שפע הנתונים הסטטיסטיים שהמנהלת החלה לספק, מאפשר לנו, אוהדי הכדורגל, לצלול עמוק יותר אל נבכי הנתונים. בעזרת נתונים אלה ובעזרתכם (תודה לכל מי שענה על הסקר) יצרנו אלגוריתם שמעניק לכל קבוצה ניקוד על הביצועים הסטטיסטיים, לכל מדד יש ערך ייחודי רק לו. בנוסף ניתן “מקדם מיקום”, הרי אין דין משחק נגד מקום 1 כדין משחק נגד מקום 14. ככל שהנתונים הסטטיסטיים יהיו טובים יותר כך הניקוד של הקבוצה יהיה גבוה יותר.
(לקריאה נוספת על המדד).
והרי תוצאות המחזור ה – 23 של “מדד העוצמה":
הפועל ב"ש – מכבי פ"ת
בטבלת מדד העוצמה הסטטיסטית הן הסתדרו להן בשני הקצוות, כאשר עיקר הפער נוצר עקב יחס ההמרה (כמה איומים הפכו לשערים). בעוד שהפועל ב"ש איימו 15 פעמים על השער וכבשו 3 שערים, מכבי פ"ת לא השכילה להבקיע אפילו שער אחד מתוך 11 איומים על השער, כולל פנדל שעצר גיא חיימוב. השחקנים של פ"ת שהצליחו לאיים למסגרת היו: יובל שבתאי, עודד אלקיים, יוהאן מרסיאל ורומאריו פירס (הפנדל המוחמץ), לכל הארבעה יחד יש עד היום 3 שערים. כולם של פירס וכולם בפנדלים. חוסר היכולת של מכבי פ"ת להביא את לידור כהן, יוסי בניון או עדן שרם למצבי הבקעה מנעו ממנה להוות יריב במשחק.
ומשפט על חנן ממן. חצי העונה בהפועל חיפה הייתה גדולה, עושה רושם שהמחצית השנייה בהפועל ב"ש תהיה אדירה.
בית"ר ירושלים – בני יהודה
בית"ר גם מול אצטדיון ריק, נגד אבוקסיס, ממשיכה להבקיע ולנצח. אמנם עד ההרחקה של קנדיל היה נדמה שאנחנו מתקרבים למשחק הראשון העונה בו בית"ר לא תמצא את הרשת, אך בעונה הזאת של בית"ר יש הרבה יותר מיכולת. יש גם הרבה מאוד מזל. הבית"רים גם מייצרים לעצמם את המזל ויודעים שכשיגיע המצב, גם הגול יכנס. ומי יותר טוב מבני בן זקן כדי לחזק את דברי: "בהתקפה הדברים מסתדרים וגם אלוהים איתנו". בית"ר איימה עד היום 306 פעמים לשער, כל איום שני מוצא את השטח בין הקורות וכל איום שלישי למסגרת גם עובר את קו השער. מדובר פה על אחוזי דיוק של איתי הרמן (הצ'ייסר), כך שגם אם שמרת על שער נקי רק ב – 5 מחזורים, אתה מוצא את עצמך נאבק על אליפות.
ההרחקה שיבשה גם את תכנית המשחק של בני יהודה ואבוקסיס שעבדה טוב מאוד עד אותו רגע מכריע. בניגוד למשחקים מול מכבי ת"א, ב"ש ונתניה, בני יהודה לא ויתרה לחלוטין על הנעת הכדור (49% אחזקת כדור), אך זה לא הביא אותה למצבים מאוד מסוכנים מול בוריס קליימן. רק 4 מסירות מפתח הצליחו לייצר שחקניו של אבוקסיס וכנראה שנגד בית"ר בתקופה הזאת זה לא מספיק.
מ.ס אשדוד – הפועל עכו
עמיר תורג'מן וחניכיו ממשיכים להשתפר ולאסוף נקודות לקראת הפליאוף התחתון. השבוע הם גם השיגו את הציון הטוב ביותר עבורם העונה ב"מדד העוצמה". זאת הפעם הראשונה העונה בה אשדוד מצליחה להבקיע 3 שערים, בנוסף רשמה שיא עונתי באיומים לשער (23). אמנם המשחק היה נגד היורדת הבטוחה לליגת המשנה, אך המשחקים נגד עכו לא קלים בכלל ולו בגלל העובדה שכרגע כל אחד שם רוצה לברוח מקבוצת דודו דהאן א' (עכו) לקבוצת דודו דהאן ב' (אשדוד) לכל הפחות. זה מזכיר את ברי סחרוף שר: "פאני היל מיד ליד, מיד ליד…" כך גם השחקנים של דודו דהאן עוברים.
מכבי ת"א – הפועל רעננה
הצהובים של ג'ורדי קרויף הפסידו לראשונה לאחר 14 מחזורים (מאז מחזור 8, הפסד 2:1 לב"ש). הנתון הראשון מהמשחק נגד רעננה שקופץ לעין הוא 53. לא כי יש למספר הזה משמעות קוסמית כלשהי, אלא שעדיין לא פגשתי העונה בקבוצה שהעבירה 53 כדורי רוחב לרחבה. לא זאת בלבד, הרי שמכבי ת"א פשוט שיפרה את השיא שלה מהמחזור ה – 20 נגד בני יהודה אז העבירה 49 כדורי רוחב לרחבה, אגב גם במשחק זה מכבי ת"א לא ניצחה (0:0). בדיקה קצרה העלתה שכאשר מכבי ת"א לא ניצחה (9 משחקים) היא העבירה 299 כדורי רוחב, ממוצע של יותר מ – 33 למשחק. לעומת זאת, במשחקים בהם מכבי ת"א כן ניצחה (14 משחקים), היא העבירה רק 287 כדורי רוחב, מדובר על ממוצע של 20.5 למשחק. ללא ספק יש כאן דפוס שחוזר על עצמו, השאלה היא רק האם כאשר מכבי ת"א לא נמצאת ביתרון לקראת סוף המשחק היא פשוט זורקת את הכדור לרחבה ומתפללת לטוב או שמדובר כאן על הכנה טקטית טובה של היריבות, שסוגרות את מעבר הכדור דרך האמצע ומעדיפות שמכבי תשלח כדורים מהאגפים. בכל מקרה, אין ספק שאלי דסה כשיר ובכושר, יוצר בעיה למאמנים מנגד, אך כל עוד הוא לא משחק, זוהי הברירה הטובה ביותר שיש לקבוצה היריבה.
" Facebook page
טבלת “מדד העוצמה” לאחר המחזור ה – 23:
משחק העונה?
כולם ישאו את עיניהם בציפייה למשחק המרכזי ביום א' בין הפועל ב"ש לבית"ר ירושלים, מחכים לקבוצות כמו להבת האש העולה להדליק את הלפיד האולימפי באיצטדיון או נכבית בדרך.
אלפי מילים כבר נכתבו על המשחק והנתונים הסטטיסטיים שהקבוצות מייצרות העונה, אך עוד לא נחשפתם לכל המספרים. כשנכנסים לעובי הנתונים, ניתן לראות כי בעוד הפועל ב"ש מגיעה לכל משחק כדי להפגין דומיננטיות ולהשליט את רצונה על כר הדשא, בית"ר ירושלים נוקטת בסגנונות משחק שונים כאשר היא משחקת נגד מכבי ת"א, מכבי חיפה, מכבי נתניה, הפועל ב"ש (משחק אחד) והפועל חיפה (משחק אחד) שמעתה יקראו "השמינייה", לעומת משחקיה נגד שאר הקבוצות שמעתה יקראו "האחרים". צירפתי גם עמודה על ארבעת המשחקים האחרונים שכוללים 2 משחקים מ"השמינייה" ו – 2 משחקים מ"האחרים", כדי לקבל מושג טוב יותר לגבי הכושר בו מגיעה בית"ר למשחק נגד ב"ש.
