Girls just want to have fun

הזיכרונות הראשונים שלי מכדורגל היו במגרש שכונת בן ציון בנתניה, נגררת אחרי אבא שלי למשחקים של אחי (או אולי בעצם זאת אני שגררתי אותו). ילדה בת 4 או 5 שאמורה לשחק בבובות, או בימים של זמננו להתאפר ולמרוח לק, יודעת כבר מה זה נבדל, מכירה את תחושת הניצחון וההפסד ואפילו מצליחה לבעוט לא רע בכדור. אחרי שהעברתי שנים במשחקים שכונתיים, בבתי ספר, עם אין ספור דרכים יצירתיות להשגת כדור, או בעצם ליצירת כדור, החל מאבנים, דרך פחיות מעוכות ועד לעיתונים וניירות, סוף סוף הגיע היום המיוחל והוזמנתי לאימון כדורגל נשים.

ליגת הנשים לא הייתה קיימת כלל באותה התקופה. כדורגל הנשים עוד היה בחיתוליו ונבחרת ישראל לנשים הוקמה באותם שנים רק מאחר ופיפ”א הורתה שכל ארגון שחבר בה יחויב להקים נבחרת נשים ואף איימה להשעות כל התאחדות שלא תעשה כן. וכך מצאתי את עצמי בגיל 14, מגיעה לאימון ראשון, עם נעלי פקקים מרופטות, מגני עצם ובגדי כדורגל אשר מחזרתי מאחי. זאת הייתה חוויה מטורפת!

שנה לאחר מכן, בשנת 1998, נפתחה ליגת הנשים בארץ והצטרפתי לקבוצת הנשים של אס”א ת”א, שם ביליתי את 15 השנים הבאות. בשנים הראשונות של ליגת הנשים בארץ נמנו קבוצות עם שמות גדולים כמו מכבי חיפה, הפועל תל-אביב, מכבי ת”א, בית”ר ירושלים אבל אחד אחרי השני התחילו המועדונים להבין שעם כל הרצון להצמיח את הענף הזה בארץ, כסף הם לא יראו וקבוצות החלו להיסגר.

אז נכון שאין כסף בענף ואין הכנסות והקהל לרוב מורכב מהורים וחברים אבל אני חייבת להודות שכל מי שחובב ספורט, ובמיוחד כדורגל, לא יתחרט אם יתחיל להתעניין, לעקוב ואפילו לצפות במשחק. בשונה מהענף הגברי, כדורגל נשים הוא הרבה יותר אמוציונאלי, רגשי, והמוטיבציה בחדר הלבשה היא אדירה. ועל המגרש? אולי יש פחות מהירות ואגרסיביות אבל בהרבה מאד פרמטרים, כמו ראיית משחק, הבנת המשחק וטכניקה, המצב די דומה. צריך להבין שמרבית הבנות באות לאימונים אחרי יום מעייף של לימודים, צבא, עבודה משפחה ואפילו ילדים. אני גם בטוחה שלא ידעתם שיש לא מעט שאפילו הצליחו לעשות קריירה מרשימה ולשחק באירופה כמו למשל סילבי ג’אן, שרית שנער, לי פלקון, מורן לביא, אשרת עיני ומירב שמיר.

כדורגל נשים פוסט
אס”א ת”א- אלופת עונת 2014/2015

למרות הקשיים, הכדורגל בארץ מתקדם משנה לשנה, התחרות בליגה הופכת להיות צמודה יותר ועם השנים הוקמו גם ליגות לילדות ונערות. בנוסף, ארגון אתנה, הפועל לקידום ספורט הנשים בארץ, החל להרחיב את התשתיות ולהגדיל את מספר הילדות שמשחקות כדורגל ולפני יותר משנה הוקמה האקדמיה לכדורגל של נבחרת ישראל עד גיל 19 לקראת אליפות אירופה, שתתקיים לראשונה בישראל ביולי 2015. כמו כן, השבוע קראתי כי לראשונה נבחרות הנשים יופיעו במשחק המחשב “פיפ”א 16″ שזה צעד היסטורי לספורט הנשי בעולם. אז נכון שהכדורגל נשים בארץ עדיין לא שם, אבל הוא מתקדם.

והחלום שלי? לא שהנבחרת תגיע למונדיאל ולא שאס”א תל אביב תנצח את מכבי ת”א המקבילה שלה בכדורגל גברים, אלא שהדלתות יפתחו לנשים בענף הכדורגל בארץ, לראות נשים משתלבות במערך המקצועי בליגת הגברים ושבמקום להרים גבה, אנשים שישמעו שהבת שלי משחקת כדורגל ישאלו אותי איך לצרף את הבת שלהן.

לא ממש רציתי לכתוב על עצמי וגם פחות מעניינת הקריירה ה”מטורפת” שניהלתי בארץ, אבל ברגע שהבנתי שיש לי את ההזדמנות לכתוב ידעתי שזה יהיה על כדורגל הנשים בישראל. זה לא שלא ניסיתי דברים אחרים. היו שם בלט, ג’אז, כדורסל, שחייה וכל מיני דברים כאלה אבל כדורגל זה הבעל השני – זה שתמיד ירגיע, יכעיס, ירגש כשהבעל הראשון לא מצליח. ובגלל זה תמיד רציתי לצעוק:

כדורגל זה לא רק ספורט גברי!

 
   

2 תגובות

  1. Avatar

    אחלה פוסט.
    באמת כיף לראות זווית נשית על המשחק.

  2. Avatar

    אס”א תל-אביב אמנם לא יכולה לנצח את מכבי ת”א גברים, אבל בהחלט יכולה לפרק כמה קבוצות בליגת העל ולסיים לפחות בחלק העליון של הטבלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

   
לוגו עם רקע שקוף

ניוזלטר הזווית!

רוצים לקבל את הטורים הבולטים ישירות למייל באופן מרוכז? הירשמו כאן!