מדד העוצמה של ליגת העל – מחזור 17

שפע הנתונים הסטטיסטיים שהמנהלת החלה לספק לנו, מאפשר לנו, אוהדי הכדורגל, לצלול עמוק יותר אל נבכי הנתונים. בעזרת נתונים אלה ובעזרתכם (תודה לכל מי שענה על הסקר) יצרנו אלגוריתם שמעניק לכל קבוצה ניקוד על הביצועים הסטטיסטיים, לכל מדד יש ערך ייחודי רק לו. ככל שהנתונים הסטטיסטיים יהיו טובים יותר כך הניקוד של הקבוצה יהיה גבוה יותר.
(לקריאה נוספת על המדד)

אתר הזווית בחסות טיק טיק

דירוג מדד העוצמה של המחזור ה – 17:

מדד העוצמה סיכום מחזור 17

מכבי ת”א ניצבת בראש המדד במחזור הנוכחי. משחק צמרת לא פשוט נגד מכבי נתניה הפך בדקה ה – 12 למשחק שמזכיר יותר את משחק הגביע נגד בני ממב”ע. נתניה, שגם כך חסרה את עלי מוחמד וברנקו ורגוץ’, נאלצה להיפרד מקובי מור שהורחק בכרטיס אדום. החמצת הפנדל הוציאה את מכבי ת”א קצת מאיזון והיא נגררה למשחק עצבני ולא מסודר, הדבר היחיד שהיה יכול להציל את מכבי נתניה מהפסד.

בטור הקודם ובניתוח הנתונים הסטטיסטיים, הראיתי עד כמה מכבי ת”א הייתה חסרה את אלי דסה. בעקבות ההרחקה, ערן לוי ירד יותר אחורנית ונאלץ לשמור על הפריצות מימין של דסה. שחקני מכבי ת”א, בתוך כל המשחק העצבני שהתפתח על כר הדשא, לא שמו לב לכך וניסו מעט מדי לתקוף דרך צד ימין במחצית הראשונה, הם עשו זאת בעיקר מהאמצע ונתניה התמודדה עם זה בעזרת קו נבדל מתורגל ופשוט.

אלי דסה, מכבי תל אביב
קרדיט לדף הפייסבוק של “מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL”

למזלה יש לה מאמן.
השפעה של מאמן ניכרת מאוד בצורה בה הקבוצה שלו יוצאת מחדר ההלבשה למחצית השנייה. המהלך ההתקפי הראשון של מכבי ת”א במחצית השנייה היה מסירות מהירות על קו ימין שפינו את אלי דסה למסירת רוחב. מכאן והלאה רוב המשחק של הצהובים המשובצים הלך לצד של דסה וזה השתלם עם שני שערים שהגיעו מהצד שלו כולל בישול מצוין לוידאר קיארטנסון.

הרי זה ידוע, והפך להיות הרגל קבוע, דסה ווידאר לפחות פעם בשבוע.
שבוע שעבר הראיתי כי רק 40% מהשערים שכבשה מכבי ת”א הגיעו מבישולים והנה נגד נתניה כל השערים הגיעו מבישולים.
בנוסף 19 איומים לשער, רק 7 היו למסגרת, אך 3 עברו את דני עמוס. יש מצטרף חדש לרשימת הכובשים הקצרה במכבי ת”א, תנו את הכבוד לברק יצחקי.
מכבי ת”א שהצליחה לייצר רק 94 מסירות מפתח עד המשחק נגד נתניה, התפוצצה עם 15 כאלה, כאשר אבי ריקן ודור מיכה מובילים עם 4 כל אחד.
דור מיכה הוא גם המוביל במספר המסירות עם 80 ו – 68 מדויקות. כבר נאמר שכדי שהקבוצה תייצר מצבי הבקעה היא זקוקה להנעת כדור עיקרית בקישור ולא של הבלמים.
בחלק ההגנתי שרן ייני, אייל גולסה ודור פרץ סיכלו כל ניסיון של מכבי נתניה ליצור הזדמנויות הבקעה. 12 תיקולים מוצלחים (6, 4, 2 בהתאמה), ייני הוסיף 12 חילוצי כדור, פרץ הוסיף 6 כאלו כולל 3 בחצי המגרש של נתניה וגולסה בתור הקשר 50 – 50 הוסיף בישול, 3 איומים על השער, 3 דריבלים מוצלחים ו – 3 מסירות מפתח.

ברק יצחקי, מכבי תל אביב
קרדיט לדף הפייסבוק של “מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL”

כשמסתכלים על הנתונים המרשימים חשוב לזכור ולהזכיר את החיסורים של נתניה בתוספת ההרחקה המוקדמת, אך בתמונה הכללית אפשר לראות וגם להסיק שמכבי ת”א משתפרת, לאט לאט, משחק אחר משחק. גולסה (אם יישאר בריא) ודסה הופכים להיות אנשי המפתח בעונה הזאת ומאבק האליפות פתוח מתמיד.

כן שיחקו היטב במחזור:
מכבי חיפה – סוף סוף הצליחה גם להבקיע, רק שימו לב שזה קרה שוב נגד רעננה. 7 מ – 18 השערים שכבשה מכבי חיפה (39%) הובקעו מול יושבי בתי הקפה מאחוזה.
כמו כן שימו לב שגם במשחק הנוכחי הורחק שחקן ליריבת מכבי חיפה. ב – 4 מתוך 5 הנצחונות של הכרמליסטים הורחק שחקן ליריבה. הניצחון היחיד ללא הרחקה הוא 4:2 על אותה רעננה בסיבוב הראשון.

מכבי פ”ת – המלאבסים הצליחו במשחקם מול ק”ש להבקיע אחרי 2 מחזורים מאופסים ומהצד השני הצליחו סוף סוף לא לספוג אחרי 3 מחזורים רצופים. אגב, פעם אחרונה שפ”ת הבקיעה יותר משער אחד הייתה במחזור ה – 8 בניצחון 3:1 על הפועל אשקלון. למרות שק”ש נשארה בעשרה שחקנים מהדקה ה – 20 ובתשעה החל מהדקה ה – 74, מכבי פ”ת הצליחה לייצר רק 8 איומים על השער. למזלה יש לה את מנור סולומון שבישל את שני השערים, רץ 11.3 ק”מ, סיפק 61 ריצות במהירות גבוהה, 5 כדורי רוחב ו – 6 דריבלים מוצלחים. בכלל מנור הוא הדריבליסט הטוב בליגת העל כאשר ביצע עד היום 106 דריבלים מוצלחים, 36 יותר משני אחריו. הוא גם עושה זאת ב – 58% מעולים.

מנור סלומון, מכבי פתח תקווה
קרדיט לדף הפייסבוק “מכבי פ”ת העמוד הרשמי”

הפועל אשקלון – חניכיו של יובל נעים אמנם ניצחו רק בתוספת הזמן משער של סער בנבנישתי את האחרונה בטבלה הפועל עכו, אך סיפקו משחק סטטיסטי משובח והשיגו את הציון הגבוה ביותר שלהם העונה במדד העוצמה.
בסך הכל זה היה המשחק הרביעי העונה בו הם לא ספגו, תוסיפו לכך 16 איומים לשער, 60.43% שליטה בכדור, 85% דיוק במסירות, 26 כדורי רוחב ו – 9 חילוצים בחצי המגרש של הפועל עכו.
הבעיה של הפועל אשקלון שהיא מצליחה להשיג את הנתונים הללו רק מול הפועל עכו. גם בסיבוב הראשון היא השיגה את הציון הגבוה ביותר מול נועלת הטבלה. אולי כדאי למכבי חיפה לקחת את יובל נעים למשחקים נגד עכו, עושה רושם שהוא יודע היטב כיצד להתמודד עימם.

טבלת מדד העוצמה לסיבוב השני:מדד העוצמה סיבוב שני

הנתון המעניין ביותר בעיני מטבלת מדד העוצמה נמצא בשורה ה – 14 שלו, שם, במקום הכי קר בטבלה, קופאת הפועל ק”ש. למרות ארבעת ההפסדים הרצופים שלה, לא חשבתי שק”ש משחקת כל כך לא טוב. והרי בסיבוב הראשון היא הייתה לא רעה בכלל.
אז יצאתי אל הנתונים וערכתי השוואה בין הסיבוב הראשון (13 משחקים) לסיבוב השני (4 משחקים).מדד העוצמה קריית שמונה

בסיבוב הראשון השיגה ק”ש תוצאות סבירות לחלוטין כולל נצחונות על בני יהודה, מכבי חיפה, מכבי פ”ת ואשדוד ובנוסף הצליחה לסחוט תיקו מבית”ר ירושלים. את הסיבוב הראשון היא סגרה עם רביעייה מוחצת לרשתה של הפועל עכו שהציב אותה במקום השביעי עם 19 נקודות. הבעיה היא שאנחנו כבר אחרי ארבעה מחזורים בסיבוב השני וק”ש עדיין תקועה במאה ה – 19. אגב, באותם ארבעה מחזורים ראשונים ק”ש השיגה 7 נקודות.

התקפית

50.8% החזקת כדור בסיבוב הראשון תורגמו ל – 181 פעמים שק”ש איימה על שער יריבותיה (14 בממוצע), היא מצאה את המסגרת 76 פעמים מתוכם, 42%, וכבשה 16 שערים, כלומר היא הבקיעה שער בכל איום 11 בממוצע.
בסיבוב השני ניתן לראות ירידה דרסטית במספרים של התקפת ק”ש. קודם כל היא הפכה להיות קבוצה מתגוננת ולא ששולטת בכדור ובקצב המשחק, 41.2% החזקת כדור שאותם מנצלת ק”ש ל – 29 איומים על השער (7 בממוצע), מהם מצאו את המסגרת רק 7, 24%, לכן אין זה פלא שהיא כבשה רק 2 שערים עד כה ואוחזת ביחס של שער על כל 15 איומים.

אם נסתכל על מסירות המפתח, נראה כי אין הבדל משמעותי בכמותן, בסיבוב הראשון נמסרו 107 מסירות מפתח (8 בממוצע) וכעת בסיבוב השני נמסרו 26 מסירות מפתח (7 בממוצע).
מכאן ניתן להסיק שתי מסקנות עיקריות:
הראשונה מתייחסת לירידה חדה בכושר ההבקעה של החלוצים ושחקני הכנף.
השנייה היא שייתכן ואיכות המצבים שנוצרו עבור החלוצים, היו לא מספיק טובים.

קרית שמונה, איזי שירצקי, חיים סילבס
קרדיט צילום: דף הפייסבוק של “עירוני איתוראן קרית שמונה” והצלם ארז יעקובי

בעיה נוספת בחלק ההתקפי ניתן לראות בנתוני הדריבלים, לעומת הסיבוב הראשון אז הצליחה ק”ש להשלים 54% מנסיונות הדריבל שלה, הרי שבארבעת מחזורי הסיבוב השני היא מצליחה להשלים רק 47% מנסיונות הדריבל. מכיוון שלרוב, נסיונות הדריבל מתבצעים בחלקים הקדמיים של הקבוצה, אנחנו מקבלים פה חיזוק נוסף לירידה ביכולת הקישור ההתקפי והחלוצים. הדריבל כפעולה אישית להפתיע הגנות מאבדת מיעילותה ולמעשה תורמת יותר ליריבה שמרוויחה כדורים נוספים.

בכל מקרה כבר ראינו את רעננה של העונה הקודמת שנשארה בליגה בלי מלחמות גדולות ובלי להבקיע כמעט שערים. 22 שערים הבקיעה הקבוצה ההיא של סילבס ב – 33 מחזורים. אנחנו יודעים שלסילבס יש ראש מיוחד לגבי ההגנה והוא מאמין בתרגול הגנתי וחופש התקפי. אז בואו נראה מה קורה בחלק ההגנתי.

הגנתית

בסיבוב הראשון ספגה ק”ש 12 שערים, ממוצע של כמעט 1 למשחק, שמרה על שער נקי ב – 6  ממשחקי הסיבוב, נתון מעולה. הגנת ק”ש עשתה חיים קשים לקבוצות היריבות שהצליחו לייצר 153 איומים בלבד על שערו של איתמר ניצן (12 איומים בממוצע), ק”ש שמרה על מאזן מצויין וספגה שער רק בכל 13 איומים.
כעת, בארבעת המחזורים הראשונים של הסיבוב השני ק”ש איפשרה ליריבותיה 41 איומים לשערה (10 בממוצע), אך למרות ירידה במספר הממוצע של איומים לשערה, ק”ש כבר ספגה 8 שערים! מתחילת הסיבוב השני, כל איום 5 לשערו של ניצן גם פוגש את הרשת.
ירידה נוספת במשחק ההגנה ניתן לראות במספר החילוצים של הקבוצה, 62 בממוצע למשחק (805 סך הכל) בסיבוב הראשון, מתוכם 11 בממוצע היו חילוצים בחצי היריבה (141 סך הכל). התדרדרו ל – 55 חילוצים בממוצע למשחק (221 סך הכל) ומתוכם 8 בממוצע נעשים בחצי המגרש של היריבה (30 סך הכל).
אין שינוי דרסטי סטטיסטי בכמות האיבודים למשחק (65 בממוצע בסיבוב הראשון לעומת 68 כעת) או בכמות האיבודים בחצי המגרש של ק”ש (12 בממוצע בסיבוב הראשון לעומת 11 כעת).

כדי להשלים את התמונה לגבי היכולת הלא טובה של ק”ש בסיבוב השני שימו לב לירידה בתיקולים המוצלחים (מ – 61% ל – 55%), ירידה בניצחונות במאבקי אוויר (מ – 56% ל – 53%), ירידה באחוז המסירות המדויקות (מ – 81% ל – 77%), ירידה של כמעט 4 ק”מ בממוצע במרחק הכולל וירידה של 17 ריצות מהירות בממוצע למשחק.

עבאד-קרית-שמונה
קרדיט לדף הפייסבוק הרשמי של עירוני איתוראן קרית שמונה והצלם: ארז יעקובי

מבחינת ק”ש אפשר לומר שכרגע היא גולשת בצוק מנרה וייתכן שהמעצור שלה נשבר כי לצערה של ק”ש שני המשחקים הקרובים שלה יתקיימו נגד קבוצות הצמרת של בית”ר ירושלים והפועל חיפה, שזקוקות לנקודות על מנת לשמור על חלום האליפות בחיים. ייתכן ובעוד שני מחזורים חניכיו של סילבס יספרו כבר 6 הפסדים רצופים. ואולי אז גם תגיע לסופה ההתדרדרות חסרת המעצורים במדרון, השאלה אם חיים סילבס יצליח לעצור את המגלשה כשהוא עליה או מתחתיה.

טבלת מדד העוצמה לאחר 17 מחזורים:מדד העוצמה מצטבר

 מהפך בפסגה!
הפועל ב”ש ממשיכה להציג יכולת לא מזהירה במיוחד ובעקבות התיקו המאופס עם בני יהודה יורדת למקום השני. מכבי ת”א מנצלת את המצב ובעזרת הניצחון המאוד משכנע על מכבי נתניה מדלגת מעל הגמלים היישר לפסגת טבלת מדד העוצמה.
במחזור הקרוב לכל אחת מהן מצפה משחק לא קל (הפועל ב”ש  – הפועל חיפה, מכבי חיפה – מכבי ת”א) וייתכן שנחזה בחילוף נוסף בפסגה.
הישארו עירניים.