מה לא עובד לקיקה סטיין?

ב13 בינואר ברצלונה הודיעה על החתמתו של המאמן הספרדי קיקה סטיין, הייתה זו בשורה משמחת לאוהדי ברצלונה, שכן סטיין החליף את המאמן המושמץ ארנסטו ואלוורדה אחרי שנתיים וחצי בתפקיד.

אך למרות השינוי המיוחל, לא נראה שברצלונה חזרה להציג כדורגל משכנע במיוחד. נכון, מאז הגעתו של סטיין ברצלונה היא הקבוצה שעשתה הכי הרבה נקודות וכבשה הכי הרבה שערים בליגה הספרדית, אבל אלה שני פרמטרים שברצלונה הובילה בהם גם תחת ארנסטו ואלוורדה. בזמן הזה ברצלונה הודחה מהגביע ברבע הגמר ואילולא הקורונה ייתכן והייתה מודחת מליגת האלופות כבר בשמינית. אז מה לא עובד שם?

בטור הזה אני אנסה להסביר מה לא עובד בשיטה של סטיין, אני אתעלם מגורמים שלא בשליטתו (פציעות, למשל) ואתייחס רק לשיטת המשחק של המאמן.

סטיין, ברצלונה, קיקה סטיין
Credit to "FC Barcelona" official facebook page

"הייתי נותן את הזרת שלי כדי לשחק תחת יוהאן קרויף"

האגדה מספרת שמאז שנולד, לקיקה סטיין לא הייתה מסיבת עיתונאים אחת שבה הוא לא אמר את שלושת השמות הבאים: יוהאן קרויף, פפ גווארדיולה וליאו מסי. בעוד שעל מסי נדבר אחר כך, בואו נדבר על האובססיה של סטיין לקרויף ופפ. אין ספק שלסטיין יש הערכה עצומה לקרויף. בזמן שקרויף אימן בבארסה, סטיין שיחק בליגה הספרדית והתאהב בכדורגל שלו, כדורגל שניסה לחקות אחר כך כמאמן. בשתי העונות הקודמות, כשהיה מאמן ריאל בטיס, קבוצתו הייתה מדורגת שלישית בליגה הספרדית במסירות פר משחק (אחרי ברצלונה וריאל מדריד), דבר שיצר התלהבות עצומה ממנו בקרב אוהדי ברצלונה, התלהבות שהגיעה לשיאה אחרי שבטיס וסטיין ניצחו את ברצלונה 4-3 בקאמפ נואו. אז כן, סטיין מנסה בצורה מסוימת לחקות את הכדורגל של קרויף ובעיקר של פפ בברצלונה, אז כדאי לדבר קצת על הסגנון הזה.

כשפפ גווארדיולה הגיע לברצלונה הוא הביא איתו את ה"ג'ואגו דה פוסיסיון" או בעברית: משחק המיקומים. גווארדיולה הביא מן גרסה משודרגת לטוטאל פוטבול של קרויף: בעזרת הנעת כדור מהירה המבוססת על מעט מאוד תנועה והרבה מסירות קצרות, ברצלונה יצרה חללים בהגנת היריב שבעזרתה היא כבשה שערים, ולא מעט כאלה. דבר שחשוב מאוד לומר זה שהכדורגל של גווארדיולה בברצלונה היה מבוסס בעיקר על מסירות לרגל וכמעט שלא על מסירות לשטח, זה עניין שנרחיב עליו בהמשך.

 

הכדורגל של גווארדיולה כבש את אירופה בסערה, זאת בוודאי יספרו לכם שלוש אליפויות ושני גביעי ליגת האלופות בהן הקבוצה זכתה, אך הוא לא המשיך לנצח. מי שפיצח אותו באופן סופי היה יופ היינקס ב2013, שפגש כמאמן באיירן מינכן את ברצלונה בחצי גמר ליגת האלופות. אמנם גווארדיולה לא היה על הקווים באותו זמן, אלא מי שהיה עוזר המאמן שלו וירש אותו, טיטו וילאנובה ז"ל.

זאת לא הייתה ברצלונה רעה, להפך, היא הייתה בדרך לאליפות היסטורית של 100 נקודות ו115 שערים כשמסי בעונה מטורפת של 46 שערים ו12 בישולים, וגם אינייסטה ופברגאס נמצאים בעונה נהדרת של מעל 10 בישולים לכל אחד. כדי לנצח את ברצלונה היינקס ובאיירן החליטו להשתמש במלכודת שנקראת "לחץ מזוייף": במקום ללחוץ גבוה את ברצלונה ולהפקיר את החלק האחורי, כמו שרוב הקבוצות עשו נגד ברצלונה באותו זמן, באיירן השתמשה בלחץ מבוקר של הקשרים האחוריים חאבי מרטינז ובסטיאן שווינשטייגר, אך ברגע שהכדור היה עובר מהקישור להתקפה, הקישור האחורי של באיירן היה בעמדה מספיק נוחה כדי ללכת אחורה וביחד עם שחקני ההתקפה ללחוץ בצורה מסיבית על ההתקפה ולמנוע מהם לעשות פעולות כלשהן. באיירן גרמו לכך שזה לא משנה כמה ברצלונה החזיקה בכדור, היא לא הצליחה להעביר אותו לאזורים המסוכנים. ברצלונה הפסידה בסיכום שני המשחקים 7-0 והמפגש הזה הפך לנקודת ציון משמעותית במותו של הטיקי טקה.

