מכבי ת"א לא ידעה אתמול לנצל מתנה ענקית שקיבלה מהטורקים בדמות שני שחקנים סופר מרכזיים פצועים – הכוכב הגדול של אנאדולו אפס שיין לארקין והסנטר הדומיננטי בראיינט דאנסטון. זו היתה הזדמנות ענקית לקזז את אחד מההפסדים המיותרים לבאיירן בבית ולאולימפיאקוס בחוץ והיא הלכה לאיבוד. הצהובים במאזן 2:5 שלילי ובבור שכבר מתחיל להיות קשה לצאת ממנו.
על מה לא עובד העונה במכבי תל אביב כבר דשו בכל מקום ובנו תילי תילים של תאוריות והסברים. גם כותב שורות אלה עושה זאת כל הזמן. אבל גם אם מה שיש אפשר וצריך להוציא הרבה יותר. מאלייז'ה בראיינט וטיילר דורסי אני מצפה בעונה שנייה ברמת יורוליג להעלות את הרמה שלהם ובעיקר להעלות את היציבות. אם בראיינט נתן משחק גדול אתמול, אבל הוא היה אחד ויחיד השנה, בדיוק כמו זה של דורסי במוסקבה נגד חימקי, מה שקראו הגשש החיוור "חוח צחוק בין שושני הבכי", אז אי אפשר לבנות על זה מדינה. כדי שמכבי ת"א תוכל להיות בהצלבה, היא צריכה לקבל לפחות אחד מהם, נוסף על ווילבקין בכל משחק.
הלאה, לשחקנים החדשים. נתחיל באנטה ז'יז'יץ', שדווקא התקפית לפחות נכנס למשחק הקבוצתי ממשחק למשחק ורואים שהוא כח רציני בהתקפה. הבעייה היא ההגנה שלו, שגורמת לספרופולוס לוותר עליו במאני טיים. אז אתמול האנטר נפצע ברבע הרביעי ולמאמן היווני פתאום לא היתה ברירה ובסל האחרון שקלעה מכבי, למשל, ראינו איך כן אפשר להשתמש בקרואטי גם בדקות מכריעות. בהגנה צריכים להחביא אותו על ידי הפסקת החילופים האוטומטיים איתו.
הבעיה היא שאותם חילופים אוטומטיים הם מה שצריך, למשל, כדי לחפות על גארד ששומר לא מספיק טוב, דוגמת דורסי או כריס ג'ונס (ווילבקין דווקא מפתיע לטובה העונה בתחום הזה), אז מכאן יוצא שספרופולוס לא יכול לשחק עם ג'ונס, בנדר וז'יז'יץ' יחד על המגרש. וזה עדיין לא מסביר לי למה במצב הזה, ג'ונס, שבדקות שלו על המגרש הצהובים רצו והפכו את הפיגור המוקדם, מקבל 10 דקות אתמול בערב בעוד בנדר, נזק משני צידי המגרש, מקבל 20. גארד קל בהרבה להחביא בהגנה מאשר גבוה. גם נייט וולטרס בעונה שעברה לא היה שומר כזה גדול ובכל זאת קיבל דקות, כי עם רכז טבעי, שמוציא את הכדור מווילבקין ודורסי שמכדררים ומבלגנים למוות, המשחק הצהוב יותר מסודר.
על בנדר אין הרבה מה לומר. ממשחק למשחק נראה שלא תעזור איתו הסבלנות והוא ייפרד ממכבי בדצמבר. הרבה אוהדים צהובים האשימו אתמול את בנדר בהפסד. סלחו לי, אבל אין סרט ששחקן אחד אשם בהפסד של קבוצה. בתור התחלה, מי שמתעקש עליו ל-20 דקות במשחק שבו חייבים לנצח ויש הזדמנות לנצח, הוא האשם ולא השחקן. תפקיד המאמן הוא לראות מי חם ומי פחות ולנווט את המשחק לפי זה. העונה יאניס ספרופולוס מפשל בזה בגדול. נראה שאין לו אמון בשחקנים החדשים והוא ממשיך ונותן את האמון במי שלקח אותו בעונה שעברה, גם אם הם ביום רע. כך למשל, קיבל אלייז'ה בראיינט 32 דקות נגד חימקי במוסקבה במשחק שבו משטרת מוסקבה היתה צריכה לעצור אותו בעוון שוטטות על מגרש ללא מטרה (ואז הגיעה ההארכה והוא הביא בה את הנצחון, אבל עד אז הוא פשוט לא היה קיים), או אנג'לו קלויארו קיבל יותר מחצי שעה בשבוע שעבר נגד פנרבחצ'ה. אתמול היה מקום ללכת הרבה יותר עם ג'ונס, בכל זאת רכז שהמשחק איתו מסודר יותר ועם עוז בלייזר, שנותן גוף, הגנה והרבה חכמה בדקות שלו במגרש וגם היה מפנה הרבה יותר את קלויארו לעמדה 4 וללכת הרבה פחות עם בנדר ועם קלויארו בעמדה 3 ממנה הוא מביא בעיקר נזק התקפי.
זה שמכבי ת"א לא נשברת בפיגורים גדולים במהלך משחקים ויודעת לחזור זה נהדר, אבל זה שהיא מפשלת פעם אחר פעם בדקות המומנטום שלה, שהיא לא יודעת להרוג את המשחק או לפתוח בהם פער (קרה אתמול גם בסיום הרבע הראשון, גם באמצע הרבע השלישי וכמובן, כהרגלה השנה, בכל פעם, בפתיחת הרבע הרביעי) ואחר כך בסיומים הצמודים של משחקים עם קבלת החלטות נוראית, מראה על בעיה.
גם אנטה ז'יז'יץ' וגם אלייז'ה בראיינט אמרו אתמול שבכל משחק ההבדל בין נצחון או הפסד הוא פוזשן אחד או שניים. הקרואטי הגדיל להגיד ואמר "משהו קטן חסר ואנחנו לא מצליחים להבין מה". אני אעזור לך אנטה, למשהו הקטן הזה קוראים "אופי". האופי הזה היה בכמויות בעונה שעברה ובינתיים העונה, כל היודע דבר על מקום המצאו מתבקש לפנות ליאניס ספרופולוס. האופי הזה הוא מה שגורם להפסדים בצורות שונות ומשונות, כמו בשבוע שעבר, שבו לא נכנס כלום וכמו אתמול, יום שנכנסו לצהובים 15 שלשות. בשניהם הם מצאו את הדרך להפסיד.
ואם בפוזשן או שניים עסקינן, אז שני הפוזשנים האחרונים: איבוד כדור טפשי ומרגיז של בראיינט את דורסי קודם כל ובפוזשן האחרון – ווילבקין רץ ועליו שלושה שחקנים. תמיד לימדו אותי שכשיש עליך דאבל טים זה אומר שיש שחקן פנוי. אז בטריפל טים יש שני שחקנים פנויים. משחקן ברמה הזאת אני מצפה להרים ראש ולמצוא אותם. במקרה הזה היו לווילבקין אפילו שלוש אפשרויות – דורסי לשלשה שמאלה ואחורה ממנו (קלעי פנוי, גם מטר מחוץ לקשת, עדיף על זריקה עם שלושה על הפנים), בראיינט בפינה הרחוקה של המגרש לשלשה (ביום כמו שהיה לו אתמול זו אפשרות נהדרת) וקלויארו לידו בדרך להניח סל קל ולקחת את המשחק להארכה. נכון שמספר 1 בצהוב הוא הכוכב ומצפים ממנו לקחת אחריות ברגעים כאלה, אבל גם מייקל ג'ורדן הגדול היה מוסר את הכדור במצב כמו אתמול.
*הכותב הוא אחד מבעלי הפודקאסט "מכביפוד", פודקאסט אוהדים של מכבי ת"א בכדורסל