הטבלה:
שני נתונים מובילים את בית"ר לעונה המדהימה שלה. הראשון הוא יחס ההמרה של איומים לשערים. בית"ר זקוקה רק ל–6 איומים על מנת להבקיע שער וזה לא משנה לה אם עומדת שם ההגנה של הפועל עכו או של מכבי ת"א. אמנם נגד "השמינייה" היא מייצרת ארבעה איומים פחות לשער, אך זה לא מונע ממנה להשיג 67% הצלחה. שימו לב שבארבעת המשחקים האחרונים בית"ר שיפרה אף את הנתון הזה וכעת זקוקה ל–5 איומים בלבד על מנת להבקיע שער. חומר למחשבה עבור ברק בכר.
הנתון השני המאוד מרשים של בית"ר מגיע מכיוון מסירות המפתח. גם כאשר היא איננה שולטת בכדור כמו במשחקים נגד "השמינייה", היא עדיין מצליחה למסור מסירת מפתח לאחר 54 מסירות מדויקות בלבד, כלומר גם אם היא תצליח למסור בסביבות 200 מסירות מדויקות, היא תקבל לפחות 4 מסירות מפתח שיעמידו את שחקניה במצב לכיבוש שער. נגד "האחרים" בית"ר מוסרת כמעט כפול מסירות מדויקות ומצליחה אפילו להוריד את זמן ההמתנה למסירות מפתח. בארבעת המשחקים האחרונים שחקניהם של בני ואלי משפרים את המספרים שלהם ומוסרים מסירת מפתח לאחר 40 מסירות מדויקות בלבד!
בנוסף ניתן לראות כי במשחקי "השמינייה" בית"ר, בגלל שכמעט ולא מחזיקה בכדור, לא ממהרת למסור כדורי רוחב לרחבה, רק 13 כאלה בממוצע נמסרים במשחק. כאשר הכדור כבר אצלה היא מעדיפה לשלוח אותו במהירות קדימה, דרך האמצע המהיר ופחות לבנות משחק מהאגפים.
אגב, ב"ש בניגוד לבית"ר, מאוד אוהבת להשתמש בכדורי רוחב לרחבה ומסרה 203 מסירות רוחב יותר מיריבתה. ב"ש מנצלת עד תום את יכולות המסירה ההתקפיות של אורן ביטון, שמוביל את הקבוצה עם 108 מסירות רוחב וכבר זוקף לזכותו 5 בישולים. ביטון ווואקמה בצד שמאל הוא מבוא לאי סדירות בקצב פעימות הלב לכל שחקן יריב, קונטה לבדו לא יוכל להתמודד עימם ויהיה מעניין לראות את מי יצוותו אליו בני ואלי.
נתון מדאיג נוסף עבור בני והחבורה הוא איבודי הכדור בחצי הקבוצה. הוויתור על הנעת כדור מסודרת מביא לכך שנגד "השמינייה" מאבדת בית"ר 13 כדורים בחצי המגרש שלה. הסכנה הברורה היא לחץ רציף של היריבה ומכיוון שהגנת בית"ר לא מאוד טובה, הסכנה לספוג גול גדלה. בנוסף, חטיפת כדור בחצי הקבוצה יוצרת לעיתים מצב בו כל הקבוצה נמצאת ביציאה קדימה וכאשר הכדור נחטף נוצר מצב של חוסר סדר בהגנה ואף ייתכן ויהיה חיסרון מספרי אל מול ההתקפה. בדיוק בשביל הרגעים הללו הביאו את חנן ממן שיודע למצוא בפס מפרק הגנות אחד את האיש הנכון להעמיד מול השער. אם בית"ר לא תהיה זהירה ביציאה להתקפות, ב"ש תרוויח מכך בקלות.
כרגע אנחנו יודעים איך המשחק אמור להיראות, נחכה בסבלנות עד יום ראשון כדי לראות גם כיצד הוא מתפתח. הולך להיות כיף גדול.
