ליגת האלופות – היריבויות הכי גדולות – חלק ב'

לחלק א' של הדירוג

תזכורת: ליגת האלופות חוזרת עם לא מעט משחקי שמינית גמר מרתקים וגדולים. ניצלתי את ההזדמנות כדי לדרג כאן את עשרת היריבויות הגדולות ביותר באירופה בעידן הצ'מפיונס ליג. אתמול קיבלתם את מקומות 6-10. זה הזמן לחמישייה הראשונה:

טיקטיק ליגת האלופות ריאל פסז

אבל שנייה קודם: תזכורת לחוקים הלא חקוקים לאיך נקבע הדירוג:

  1. יריבות צ'מפיונס – היריבות בין הקבוצות רלוונטית בעיקר למפגשים ביניהן בליגת האלופות (עונת 92'-93' והלאה), פחות למפגשי עבר או משחקים במפעלים אחרים, וגם לא יריבות שנולדה מאותה הליגה, לכן למשל לא תמצאו כאן עימות בין ברצלונה לריאל מדריד.
  2. ריבוי משחקים – יריבות מתפתחת לאורך שנים, או לפחות לאורך כמות משחקים גדולה. לכן למשל גם מילאן נגד ליברפול לא כאן, למרות שהתמודדו בשני גמרים, שאחד מהם הוא כנראה המשחק הגדול בכל הזמנים בצ'מפיונס.
  3. צריך שתיים כדי לייצר יריבות – אם יריבה אחת נותנת בראש לשנייה פעם אחר פעם, כנראה שזאת לא יריבות, לכן לא תמצאו כאן את באיירן מינכן נגד ארסנל.
  4. איכות המפגשים – כמה שיותר נוקאאוט יותר טוב, עם דגש על גמרים וחצאי גמר.
  5. רצוי שיהיה מפגש אחד ממש גדול. כזה שישר חושבים עליו כשנזכרים ביריבות הזו.
  6. שיקול דעת הכותב – יש לי את הזכות להתעלם מכל הכתוב למעלה ולדרג כראות עיני. לא מסכימים? בשביל זה נולד הטוקבק.

לוגו ליגת האלופות

 

מקום חמישי: ברצלונה – מילאן

מאזן: 15 משחקים, 6 ניצחונות לבארסה, 4 למילאן ו-5 תיקו. שערים 20-22 לברצלונה, מאזן במפגשים? 3-5 ברצלונה. מפרט: גמר אחד, חצי אחד, רבע אחד, שמינית אחת, שלב בתים שני אחד, 3 פעמים שלב בתים.

אחד המפגשים היותר משוחקים בתולדות ליגת האלופות בין שתיים מהקבוצות המעוטרות בעידן הצ'מפיונס (רק ריאל מדריד זכתה יותר מהן). המפגש הראשון היה כואב מאוד עבור ברצלונה בגמר האלופות האהוב עליי ב-93-94'. כשאני בן 12, אחת הילדות בכיתה חגגה יומולדת. כולם הגיעו, אבל סחבק 'זייף' מחלה וראה את מילאן "המשעממת" של קאפלו כותשת את ברצלונה "האטרקטיבית" של קרויף באחד הגמרים הכי חד צדדים שהיו. מסארו עם צמד, סאביצביץ' מקפיץ מעל זוביזארטה ודסאיי חותם את ה-0-4.

מילאן המשיכה להוביל במפגשים בשנים הבאות, זכור בעיקר ה-3-3 בשלב הבתים השני ב-2000/01 כשאלברטיני וריבאלדו התמודדו בדו קרב הפגזות מרחוק, אבל מעונת 2005-06 ברצלונה השתלטה על הדו קרב הזה במקביל להתחזקות שלה ולהיחלשות של מילאן בפרט והכדורגל האיטלקי בכלל. זה התחיל בניצחון 0-1 בחוץ בחצי הגמר באותה עונה והמשיך בעליונות בנוקאאוט בעוד שני מפגשים בעשור האחרון, כשהזכור ביותר בעונת 2012-13. מילאן ניצחה 0-2 במשחק הראשון בשמינית עם תקוות גדולות, אבל צמד של מסי הוביל את ברצלונה לניצחון 0-4 גדול בגומלין, ניצחון שלמעשה סגר מבחינתה את המעגל של אותו הפסד בגמר האלופות.

למה מדורגת כאן (ולא יותר גבוה): כי למרות המפגשים הרבים, מלבד אותו הגמר, אין איזה משחק 'אפי', מפגשי הנוקאאוט האחרים נטו לכיוונה של ברצלונה ולא הייתה כאן ממש תחרות אמיתית בין שני מועדונים שהיו בטופ באותו הזמן.

 

מקום רביעי: צ'לסי – ליברפול

מאזן: 10 משחקים, 3 ניצחונות לצ'לסי, 2 לליברפול, 5 תיקו. שערים: 10-12 לצ'לסי. מפגשים: 2-2. מפרט: שלושה חצאי גמר, רבע גמר אחד, שלב בתים אחד.

הגענו לעימות השני שמרכיב שתי קבוצות מאותה המדינה, אלא שכאן היסטוריית המפגשים בין הקבוצות בליגת האלופות בהחלט עומדת בפני עצמה. אם נעשה דירוג של היריבויות הגדולות של מוריניו, ויש לא מעט מאמנים איתם הוא מסוכסך, אני מאמין שהקרב עם רפא בניטז יגיע למקום גבוה.

מלבד המשחק ההיסטורי ביניהן בשלב הבתים ב-2006 (פעם ראשונה ששתי קבוצות מאותה מדינה נפגשות בשלב הבתים) אנחנו מדברים כאן על ארבעה מפגשים רצופים במשך חמש שנים בשלבים המכריעים מאוד, מפגשים צמודים שבהם כמעט ולא היה אפשר להכריע בין הקבוצות. בשנים הראשונות צ'לסי הייתה זו שניסתה לבסס את מעמדה כשם גדול באירופה תחת רומן אברמוביץ', אבל פעמיים נעצרה בקושי בידי האדומים. ב-2005 רק שער רפאים של לואיס גארסיה (לא עבר את הקו), נתן לליברפול מקום בגמר, ושנתיים לאחר מכן ההכרעה נפלה בפנדלים. שימו לב לנתון הבא, רק שלושה שערים בששת המפגשים הראשונים ביניהן, זאת לעומת ה-4-4 המטורף ב-2008/09 שאליו ליברפול הגיעה עם הפסד 3-1 ביתי וכבר הוליכה 0-2 ו-3-4 בברידג'.

אבל המפגש הגדול ביותר, לפחות מהזווית האישית שלנו הישראלים, התרחש בחצי הגמר ב-2007/08. ערב יום השואה, אין שידור בטלוויזיה ועשרות אלפי ישראלים מחפשים ערוץ שבו אפשר לראות קרב בין שני ישראלים. מצד אחד יוסי בניון, שמבשל שער נהדר ששולח את המשחק להארכה אחרי 1-1 כפול, ומצד שני מאמן ישראלי מושמץ שהופך למאמן הראשון שלוקח את הבלוז לגמר האלופות. זה נגמר ב-2-3 בלתי נשכח בהארכה בדרך ל'כמעט' תואר ראשון.

למה מדורגת כאן: בגלל שרוב המשחקים היו מכריעים וצמודים, מכיוון שהם התקבצו למספר שנים צפוף וכן, בכל זאת, העובדה שהן מאותה מדינה גם קצת עזרה.

 

מקום שלישי: ריאל מדריד – יובנטוס

מאזן: 14 משחקים, 6 ניצחונות לכל צד, 2 תוצאות תיקו. הפרש שערים: 17-19 ליובנטוס. מפגשים: 3-5 יובנטוס. מפרט: שני גמרים, 2 חצאים, רבע אחד, שמינית אחת, פעמיים שלב בתים.

כמו המפגש הקודם בין הנציגות האיטלקיות לספרדיות, במקום החמישי, גם כאן יש לנו שמונה מפגשים, רק שכאן התמונה הרבה יותר מאוזנת ויש לנו גם שני גמרים. היריבות הזו גם מתפרסת לאורך כ-20 שנים באופן די שווה כשהחלוקה בין השתיים היא ברורה: במפגשי נוקאאוט שהם לא גמר, ריאל מדריד מנצחת את המשחק הראשון, אבל מפסידה את הגומלין בתוצאה שמביאה להדחתה. זה קרה ב-96' ברבע, ב-2003 בחצי עם המשחק המושלם של נדבד שהוביל את יובה ל-1-3 רק כדי לקבל צהוב טפשי שמנע ממנו לשחק בגמר, ב-2005 בשמינית בהארכה, וגם ב-2015 כשדווקא יובה אירחה ראשונה, ניצחה 1-2 והשיגה 1-1 בחוץ משער של…מוארטה, המושאל מריאל מדריד.

אבל ברגע שמגיעים לגמרים, הסיפור מתהפך. ריאל מדריד, שזכתה בתואר בזכות 0-1 של מיאטוביץ' לפני 20 שנה, התואר הראשון שלה בעידן האלופות והראשון מזה למעלה מ-30 שנה. וגם אשתקד עם המחצית השנייה הנהדרת ב-1-4 אחרי שהתאוששה מהמספרת של מנדז'וקיץ'.

למה מדורגת כאן? הרבה מפגשים, הרבה נוקאאוט, שני גמרים, יריבות אמיתית, איזון יחסי בניצחונות ובשערים.



מקום שני: ריאל מדריד – באיירן מינכן.

מאזן: 18 משחקים, 9 ניצחונות לריאל, 7 לבאיירן, 2 תיקו, שערים: 28-29 לריאל. מפגשים: 4-5 ריאל מדריד. מפרט: 4 חצאים, שני רבעים, שתי שמיניות, שלב בתים אחד.

אין שתי קבוצות שנפגשו כל כך הרבה בליגת האלופות, ועוד בשלבים כל כך מכריעים. כמעט כל משחק ביניהן הוא צמוד, ולא ברור לאיזה צד יפול. פשוט מדהים שהן עדיין לא נפגשו בגמר. הן נפגשו גם הרבה לאורך השנים, אבל אין כאן תקופת זוהר של קבוצה א' לעומת שנים שבהן השנייה שלטה, שתיהן תמיד בטופ, תמיד צמודות ואי אפשר לדעת מה יקרה.

הדוגמה הטובה ביותר הייתה דווקא בשנה הראשונה שבה נפגשו, בעונת 1999-2000. באיירן השפילה את ריאל מדריד פעמיים בשלב הבתים השני, 2-4 בברנבאו ו-1-4 בבית, אבל כעבור חודשיים כשהן נפגשו בחצי הגמר, ריאל הייתה זו שזכתה בהתמודדות עם 0-2 ביתי והפסד 2-1 בחוץ, בדרך לזכייה בתואר מול ולנסיה. שנה חלפה ושוב באותו מעמד, הפעם באיירן ניצחה, 0-1 בחוץ עם שער נהדר של ג'ובאני אלבר בדרך לזכייה בתואר. עונה אח"כ שוב מתהפכות היוצרות כשריאל מנצחת ברבע בדרך לזכייה. אח"כ הגיעו שני מפגשי שמינית שהתחלקו באופן שווה, כולל שער של רוי מקאיי אחרי 11 שניות בגומלין ב-2007, ואז שוב שני חצאי גמר שהלכו לכל צד. באיירן ניצחה ב-2011/12 בפנדלים בברנבאו, אבל שנתיים לאחר מכן חטפה רביעייה בביתה.

אבל כל המפגשים הקודמים הללו היו בסה"כ הכנה למפגש הגדול ביותר בין הצדדים אשתקד ברבע הגמר – ריאל מנצחת 1-2 בחוץ מצמד של רונאלדו, אבל בתום 90 דקות מפסידה בבית באותה תוצאה לגרמנים, ומנצחת 2-4 בהארכה במשחק עם לא מעט החלטות שיפוט שנויות במחלוקת.

למה מדורגת כאן: בגלל איכות המפגשים, שלב המפגשים, כמות המפגשים והעובדה שב-6 מ-8 העונות המנצחת במפגש הזה עלתה לגמר וגם זכתה בו 5 פעמים. למה הוא לא ראשון? כי העימות הזה אולי מעולה, אבל קצת "אצילי" מדי, "איכותי" מדי. כששומעים על מפגש בין השתיים, הצופה הממוצע יודע שהוא יהיה גדול וטוב, אבל בערך כמו המפגשים הקודמים. חסר לו את הדם הרע והדרמות שיש למקום הראשון.

רונאלדו
Credit to "
UEFA Champions League" Facebook page

 

מקום ראשון: ברצלונה – צ'לסי

מאזן: 12 משחקים, 4 ניצחונות לצ'לסי,3 לברצלונה, 5 תוצאות תיקו. שערים: 18-18. מפגשים: 3-3. מפרט: שני חצאים, רבע אחד, שתי שמיניות, שלב בתים אחד.

תראו את המאזן ביניהם, כמה הוא צמוד. המפגשים, השערים, הכל. אבל מעבר לכך, כמעט כל אחד מ-12 המפגשים בין הקבוצות היה דרמטי וזכור. גם אלו ששכחו את המפגש הראשון והמטורף לא פחות בעונת 1999-2000. צ'לסי בעונתה הראשונה אי פעם באלופות מנצחת 1-3 במפגש הראשון ברבע הגמר, עם שלושה שערים תוך 8 דקות, אבל מפסידה בחוץ ב-90' דקות באותה תוצאה. ריבאלדו בהארכה מחמיץ פנדל ואז כובש עוד אחד, וברצלונה מנצחת 1-5 בהארכה ועולה לחצי הגמר.

מה עוד היה לנו? את אחד המשחקים הגדולים בכל הזמנים בתולדות האלופות, בשמינית ב-2005. במשחק הראשון בקאמפ נואו, מקסי לופז (לפני שאיקרדי הרס לו את החיים) עולה כמחליף אלמוני ומבשל וכובש בניצחון 1-2 של ברצלונה. אבל אז הגיע ה-גומלין. צ'לסי פותחת את המשחק בטירוף, עולה ל-0-3 בדקה ה-20, ומעירה את רונאלדיניו שכובש שער ענק מהמקום, מצמק ל-2-3 שמחזיר את בארסה לתמונה, לפני שג'ון טרי נוגח את צ'לסי לרבע הגמר.

Ronaldinho GIF - Find & Share on GIPHY

עונה לאחר מכן הן שוב נפגשות, הפעם ברצלונה מנצחת, הרבה בזכות הצגה של מסי שמובילה לכרטיס אדום של דל הורנו בברידג', וחוזרת עם 1-2. עוד מפגש ענק? חצי הגמר ב-2009. צ'לסי מחלצת 0-0 בקאמפ נואו, עולה ל-0-1 ולא מקבלת 3(!) פנדלים עד שמגיע אינייסטה ומרסק לה את החלום. שני השערים במשחק הזה הגיעו לתחרות עשרת השערים היפים של השנה (ביחד עם זה של אלירן עטר).

חושבים שברצלונה תפרק את צ'לסי השנה? תזכרו במה שקרה ב-2012. בארסה אלופת אירופה הלוהטת הייתה פייבוריטית גמורה, בטח כשהיא מובילה 0-2 בגומלין אחרי הפסד בלונדון וכשג'ון טרי מורחק. אבל צ'לסי כנגד כל הסיכויים חוזרת עם עשרה שחקנים ל-2-2, עולה לגמר ומנצחת שם את באיירן מינכן בפנדלים באצטדיונה של באיירן.

למה היא מדורגת כאן? כי משחק בין ברצלונה לצ'לסי בליגת האלופות הוא בערך כמו העונה הנוכחית של בית"ר ירושלים. אתם לא יודעים מה יקרה, אבל בטוחים שתהיה דרמה גדולה, טירוף, שערורייה, הפתעה וגולים גדולים.

מה היריבות הכי גדולה שלכם?

לחלק א' של הדירוג

 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח