לריאל מדריד יש מדים יפים מאוד. לבנים ומבריקים. כך כנראה חשבו גם שחקני מכבי ת"א, כי הם החליטו לעשות הכל כדי לשמור עליהם לבנים ונקיים. שחס וחלילה לא יוכתמו בזיעת שחקני ריאל, או בלכלוכים מהפרקט, אם יצטרכו שחקני הבלנקוס להשתטח עליו. לדעתי האפסנאי של ריאל מדריד לא היה צריך אפילו לכבס את מדי המשחק של ריאל אתמול. גם כביסה מזיקה לבד, אתם יודעים…

אפס רצון ואפס לחימה הראו אתמול שחקני מכבי ת"א. אפס רצון להפריע ליריבה. ריאל מדריד לא היתה ביום גדול ושיחקה רב הזמן בהילוך שני. היא לא היתה זקוקה ליותר וגם היא יודעת שזה שבוע כפול ביורוליג ומחר כבר יש לה עוד משחק, אז אם לא חייבים להתאמץ, אז לא צריך. אם הבלנקוס היו מתאמצים אתמול במחצית השנייה, זה היה נגמר ב-30 הפרש. אז נכון שמכבי ת"א גם כך לא מרבה לנצח במדריד (2 נצחונות בלבד ב-40 שנה, ג'ייסי קארול, רודי פרננדס ופבלו לאסו, עונה עשירית במועדון לכולם, לא יודעים מה זה להפסיד למכבי במדריד…), אבל אתמול גם לא היה נראה שיש נסיון לעשות את זה.

כשעוברים על הנתונים של ריאל מדריד מאתמול, הם ממחישים בדיוק מה שכתבתי. המדרידאים קלעו רק 8 שלשות מ 26 נסיונות (30 אחוז בלבד). הם קלעו סך הכל 79 נקודות, שזה בערך שתי נקודות מתחת לממוצע העונתי שלהם. היו להם חמישה ריבאונדים בלבד יותר מלמכבי. כלומר, לא היתה פה הצגה יוצאת דופן. ממש לא. שני שחקנים הראו בדיוק את חוסר האנרגיות של הצהובים, אתמול למעשה הכחולים, במשחק – פאקונדו קמפאסו, כנראה במשחקו הלפני אחרון כשחקן ריאל, מסר לא פחות מ-12 אסיסטים, כפול מהממוצע שלו, מה שמעיד על כך שטייל לו באין מפריע ובאין לוחץ עליו במגרש ויכול היה לחפש בניחותא למי למסור וגבריאל דק, שסיים כקלע המוביל של הבלנקוס עם 16 נקודות, בערך פי ארבעה מהממוצע שלו. דק הוא שחקן שבנוי אל אגרסיביות וכח. אם יש מי שמחזיר לו, הוא לא משפיע על המשחק. משחק כמו שהיה לו אתמול, כמוהו לא היה לו העונה ביורוליג, מראה שהוא נתקל באפס התנגדות.

ההתחלה דווקא נראתה לא רע מבחינת מכבי, לפחות בצד ההתקפי. אלופת ישראל ניסתה להוציא את טבארס מהצבע והגארדים תקפו את הסל בחדירות. היה יפה לראות את ווילבקין ואת דורסי חודרים לטבעת בזמן שטבארס יצא החוצה. גם אנטה ז'יז'יץ', נקודות האור במכבי, היה אגרסיבי, הוציא את טבארס החוצה ואז תקף אותו. הקרואטי סיים עם דאבל דאבל ואליו אין שום טענות. הוא גם ניסה לרוץ מהר למתפרצות במחצית הראשונה, כדי להגיע לסל היריבה לפני שטבארס מגיע לשם.

הבעייה בצהוב היתה שההגנה לא תפקדה בכלל. דיברתי בטור שהעליתי כאן אתמול על המפתחות של מכבי לנצחון ואחד החשובים היה הגנה טובה, לוחצת וחכמה לאורך כל ההתקפה וכל המשחק. זה לא קרה, כפי שזה לא קרה העונה בכלל, למעט המשחק מול ז'לגיריס. הצהובים חזרו אתמול לסורם ההגנתי, עם הגנה רופסת, שמשאירה שחקנים לבד ולא מרוכזת למשך כל 24 השניות. ריאל ניצלה זאת כדי לקלוע 29 נקודות כבר ברבע הראשון ולפתוח פער של 11.

מאותו רגע, יצא כל האויר מהבלון הצהוב. היה נראה ששחקני מכבי לא באמת מאמינים בכוחם לחזור ומהר מאוד הם חזרו לסורם גם בהתקפה, עם 8 אסיסטים בלבד, שיא שלילי לעונה הזאת, מול 17 איבודי כדור, עם כדררת בלתי פוסקת מצדו של ווילבקין (5 איבודים לו לבד במשך המשחק) וזריקות לא חכמות מבחוץ בסוף שעון (גם פה "בלט" ווילבקין עם 2/7 מחוץ לקשת). גם שום נסיון לרוץ ולצאת למתפרצות לא היה במשך כל המחצית השנייה. בצורה כזאת, עם 20 אחוז לשלוש וחמש שלשות בלבד (חצי בערך מעוד אחד מהמפתחות עליהם דיברתי כאן אתמול) ועם 63 נקודות בלבד, שיא שלילי בעידן יאניס ספרופולוס, נגלה לכם סקופ – אי אפשר לנצח במדריד.

גם יאניס ספרופולוס ממש לא נקי באיך שנראו חניכיו, כי אחרי משחק יצירתי, אולי גם בגלל שזה נכפה עליו בהיעדרו של האנטר, הוא חזר לסכימות הרגילות שלו ואחרי שפתח דווקא בחמישייה שמתאימה ליריבה, לפחות התקפית, הוא חזר להרגלים הרעים של קלויארו בעמדה שלוש, בה הוא מהווה בעיקר נזק התקפי שתוקע את המשחק ועם הרכבים בהם בנדר וז'יז'יץ' שיחקו יחד על המגרש, דבר הגורם לרכות בהגנה. הוא לא קיבל את העצה שלי לנסות שוב את בנדר בעמדה חמש ולקוות שהזריקות שלו מבחוץ יפתו את טבארס לצאת אליו ויפתחו את הצבע.

וכבר מחר מחכה ולנסיה

אין זמן ללקק את הפצעים במכבי ת"א, שכן כבר מחר בערב תשחק הקבוצה בולנסיה, מול קבוצה שהרשימה מאוד שלשום בנצחון 80:95 על פנאתינייקוס ועוד קיבלה יום מנוחה אחד יותר מהצהובים. ולנסיה קבוצה סופר אגרסיבית, סופר מוכשרת, אבל גם לא יציבה ונעה בין נצחון להפסד. הצהובים חייבים להחליף את הדיסקט (סליחה על הביטוי המיושן) ולבוא מחר עם סכין בין השיניים. אם יעשו זאת, יוכלו לנצח נצחון שישכיח את העגמומיות והדכאון מאתמול. אם יבואו באותה גישה מאתמול, הבור יעמיק שוב והשבר יהפוך למשבר.

ומלה קטנה על דני אבדיה וים מדר

בדבר אחד התנחמו במכבי ת"א אתמול וזה כמובן בבחירתו של דני אבדיה במקום התשיעי בדראפט ה- NBA. כשהחליט זופר אבדיה, אביו של דני, לפני שנתיים, שהבן שלו יישאר במכבי ת"א והם לא ישאילו אותו לקבוצה אחרת, זה היה בגלל שהוא קיבל תכנית מפורטת כיצד תעזור מכבי לבן שלו להגיע לאן שרצה. במכבי הצמידו לדני את וליקו פרוביץ', ממאמני הפיתוח המובילים בעולם וזה עבד איתו כל יום מוקדם בבוקר. במכבי גם נתנו לפני שנתיים לדני לצאת למחנות אימונים בחו"ל וכך למעשה כמעט והוא לא היה חלק סדיר מהקבוצה ולא ממש עמד לרשותה. בעונה שעברה זה השתלם לה. יש לומר שגם הפציעות המרובות השפיעו וסייעו לדני אבדיה להכנס חזק יותר לרוטציה, אבל גם הוא יודע שלמכבי ת"א חלק ענק בכך שהוא ישחק העונה בליגה הטובה בעולם ובהחלט הקפיד להראות את הערכתו למועדון.

מהצד השני ים מדר, נבחר במקום ה-47. הישג יפה בהחלט, אבל לא מקנה שום חוזה מובטח וההערכה שלי היא שהוא לא הולך לשחק מעבר לים, לפחות לא בקרוב. הפועל ת"א דאגה להוציא היום הודעה שניכסה למעשה את ההישג של מדר להם. אזכיר לכם שזו אותה קבוצה שסירבה לתת למדר להתכונן לדראפט בדיוק לפני חודש וכתוצאה מכך הוא כמעט הגיע לפיצוץ איתם. למדר יש את אותו מוסר עבודה ושאיפות גבוהות שיש לאבדיה. אין לו את אותו פוטנציאל עתידי ואת אותם ממדים. מה שעוד אין למדר שהיה לאבדיה, זה את אותו מועדון שידע לתמוך בו.