כמה נקודות על ריאל מדריד ופריז סן ז’רמן

// מאת איתי דרדיקמן

להדביק תווית של ״הצלחה״ או ״כשלון״ על העונה של פריז לא יעזור להם להגיע למקומות שהם רוצים להגיע אליהם. את 2 ההדחות האחרונות בצ’מפיונס ליג פריז חייבת לנתח. לשבת מעכשיו ועד הקיץ (הרי את הליגה הם יקחו גם אם ישחקו עם אל חאליפי באגף) ולנסות להבין מה עשה את ההבדל בין להדיח את ברצלונה בעונה שעברה לבין לעוף כבר בשלב שמינית הגמר, וכנ”ל לגבי העונה, מול בת הדוד ממדריד. סגל השחקנים הוא לא הבעיה, הסגל של פריז לא נופל מזה של ריאל וגם לא מזה של ברצלונה (חוץ מזה שאין לה את האלה, נו, כריסטיאנו ומסי). אז מה בכל זאת אפשר להסיק?

פריז סן ז'רמן
Credit to “PSG – Paris Saint-Germain” Facebook page

מספר נקודות:

  1. המשחק של מדריד לא היה מבריק, היא אפילו לא שלטה במגרש באופן מובהק, אבל המשחק שהיא שיחקה היה מאוד בוגר. הוא היה מאוד בוגר כי מדריד ידעה להכתיב את הקצב שהיא רצתה למרות שהמשחק משוחק בפארק דה פרינס, הוא היה מאוד בוגר כי היא גרמה לפריז לרדוף אחריה ולהרגיש שהיא לא זו ששולטת בעניינים גם כשהיא צריכה ניצחון בבית שלה, היא נמנעה מלהיגרר למשחק מרחבה לרחבה כמו שהיא רגילה ואוהבת לעשות בליגה שלה, והוא היה בוגר בעיקר כי נראה היה שכל שחקן לבן מכיר את היריב הכחול שעומד מולו. יודע מה החוזקות ומה החולשות שלו, מתי אפשר ללחוץ את די מריה ולנסות לחטוף את הכדור ומתי לקחת צעד לאחור ולשמור על השטח שמאחור, מתי לצאת לדני אלבס ויורי ברצ’יצ’ה בצדדים כשפריז מניעה את הכדור ומתי לצופף לכיוון המרכז.
  2. מדריד שיחקה, לכאורה, עם 2 קשרים אחוריים (קאסמירו וקובא) ו-2 שחקני כנף (ואסקז ואסנסיו), אך בפועל אלה היו 4 קשרי מרכז, והשמירות חולקו באופן אישי. ואסקז קיבל את האחריות על בורצ’יצ’ה, קובאצ’יץ’ וקאסמירו התחלקו בשמירה על ראביו (שחקן עם הרבה קלאס ומעט תעוזה) ומרקו וראטי (שחקן עם הרבה תעוזה ומעט קלאס), וכשקיבל דני אלבס את הכדור בצד ימין, אסנסיו היה שם כדי לסגור אותו. כך פריז נותרה עם שחקן קישור אחד לכאורה חופשי, אליו הודבק קרים בנזמה.



  1. אחרי ההדחה בשנה שעברה צריכה היתה פריז להבין שאמרי, עם כל הכבוד להצלחות בסביליה, עדיין לא מתאים לרמות האלו. 2 טעויות אקוטיות שלו בצמד המפגשים מול ריאל:

א. פריז היתה טובה יותר מריאל בברנבאו ברוב שלבי המשחק, ואמרי הרגיש שפחות מתיקו מקפח אותו ואת הקבוצה. במצב של 2-1 לטובת ריאל בברנבאו, הבחירה להכניס את דראקסלר במקום ראביו נבעה מלחץ לא להפסיד, למרות שלהפסיד 2-1 בברנבאו זה בהחלט סביר. החילוף הזה גרר הפסד של מרכז השדה, שהיה בשליטה של פריז עד אז, ובעקבות כך גם את הגול ה-3 של ריאל. ההבדל בין להפסיד 2-1 או 3-1 בנוק אאוט הוא משמעותי. אחרי הפסד 2-1, אפשר לתקן. אחרי 3-1, מול ריאל מדריד, כבר הרבה יותר קשה. כמו בשנה שעברה בקאמפ נואו, אפשר לראות שאונאי אמרי עדיין לא יודע לשחק על תוצאה.

ב. הבחירה לעלות בגומלין עם 3 קשרים הגנתיים, כשמנגד ריאל חסרה את קרוס ומודריץ׳ גרמה למשחק של פריז להיות איטי ומבוקר או מהיר ומבולגן.

אלו 2 טעויות קריטיות שהקשו מאוד על פריז לנצח את הנוק אאוט. לא כי היא קבוצת כדורגל פחות טובה, אלא בעיקר כי אלו ההחלטות הקטנות שעושות את ההבדל בשלבים האלה של ליגת האלופות.

  1. פריז קיבלה את מדריד בשלב הכי נוח מבחינתה – בלי קרוס, מודריץ׳ ובייל בהרכב, עם בנזמה שלא פוגע והגנה שלא מסתדרת עם אספניול ולגאנס, ועדיין הצליחה להפסיד בבית ובחוץ. בשביל להיכנס למועדון החברות של ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן ויובנטוס – צריך לדעת לנצל הזדמנויות. פריז מפספסת כבר עונה שנייה ברציפות הזדמנות יקרה להיכנס למועדון.
ריאל מדריד
Credit to “UEFA Champions League” Facebook page
  1. צדק מאוד שגיא כהן כשאמר – פריז לא רגילה למשחקים האלה מהליגה הצרפתית. אפשר להגיד שניימאר רגיל לרמות האלו מברצלונה, אפשר להגיד שקבאני רגיל לרמות האלו מהליגה האיטלקית, שדי מריה היה שחקן מפתח בריאל מדריד של ה’דסימה’ ושקיליאן אמבפה הוא שחקן ההתקפה הכי מבטיח שצמח לצרפת בעשור האחרון, והכל יהיה נכון, אבל קבוצה היא תלכיד, קבוצה היא לא מספר שחקני כדורגל. כך, השלם במקרה של ריאל מדריד (קו הקישור) עלה על סך חלקיו (ואסקז-קובאצ’יץ’-קאסמירו-אסנסיו) בעוד השלם של פריז (קו ההתקפה) פחת משמעותית מסך חלקיו (די מריה-קבאני-אמבפה).
  2. מילה על כרים בנזמה.

אף פעם לא חיבבתי את השחקן. לא כשהבקיע נגד ברצלונה, לא כשהציל אותנו בעונה שעברה מול אתלטיקו מדריד, גם לא כשהבריק באחד השערים היפים שראיתי בחיי, מול אוסאסונה. ולכן דעתי היא סובייקטיבית בהכרח, אבל אם מדריד רוצה להתחזק בקיץ, לפני שיביאו שוער במקום קיילור נבאס הנהדר, במקום שיביאו כוכב על אחר במקום גארת’ בייל, במקום שימהרו להחתים את הכישרון הספרדי\ברזילאי\נורווגי הבא, מדריד חייבת קילר ברחבה. היא חייבת לדעת לנצח משחקים בשיניים, דבר שברצלונה מעולה בו השנה, ומדריד פשוט לא. מוראטה היה שם כדי לעשות את זה עד העונה, כריסטיאנו בוודאי וגם גארת’ בייל, כשהיה כשיר, תרם את שלו. אבל כרים, פשוט לא שם. לא כי הוא לא מוכשר, לא כי אין לו יסודות, אלא כי הוא לא רוצח. וכרגע זה מה שחסר לזידאן.

Spanish League - טיקטיק

 
   
   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!