכום ומסקנות

בכל פעם שאני רוצה להישמע רציני, אני משתמש במשפטים שסבא שלי אמר לי כביכול, הם מרימים את הרמה ומשדרים אמינות בלתי מתפשרת, אז הנה זה מגיע; "אם אתה רוצה להצליח במה שאתה עושה, תשתדל להיות מקצועי ואובייקטיבי".

ניסיתי, באמת שניסיתי, אבל הפועל באר שבע שלי עוד לא שם. היא על יד, היא בדרך, היא בכיוון, חסרות לה כמה שנים בודדות נוספות ועוד תואר או שניים והיא תגיע, אבל כרגע היא עוד לא. היא גם לא אפיזודה חולפת – יש לה מתקן מפואר ומודרני ובסיס אוהדים גדול, שהוכיח את עצמו גם ברגעים קשים, על אף בורות מסוימת שקיימת באוהדי היריבות. שיתוף הפעולה עם אתלטיקו מדריד אמור (זה גם שם של דג) לשדרג משמעותית את מחלקת הנוער שלה, הקהילה שבנתה סביבה חזקה ומקורות יודעי דבר מספרים שגם אם תחליט הבעלים הנוכחית להציע למכירה- יהיה ביקוש איכותי ויציב.

לעניין הדיון סביב מועדון הגדולות ומעבר למאבקי האגו והרצון לשמר את הסטאטוס קוו שהוא מייצר, חשוב לי להבהיר כי חרף העובדה שבאר שבע מתדפקת על דלתות המועדון ובהנחה כי אכן "נעלנו" על 4 בלבד, הדיון חייב להיות דינמי, להתחשב בתמורות ובשינויים שחלים על רצף הזמן ולא להתקבע.

 

הטבלה הסופית: