למה מכבי חיפה (שוב) תסיים את העונה בינואר?

// מאת עדי כהן נייס

טוב, יש לכך הרבה סיבות. אבל יש אחת מרכזית.

אבל קודם כל נתחיל במשל קצר. פעם היה איש חביב שפתח שניצליה. אתם יודעים, מכר שניצל בבאגט וכאלה. והיה לו את השניצל הכי טוב בעיר, ככה אומרים. מכל הארץ היו באים אליו במיוחד. בסך הכל שניצל, אבל טעים רצח – עסיסי, קריספי, עם הרטבים הכי טובים. את הבאגטים הוא היה אופה במקום, וגם מעניק יחס אישי לכל קונה. עם הזמן הבעלים הסתבך בהימורים והיה חייב כסף להרבה אנשים. הוא לא רצה לסגור את השניצליה המפורסמת והפופולארית, אז הוא ניסה לקצץ בהוצאות. קנה חזה עוף קפוא במקום טרי, השתמש בפירורי לחם קנויים, קנה את אותם באגטים מאיזו מאפייה כמו יתר השניצליות באזור. הוא אפילו התחיל להשתמש בשקיות קטשופ במקום לקנות את הפירמה הידועה והאהובה. אז נכון, הוא עדיין מכר שניצל בבאגט, אבל זה כבר לא היה זה. רק העטיפה נשארה, התוכן התרוקן לחלוטין. ובינתיים, יתר השניצליות למדו את הפרינציפ, והלקוחות התחילו לנדוד.

בואו נשים את האמת על השולחן. מכבי חיפה כבר הרבה שנים לא באמת פקטור בליגת העל. כל סוף עונה, או תחילת עונה חדשה, היא עושה קצת קולות של “הנה, אנחנו עוד שנייה חוזרים לתת פייט בצמרת הליגה”, וכל שנה אותו מפח נפש, אותה אמנזיה כללית, אותו ריסטארט-בכאילו. שוב חוזר הניגון. ושוב אופטימיות זהירה. ושוב כאפה לפרצוף. שוב. ושוב. אז מה נשתנה הקיץ הזה? לא הרבה. שוב מנסים לפגוע בזרים ו-“בוחרים אותם בפינצטה”. שוב משחררים כל מיני הצהרות עמומות, כאילו שזה משנה משהו. שוב האוהדים דורשים רכש, ושוב יגיע איזה לגיונר חסר כושר בדקה ה-90, אחרי שכבר התחילה הליגה. שוב פציעות הזויות, שוב סגל קצר, שוב אחרי שהעונה כבר גמורה “נותנים צ’אנס לצעירים”, שוב מדיניות רכישת השחקנים לא ממש ברורה.

וזה לא שלא נחתו פה בשנים האחרונות שחקנים טובים, כן? ברור לכולם הרי ששחקנים כמו קהת, קאגלמאכר, ורוקאביצה כנראה היו פורחים תחת מאמן כמו ברק בכר, למשל. אבל איכשהו הבינוניות דבקה בכולם. אז מה ההבדל בין מכבי חיפה לבין הפועל באר שבע, או מכבי ת”א, שני המועדונים המובילים כיום בכדורגל הישראלי בפער עצום לפני כל היתר? בקצרה – איכות ניהול מקצועית, שבאה לידי ביטוי ביכולת לנהל משברים.

קהת-מכבי-חיפה
קדריט לדף הפייסבוק הרשמי של
מנהלת הליגות לכדורגל- IPFL

לא כולם זוכרים, אבל מכבי חיפה התחילה את העונה האחרונה באופן די מוצלח. שיחקה כדורגל חיובי, ואפילו ניצחה את מכבי ת”א ואת הפועל ב”ש. היא בטח לא הייתה בשיא היכולת, אבל היא נראתה כמו קבוצת כדורגל, דבר שבטח קשה להגיד על כל יתר התחלות העונה בשנים האחרונות. אבל אז ברגע אחד הכל פשוט קרס, לכאורה בלי סיבה נראית לעין. זה התחיל ב-26 בנובמבר עם תיקו 1:1 באצטדיון הי”א באשדוד, המשיך להפסד חוץ בבאר שבע, משם ל-2:0 כואב בבית מול בית”ר ירושלים, תיקו מול רעננה, ניצחון עלוב מול הפועל ת”א החלשה, והפסד נוסף לסכנין. 5 נקודות מ-18 אפשריות.

ומה החליטו במועדון לעשות כדי להוציא את העגלה מהבוץ? יומיים לאחר מכן יענקלה ירד לחדר ההלבשה ואמר לשחקנים שהוא מתבייש בהופעה שלהם. למחרת, קצת יותר מחודש לאחר שהתחילה המפולת, הוחלט לשחרר לא פחות משישה שחקנים בבת אחת, ולהשאיר את הסגל קצר מאוד ופגיע מאוד. מכאן והלאה המשיכה הקבוצה לעוד 8 משחקים בהם היא צברה 5 נקודות בלבד. כן, 5 נקודות מ-24 אפשריות. ואז הגיע הדרבי, ויענקלה החליט לרדת לחדר ההלבשה, שוב. 3:0 להפועל חיפה, ומולנסטיין מפוטר. בשלב הזה יענקל’ה החליט לקחת את העניינים חזרה לידיים באופן רשמי. כי הרי גם גדולי התומכים בשחר מודים שבשלב הזה ההחלטות כבר היו לגמרי שלו, כולל מינויו של לוזון על הראש של קרלסן. ומכאן והלאה העונה כבר הייתה גמורה, ונתראה שוב בינואר.

גיא לוזון
Credit to “Maccabi Haifa FC” Facebook page

בואו נחזור רגע להפועל ב”ש ולמכבי ת”א. אחרי שהתחילה את העונה עם חמישיות, באמצע דצמבר אשתקד מצאה את עצמה הפועל באר שבע עסוקה בליגה האירופית, כשבליגה היא עם רצף של 3 משחקים ללא ניצחון. כולם אמרו “משבר”, אלא שאז מכבי חיפה הגיעה לטרנר וקיבלה בראש. באותה תקופה, אלונה ברקת וברק בכר השכילו לתת למועדון מעטפת של שקט תעשייתי והשרו רוגע על המערכת, והצליחו לצאת מזה. בחודש מרץ, כשהתחיל להיווצר לו עוד משבר, עם התעסקות באבא של מאור בוזגלו, אמא של בן שהר, וואקמה שרצה להחזיק יותר בכדור, ג’ון אוגו שרצה לנהל יותר את המשחק, וברדה שהתלונן שהוא לא מקבל מספיק דקות משחק – השכילה ברקת, כך היא מספרת בדיעבד, לקרוא טור של אוריאל דסקל שגרם לכל המערכת להתאפס ולהירגע. ובכלל, נראה שיש אמון חזק מאוד בין ברקת לבין בכר ולבין יתר הצוות המקצועי. וזה מקרין על כולם.

ומכבי ת”א? כשהיא גמגמה וארבלזדה פוטר בתחילת ינואר, ברור היה לכולם מי בעל הבית. ג’ורדי קרויף לקח את המושכות לידיים, והקבוצה התחילה פשוט לכתוש את הליגה. כל זה לא היה קורה אילולא הייתה סמכות מקצועית ברורה וחזקה, שכל המערכת סומכת עליו. כזאת שיודעת לייצר שקט גם שבחוץ יש סערה, מבול וסופת ברקים גם יחד.

אבל מה מכבי חיפה עשתה כשהיא נכנסה למשברון ההוא? תודות ליענקלה שחר, היא הצליחה להפוך אותו למשבר, ומשם לקטסטרופה. היא שברה את הכלים, נכנסה לפאניקה, הפכה את השולחן. היא פשוט ירקה לתוך הבאר שהיא שותה ממנה, שפכה שמן למדורה, שפכה את התינוק עם המים – תבחרו איזה מטאפורה שבא לכם – היא פשוט הצליחה להפוך מצב לא טוב – למצב גרוע ובלתי אפשרי. וכן, הכל התחיל ונגמר בראש המועדון, יענקלה. ששוב לא הצליח לייצר שקט תעשייתי, שוב לא הצליח לתת אמון באנשים שהוא עצמו בחר, שוב החליט לקחת את העניינים לידיים, משל היה ילד בן 11 שמשחק פוטבול מנג’ר.

על מנג'ר, טקטיקה ומה שביניהם -8

זוכרים את משל השניצל? לפחות מבחינה חיצונית, גם מכבי חיפה חושבת שהיא עדיין השניצל הכי עסיסי בעיר. אלא שבפועל היא כבר מזמן לא אותה מכבי חיפה של העשור הראשון של שנות ה-2000. זה רק נראה כמו אותו מועדון. וכשכל שאר השניצליות כבר למדו את הפרינציפ, יענקלה נשאר עם השלט היפה בכניסה למסעדה והוא ממשיך לצעוק על הלקוחות שהם טיפשים, ולו יש את השניצל הכי טעים בעיר.

אני לא מהאוהדים שמקללים את יענקלה שחר. אני באמת חושב שהוא עושה את מה שהוא עושה מתוך אהבה אמיתית למועדון ומוקיר לו תודה על מה שהוא עשה למען המועדון במשך הרבה מאוד שנים. אלא שחיבוק הדוב שלו פשוט מוחץ את המועדון. בכל עונה המשבר יגיע, ובכל פעם שהוא יגיע יענקלה לא יפספס הזדמנות להחמיר אותו. שילוב התכונות של שחר הרסני, וכולל חוסר ידע מקצועי מספיק בכדורגל מודרני לצד חוסר יכולת לתת אמון באנשי מקצוע איכותיים. והשילוב הזה יגרום למכבי חיפה לסיים את העונה הקרובה בינואר, שוב.

מכבי חיפה אימון קיץ
Credit to “Maccabi Haifa FC” Facebook page
 
   
   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח