כבר לא שחקן "פרווה" – על פריצתו של בנג׳מין פבאר

הוא מקבל פרגון בלתי פוסק מהתקשורת הצרפתית, שרואה בו כיורש של לורן בלאן, מעולם לא הפסיד משחק במדי נבחרות צרפת, מתאים כמו כפפה ליד לכדורגל הגרמני, נמנע מלהתעסק בשטויות מחוץ למגרש (בניגוד לשחקנים אחרים בני גילו) ומפגין שקט וצניעות כמו הכדורגלנים של פעם. בנג׳מין פבאר – הנער מליל שנועד לגדולות.

בנג'מין פאבר
קרדיט לדף הפייסבוק Benjamin Pavard

בנג׳מין פאבר היה בן שנתיים בלבד כששחקני ההגנה ליליאן תוראם ולורן בלאן כבשו שערים לזכות נבחרת צרפת וסייעו לה לזכות בגביע העולם, אותו אירחו ב-1998. ארבעה גביעי עולם עברו מאז, ואיש ממגני נבחרת צרפת לאורך השנים לא הצליח לכבוש. רבים וטובים כדוגמאת ליזארזו, סאניול, גאלאס, אבידל ואברה נכשלו ולא מצאו את הרשת, אך השנה, במשחק שמינית הגמר במצב של 2-1 לזכות נבחרת ארגנטינה, כבש בנג׳מין פבאר את שער הטורניר עם בעיטת יעף מדהימה, שבר את הנאחס ושלח את מסי והחברים הביתה. בהמשך הטורניר כבשו גם אומטיטי ווראן לזכותם של הכחולים ויחד, הראתה החוליה ההגנתית של נבחרת צרפת שהיא לא נופלת מהאגדות שהגנו על אותו השער לפני עשרים שנה.

בצרפת הספיקו כבר לשכוח שפבאר כלל לא היה אמור לראות דקת משחק בודדת בטורניר השנה. דידייה דשאן רצה לפתוח עם המגן הימני הטבעי היחיד שהיה לו בסגל, ג׳יבריל סידיבה ממונאקו, אך לאחר שסידיבה נפצע, נאלץ להכניס להרכב את בנג׳מין פאבר – בלם שיכול לשחק גם באגף הימני בתור מגן או קשר. רובם המוחלט של האוהדים בצרפת לא זכרו את שחקן ההגנה הצעיר שגדל בליל, ואף שיחק 21 משחקים בשורות הקבוצה הבוגרת, לפני שנדד לשחק בליגת המשנה בגרמניה, בשטוטגרט.

שטוטגרט, אחד המועדונים המכובדים בגרמניה שבאמתחתו חמש אליפויות, שלושה גביעים ורצף של 39 שנים בבונדסליגה הראשונה, ירדה בקיץ 2016 לליגה השנייה אחרי עונה מחפירה. היא הייתה צריכה כשרון צעיר וזול כמו פבאר, שיכול לשחק בלא פחות מ-6 עמדות בחלק האחורי של המגרש, כדי שתוכל לבנות עליו את חוליית ההגנה. המעבר הלא-כל-כך נוצץ של פבאר לבונדסליגה השנייה, גרם לו לרדת מתחת לרדאר של הממונים על בניית סגל הנבחרת והשאיר אותו בנבחרת הצעירה.



העונה המאתגרת בליגה השנייה הסתיימה באליפות בכיכובו של פבאר, שנשאר בקבוצה גם בעונת החזרה לליגה הראשונה. בעונה החולפת פבאר לא הפסיד אף לא דקה במשחק ליגה של הקבוצה, הפך לאחד הליגיונרים הבולטים בבונדסליגה, הרבה בזכות היציבות, המשמעת והשקט שהפגין לצד זריזות וגמישות שלא מאפיינות את רוב הבלמים באירופה. כפי שציינתי, פבאר ניחן בגמישות גם ביכולת שלו לשחק במקומות שונים במגרש – הוא שיחק העונה שני משחקים בתור קשר אחורי, שניים נוספים בתור קשר ימני ובעמדת המגן הימני, בה שיחק טורניר שלם כאילו הוא נולד לכך, שיחק ארבעה משחקים בלבד במהלך העונה הסדירה.

פבאר היה שותף מרכזי בהצלחתה של שטוטגרט להתברג בין שמונה הראשונות בליגה, והוא מראה שיש לו יכולות שאצל רוב שחקני ההגנה הטובים בעולם, פשוט לא תמצאו. כמו כל שחקן מוביל בגרמניה, השם של האלופה המקומית באיירן מינכן עולה מיד עם פתיחת חלון ההעברות. באיירן מחזיקה כרגע בשחקן היחיד שדומה לפבאר ביכולת שלו לשחק בכל עמדה שהוא רק רוצה – ג׳ושוע קימיך. אם יגיע, פבאר יוכל לחפות על היעדרות של שחקנים רבים מהקבוצה שידועה בשל מכת הפציעות שפוקדת אותה בתקופה האחרונה. כאב ראש גדול יהיה לניקו קובאץ׳ עם השניים הללו, שלאו דווקא יהיו חייבים להילחם על מקום בהרכב אלא יוכלו לשחק יחד באגף הימני כאשר מולר או רובן יחכו לשלב איתם פעולה בהתקפות, בדרך ליצירת האגף הימני הטוב בעולם.

בנג'מין פאבר
קרדיט לדף הפייסבוק Benjamin Pavard
 

אוהבים את מה שאנחנו עושים ורוצים לעזור?

תתמכו בנו

*כל תמיכה תעזור לנו לגוון ולשפר את התוכן ולצמוח