באיירן מינכן, יופ היינקס
Credit to "FC Bayern München" Facebook page

 

מילת המפתח: מסירות מפתח

עד עכשיו דיברנו על היסטוריה נחמדה, אבל איך כל זה מתקשר לסטיין? אל תדאגו, עוד מעט נגיע חזרה אליו, אבל בואו נחזור קצת להשפעות של המשחק הזה. כפי שהזכרתי מקודם, המשחק הזה סימן את תחילת המוות של הטיקי טקה, דבר שגרם לפפ גווארדיולה להבין דבר חשוב: אי אפשר לשחק יותר עם כדורגל שמבוסס רק על מסירות לרגל וחייבים להשתמש גם במסירות לשטח. לכן, הוא החליט לחלק לשני הקשרים שמעל לקשר האחורי תפקידים: האחד הוא קשר 50/50, שתפקידו לקדם את הכדור ולמסור מסירות שחשובות בבניית המשחק, בעיקר לרגל. התפקיד השני הוא הפליימייקר, שתפקידו הוא חשוב במיוחד: ליצור בנגיעה כדורים לשטח שמעבר לקו ההגנה של היריבה, או במילים אחרות: ליצור מסירות מפתח ובישולים. אם ניקח לדוגמא את שלישיית הקישור של מנצ'סטר סיטי בעונת האליפות ב2017/18, קל יהיה לראות שדוד סילבה הוא הקשר 50/50 בעוד שקווין דה בראונה הוא הפליימייקר.

אז הנה הבעיה הראשונה של ברצלונה תחת סטיין: אין לה פליימייקר. כלומר יש לה, אבל הוא לא מספיק טוב.
בואו נסתכל לדוגמא על מפת החום של ברצלונה במשחק נגד ולנסיה:

מפת חום ברצלונה נגד ולנסיה

במשחק הזה ברצלונה שלטה בכדור 73.5% מהזמן, השלימה 866 מסירות, אבל הפסידה 2-0. במפת החום אפשר לראות את הסיבה למה: ברצלונה שלטה, בצורה קיצונית אפילו, בכל מה שמאחורי הרחבה של ולנסיה, אבל כמעט ולא הצליחה הגיע לתוך הרחבה של ולנסיה. בכל המשחק ברצלונה בעטה למסגרת רק 5 פעמים.

הסיבה שברצלונה לא הצליחה לסכן את השער של ולנסיה היא כי סטיין משתמש בפרנקי דה יונג כפליימייקר. לדה יונג יש שתי בעיות עיקריות בתפקיד הזה:

  1. הוא לא ממש שחקן מהסוג שמשחק בנגיעה, הוא צריך לגעת בכדור לאורך זמן, דבר שפוגע במהירות של ההתקפה.
  2. הוא ממש לא פיזי, ובמשחק נגד ולנסיה לדוגמא, ג'פרי קונדוגביה ופרנסיס קוקליין, הקשרים האחוריים של ולנסיה, ניצחו אותו בכמעט כל מאבק כדור.

אפשר לראות את הקושי של דה יונג כפליימייקר גם בטבלה הבאה, שבה השוויתי אותו לפליימייקרים המובילים באירופה העונה:

פרנקי דה יונג (ברצלונה) קווין דה בראונה (מנצ'סטר סיטי) תומאס מולר (באיירן מינכן) לואיס אלברטו (לאציו)
מסירות מפתח פר 90 דקות 1.1 4 3.5 3.1
בישולים 2 16 16 12

 

כפי שאתם רואים, דה יונג נמצא בנחיתות ביחס לפליימייקרים האחרים לא רק בבישולים, אלא גם במסירות מפתח, מה שמעלה את השאלה: למה הוא פליימייקר? הרי גם בעונתו הקודמת באייאקס, שבה הוא הלהיב את העולם, הוא סיים עם ממוצע של 1.6 מסירות מפתח ל-90 דקות, יותר מהממוצע שלו בברצלונה, אבל פחות ממה שמספיק לפליימייקר. ובכלל, הוא יותר מתאים לשחק קשר 50/50, זה הרי מה שהוא שיחק באייאקס.

למעשה זה לא מפתיע שלסטיין יש בעיה עם מסירות מפתח. בתקופתו בבטיס הוא אמנם היה מקום שלישי במסירות פר משחק, אבל רק במקום ה-12 במסירות מפתח פר משחק.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏לעשות ספורט‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏‏
credit to "FC Barcelona" official facebook page

 

הגנה רבותיי, הגנה

עכשיו בואו נעבור להגנה של קיקה סטיין, ואני צריך לומר מראש: זה לא חלק שהוא מצטיין בו. את תקופתו בריאל בטיס לדוגמא, הוא סיים עם מאזן שערים שלילי.

סטיין פותח בהרכב 3-1-4-2 כאשר בשלישיית הבלמים פותחים שני בלמים ומגן. שחקן הכנף בצד של המגן הוא ווינגר ושחקן הכנף בצד השני הוא מגן. כשברצלונה מתגוננת, המגן שנמצא בשלישיית הבלמים תופס את האגף, המגן שמשחק כשחקן כנף יורד להגנה והווינגר עולה למעלה ולמעשה ברצלונה מגנה ב4-3-3. נשמע מסורבל? אז קחו דוגמא יותר פרקטית ממשחק הבכורה של סטיין, ברצלונה נגד גרנאדה.

הרכב ברצלונה נגד גרנאדה

כפי שניתן לראות, רוברטו המגן הימני משחק כבלם, פאטי הווינגר באגף ימין בעוד שאלבה המגן בצד שמאל. כשברצלונה מתגוננת, רוברטו הופך למגן, אלבה יורד אחורה והופך למגן, בעוד שפאטי מצטרף למסי וגריזמן בשלישיית ההתקפה.

הבעיה העיקרית בהרכב הזה היא שברצלונה תוקפת עם 6-7 שחקנים, מה שהופך אותה לחשופה מאוד למתפרצות, בעיקר כשיש לה בהגנה שחקניים איטיים כמו סרחיו בוסקטס וג'רארד פיקה. זה הרכב התקפי ולא מאוזן. יכול להיות שזה מה שאוהדי ברצלונה חיכו לו אחרי שנתיים וחצי עם ואלוורדה הזהיר והמבוקר, אבל אין ספק שזה הרכב מאוד חסר אחריות.

ונכון, זו לא אשמתו של סטיין שאומטיטי כבר שנתיים פצוע ושההנהלה שלחה את טודיבו לשאלקה להשאלה מבלי להביא בלם לגיבוי, אבל זה כן אשמתו של סטיין לפתוח בצורה כזאת עם קבוצה שגם כך סובלת מבעיות בהגנה.

 

חידה בשם ליאו מסי

זוכרים שאמרתי שנדבר גם על מסי? אז הנה, הגענו לנושא הכי מורכב אצל בארסה תחת סטיין ובכלל. דבר ראשון, חשוב לי להבהיר לפני שתוקפים אותי על הייטריות, שאין ספק שמסי השחקן הכי טוב בעולם, אבל גם אין ספק שהוא פחות טוב ממה שהוא היה פעם. אריק טן האח, מאמן אייאקס, אמר על זה דבר מעניין: "כשמסי היה עם פפ, הוא שירת את הקבוצה. עכשיו מסי מעל הקבוצה וכולם משרתים אותו". וזה נכון. תחת פפ מסי היה עושה הרבה תנועה אחורה כדי לקבל מסירות ולקחת איתו שחקני הגנה ומימין למרכז כדי לבלבל מגנים, היום מסי הוא שחקן מאוד סטטי – הוא לא עושה תנועה כדי להתפנות ולקבל כדור, הוא לא עושה תנועה ללא כדור לתוך שטח ריק, הוא לא עושה לחץ כשהקבוצה מתגוננת ולמעשה התנועה העיקרית שהוא עושה זה תנועה עם הכדור.

וכאן נשאלת השאלה, שגם ואלוורדה בעבר וגם סטיין עכשיו נאלצים להיתקל בה. עד כמה אפשר לשחק קבוצתי כך? השיטה של ואלוורדה הייתה לתת למסי את הכדור ולתת לשאר השחקנים לפנות לו את הדרך, ונראה שגם סטיין הולך לכיוון הזה, מה שמעלה עוד שאלה. האם ליאו מסי באמת שווה את מחיר המשחק הקבוצתי, בעיקר כשאנחנו רואים איך בליגת האלופות זוכות בעיקר קבוצות גדולות וכמעט ולא כששחקן אחד סוחב את כל הקבוצה.

סטיין, שדואג לספר בכל מסיבת עיתונאים שלו עד כמה מסי הוא הדבר הכי טוב שקרה לכדורגל, הוא כנראה לא האיש לענות על השאלה הזאת.

מסי, קיקה סטיין, ברצלונה
credit to "FC Barcelona" official facebook page
Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח