כדור הבדולח

נס, מזל, ניצול יהירות, תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל גם מי שלא אוהד את מכבי, לא יכול שלא להתרשם עמוקות מהניצחון הצהוב בצ’כיה. זה מסוג הניצחונות שמרימים את הקבוצה למעלה להרבה זמן. ניצחון גדול שבא כמעט משום מקום ופתאום משום מקום יש למכבי קבוצה לאירופה, יש מאמן עם תכנית משחק ויש שלב פלייאוף לליגת האלופות. זה ניצחון של קבוצה שמאמינה בעצמה, של בגרות ושל דבקות במטרה גם כשהיא נראית בלתי אפשרית, לכאורה כל כך ישראלי, בפועל, כל מה שהכדורגל שלנו רצה להיות והוא לא.

נכון, להיבריס הצ’כי יש חלק לא קטן בתוצאה. אלופת מדינת הקריסטל, התנפצה כמו זכוכית פשוטה, אבל צריך גם לדעת לנצל את זה עד תום, דבר שקבוצות ישראליות בדרך כלל לא יודעות לעשות. ואולי הכדורגל שלנו לא עד כדי כך גרוע? קרית שמונה התפרקה רק לקראת הסוף מול ליברץ העדיפה, גם באר שבע הודחה בצדק אבל לא בבושת פנים ורק העגלות שאלי טביב דאג להעמיד עשו בושות גדולות כמו תמיד. אבל בית”ר של השנים האחרונות, לצערי, היא לא דוגמא לשום דבר בשום תחום ואי אפשר שלא לקנא בעשרות אוהדי מכבי, אלה שבאו לצ’כיה למרות חוסר הסיכוי, ששיחקו אותה בענק. איזה הבדל בינם לבין המחבלים שהתחפשו לאוהדי בית”ר לפני שבועיים.

דבר אחד ברור, הניצחון אתמול עשה למכבי רק טוב, הרבה מעבר לניצחון עצמו. עכשיו רק נותר להם להתפלל שלא יקבלו את באזל, שמסוגלת להוריד אותם לקרשים בחזרה.
גם באפואל ניקוסיה לא הייתי מזלזל. ההימור הפרוע שלי הוא שהם יקבלו את דינמו זאגרב. קבוצה אפורה אבל קרואטית וזה לבד מספיק מפחיד עבור ישראלים. כאוהד בית”ר אני מוריד את הכובע בפני מכבי ומביט בעניין להמשך.

כדור הבדולח - מכבי תל אביב
קרדיט – דף הפייסבוק הרשמי של מכבי תל אביב
 
   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   

רוצים לעזור לנו לעשות דברים חדשים?

תתמכו בנו

*כל עזרה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח